עין בעין: גם כלבים סובלים מקטרקט
איך מטפלים בכלב שסובל מפגיעה בעדשת הראייה שלו? ד"ר סמדר טל, וטרינרית הבית, מסבירה. שיחות על ארבע
הסיבים המרכיבים את העדשה נפגשים במרכז העדשה ויוצרים מעין צורת האות 'Y' שלעיתים ניתן לראות כשמסתכלים טוב לתוך העין. קווים אלו בצורת Y לעתים נקראים מבנה העדשה. העדשה מוקפת בקפסולה המגנה עליה. במידה וקפסולה זו נקרעת בכלבים, מערכת החיסון נחשפת לראשונה לחלבוני העדשה, מזהה אותם כפולש, ותוקפת אותם. הדלקת הנוצרת בעקבות כך נקראת אובאיטיס והינה כואבת מאד ובנוסף מזיקה מאד לעין. קטרקט יכול להיווצר מדלקת כזו או ממספר סיבות נוספות אותן נזכיר בהמשך.
קטרקט יכול להיות קונגינטלי (מולד), תלוי גיל, ממקור גנטי (הסיבה הנפוצה ביותר), להיגרם על ידי טראומה, להגרם בעקבות חסרים תזונתיים (בחתולים), בעקבות שוק חשמלי, הרעלה, ועוד. כלב/חתול עם קטרקט אינו מסוגל לראות דרך העדשה הפגועה (לעומת nuclear sclerosis). במידה וכל העדשה פגועה, עין זו תהיה עיוורת לחלוטין.
כפי שהוזכר, סיבות רבות יכולות לגרום לפיתוח קטרקט. סיבה אחת נוספת היא סכרת (diabetes mellitus). במחלה זו, רמות הסוכר בדם עולות ולפיכך גם רמות הסוכר בנוזלי העין. הנוזל בלשכת העין הקדמית הוא הנוזל שמזין את העדשה, אבל ישנה כמות מוגבלת של סוכר אותה יכולה עדשת העין להכיל. הסוכר בעודף נספג בעדשה
בעלי כלבים וחתולים רבים לא יכולים לומר בדיוק איזה חלק מהעדשה נראה עכור. עכירות בקרנית, שיכולה להיגרם ממחלות עיניים שונות, יכולה להחשב בטעות כקטרקט על ידי בעלים שאינו מנוסה. בנוסף, בכלבים, כפי שאמרנו, העדשה הופכת לעכורה עם השנים כאשר סיבים רבים מצטופפים בתוכה. מצב זה כאמור נקרא nuclear sclerosis, והוא יכול לחקות מראה של קטרקט בעין שאינה חולה ואף רואה. באם אתה חושד בקטרקט, בקש מהווטרינר שלך לבדוק את מצב עיני חתולך / כלבך על מנת להיות מדובר שבכך מדובר.
דרך האזור הנגוע בקטרקט בעדשת העין אין הפציינט יכול לראות. במידה וקטרקט מערב את רוב העדשה, עין זו למעשה עיוורת. במצב בו שתי העיניים נגועות בקטרקט, בעל החיים יהיה עיוור כמעט לגמרי.
קטרקט יכול לזוז ממקומו. כלומר, העדשה הנגועה יכולה לנדוד ממקומה ומהרקמות האוחזות אותה במקומה. אי לכך, ניתן יהיה למצוא את העדשה "צפה" בתוך העין וגורמת לנזקים נוספים. העדשה יכולה להתקע במקום בו יש ניקוז נוזל תוך עיני, ועל ידי כך לגרום לגלאוקומה (עליה בלחץ תוך עיני) הגורמת לכאב רב ולעיוורון קבוע.
קטרקט יכול להתחיל להתמוסס לאחר זמן מסוים בעדשה. למרות שזה נשמע דבר חיובי, למעשה זה גורר תגובת דלקת חריפה ביותר בעין. הדלקת העמוקה בעין יוצרת מצב בשם 'אובאיטיס' שבעצמו הינו כואב מאד ויכול להוביל לגלאוקומה. במידה ויש סימן כלשהו לדלקת בתוך העין, יש לטפל בה לפני שנכנסים לניתוח קטרקט.
קטרקט קן שאינו מפריע כמעט לראיה בדרך כלל לא משמעותי. קטרקט מלא מחייב טיפול. קטרקט שנוצר כתוצאה מסיבה אחת יתפתח באופן שונה מקטרקט הנוצר כתוצאה מסיבה אחרת. במידה והקטרקט הוא מסוג אשר מתפתח במהירות (כגון קטרקט תורשתי בקוקר ספיינלים צעירים), עדיף לזרז את הטיפול (לדוגמא הסרה כירורגית) כאשר הקטרקט עדיין קטן ורך, כך הניתוח יהיה קל יותר וכמעט נטול סיבוכים.
