חמש שאלות לתקשורת העוינת

מתי ביבי אמר כל נדרי, למה יאיר לפיד יותר חשוב מ-10 הדיברות, מי חילל את יום כיפור וכמה שטויות יכולות להיות כתובות במאמר דעה

nrg יהדות | 20/9/2010 13:01

1. יש לי יום יום חג

ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: אבי אוחיון, לע''מ

זה באמת טרחני לרדוף אחרי בורות של כתבים בנושאי יהדות ולכן נביא רק דוגמה אחת קיצונית במיוחד. בוואינט דיווחו במוצאי יום כיפור: "אבל עוד לפני סוכות, הגיעו מיד לאחר צאת יום הכיפורים, בנימין נתניהו רעייתו וילדיו לבית הכנסת חובבי ציון בירושלים, אחרי שסיימו את הסעודה מפסקת. נתניהו ישב בבית הכנסת לצד נשיא המדינה שמעון פרס והוא נשא את תפילת כל נדרי כשהוא עטוף בטלית". בוואינט באמת לא יודעים שתפילת כל נדרי נאמרת בערב יום כיפור ולא במוצאי החג. את תגובת הטלית הנבוכה לא ניתן היה להשיג.

2. אנוכי יאיר לפיד

לידיעות אחרונות היתה יוזמה חביבה בגיליון של יום כיפור – לתת לאנשי ציבור לנתח מזווית עכשווית את עשרת הדברות. כמובן שכפני הכותב, כך פני עשרת הדברות. עצוב שזה כל מה שיש להם להגיד על זה (אבל מצד שני, מדובר בגלריה הקבועה והישנה של ידיעות, הם פשוט היו עייפים מרוב פרויקטים לחגים שכתבו בהם).

רענן שקד השתמש בבדיחה הישנה של הדתיים ואמר שאת "לא תגנוב", צריך לקרוא "לא, תגנוב!", דנה ספקטור הסבירה ש"לא תנאף" תקף

אצלה רק כי הבעל שלה אוהב אותה, אבל לחברות שלא נשואות בעושר היא בהחלט ממליצה לעבור על הדיבר הזה. בידיעות יכלו לפחות ללמד את הציבור את הסדר הנכון של עשרת הדברות שמתחילות ב"אנוכי ה' אלוקיך". רק שבגרסה של ידיעות, הדיבר הראשון הוא "לא תישא את שם אלוקיך לשווא", פשוט כי זה הטור שחיבר יאיר לפיד - עם כל הכבוד לבורא העולם, הדיבר האמיתי חייב להיות "לא תישא את שם יאיר לפיד לשווא ולא תמקם אותו אחרי כותבים אחרים".

3. לא תעשה לייק ביום כיפור

דבורית שרגל גולשת באינטרנט וקוראת עיתון אלי דסה

איפה הימים שבהם ח"כ לשעבר יעל דיין עוררה סערה בגלל שהיא הלכה ביום כיפור לים? באתר "הארץ" חיללו את החג ועדכנו את האתר ביום כיפור, מי שראתה ודיווחה על זה ביום כיפור היא דבורית שרגל ("ולווט אנדרגראונד דוחה שבת"?).

גם ח"כ עינת ווילף לא שבתה ממלאכה והעלתה מהאייפון שלה תמונות עם חברי קונגרס אמריקאים במהלך הטיול באמריקה הצפונית ולח"כ זהבה גלאון היה נורא דחוף לעדכן את חבריה על מאמר שכתב אודותיה חיים ברעם. אבל ברוב החזיתות התקשורתיות, השקט היום כיפורי (שלא לומר הקדושה) נשמר היטב.

4. קול ששון וכל השטויות האלה

טליה ששון היא פוליטיקאית כושלת שנכשלה בניסיון להיכנס לכנסת מטעם סיעת מרצ, אבל הצליחה לפגוע בתדמית של ישראל ובהתיישבות ביש"ע יותר מכל ח"כ שמאלני אי פעם, בזכות דו"ח המאחזים המפורסם שאותו היא חיברה כשעבדה בפרקליטות המדינה, לבקשת ראש הממשלה דאז, אריאל שרון.
מי שעוד חשב שיש שמץ של היגיון אצלה או אצל אנשי יוזמת ז'נווה (מי אמר אהוד אולמרט?), יכול היה להתרשם מהמאמר שלה ב"ישראל היום" ב-14 בחודש.

כארכיאולוגית מוסמכת היא כתבה שהפלסטינאים חיו כאן "מאז ומעולם", כרמטכ"ל לשעבר וכמומחית לאסטרטגיה צבאית היא קבעה "ההתיישבות בשטחים מסכנת את עצם קיומה של ישראל". כנראה שמדובר בכלל באחותה התאומה של ציפי לבני שעדיין לא עודכנה בתוצאות הבחירות ולכן ששון קבעה "קולו של הרוב בישראל כלל לא נשמע". מכל מקום, מטריד לחשוב שמישהי שנחשבה עד לפני רגע כסמכות אובייקטיבית שעובדת בפרקליטות, קופצת רגע אחרי לשולי השמאל של הפוליטיקה.