טיפול בקטרקט כולל בדרך כלל הסרה כירורגית או פירוק פיזי של העדשה תחת הרדמה. זהו הליך פולשני ויקר ונעשה רק במידה ומטרתו להחזיר את הראיה ו/או למנוע המשך כאב. חיות עם עין אחת נורמלית ועין אחת עם קטרקט לא יעברו ניתוח, במידה ואין כאבים, כיוון שיכולות לראות בעין הבריאה.
איך קובעים האם הכלב מועמד להסרת קטרקט? אופן ברור, הפציינט צריך להיות במצב בריאותי כללי תקין על מנת לעבור ניתוח. כלבים סכרתיים צריכים להיות מאוזנים לפני ניתוח קטרקט. בנוסף, ברור כי על מנת שהפציינט יהיה מועמד טוב לניתוח זה, עליו להיות בעל מזג נוח כך שניתן יהיה לטפל בו בטיפות עיניים בבית לאחר הניתוח. בדיקות מעבדה רגילות המתבצעות לפני ניתוח יכולות להתבצע אצל הווטרינר המטפל. חלק ממומחי העיניים (אופטלמולוגים) מעדיפים שהפציינטים המועמדים לניתוח יעברו קודם לכן ניקוי שיניים על מנת למזער את סכנות זיהום העין בניתוח.
בדיקה ואבחנה מלאה של העין יתבצעו על ידי האופתלמולוג. לא ניתן לראות את הרשתית דרך עדשה המכילה קטרקט. מבחן הנקרא 'אלקטרורטינוגרם' (ERG) יכול לקבוע האם בעין המועמדת לניתוח קיימת רשתית שעדיין פונקציונלית, משמע לאחר הניתוח הפציינט יכול לחזור לראות. אולטראסאונד לעין יכול להראות האם ישנה הפרדות רשתית. במידה ולעין יש רשתית פגועה, אין סיבה (מלבד כאב אם קיים) להכנס לניתוח. דלקת בתוך העין (אובאיטיס) תדרוש טיפול הקודם לכניסה לניתוח. לעתים קיימות טיפות עיניים שונות שצריכות להינתן לפני הניתוח, בהתאם להחלטת האופתלמולוג.
הסרת קטרקט: אקומולסיפיקציה או הסרה כירורגית? בעבר, הסרת קטרקט היתה על ידי חתיכה כירורגית של העין והוצאה פיזית של העדשה. ניתוח זה עדיין מתבצע עבור חיות מבוגרות להן עדשה דחוסה. בחולים צעירים, להם העדשה עדיין רכה, שיטה חדשה בשם פאקומולסיפיקציה phacoemulsification) עדיפה.
שיטה זו הפכה לנפוצה ביותר להסרת קטרקט בכלבים. בשיטה זו, העדשה מפורקת לחלקים על ידי גלי קול וחלקים אלו נשאבים החוצה במתקן הדומה לשואב אבק זעיר.
בשתי השיטות, החיה המורדמת מקבלת תרופות הגורמות לשיתוק מלא של השרירים על מנת למנוע כל מצב של תזוזה הכולל מצמוץ או תזוזת גלגל העין באמצע ההרדמה. לאחר שהעדשה מוסרת, משתילים עדשה מלאכותית (ללא פרוטזה זו, ראיית הכלב תהיה בסביבות 20/800, והוא יראה השתקפויות של חפצים, מעין מראה).
לאחר הניתוח, על הכלב/החתול המנותח להיות עם קולר אליזבתיאני למשך 3 שבועות, ולקבל טיפות עיניים למשך מסר חודשים על מנת להפחית את הדלקת. מומלץ להחליף את הקולר ברתמה על מנת למנוע לחץ על אזור הראש והעיניים במשיכה. יהיה צורך בקביעת ביקורות חוזרות עם מומחה העיניים.
מידה מסוימת של אובאיטיס (דלקת עיניים עמוקה) לא ניתן למנוע. דבר זה יכול לגרום להתכווצות האישון ולפיכך להגדלת הסיכוי להצטלקויות בתוך העין. טיפות עיניים הגורמות להרחבת אישון יעילות בדרך כלל במניעה של סיבוך זה, אך לא תמיד. דלקת בעין תיפתר תוך שבועות עד חודשים מזמן הניתוח. סיכויי ההצלחה בניתוח קטרקט גבוהים יותר במידה ויש דלקת מינימאלית בעין טרום הניתוח, ולכן טיפול נוגד דלקת מקומי בעיניים לפני הניתוח מומלץ ביותר.
סיבוך נוסף קשור בהתפתחות נקודות עמימות על קפסולת העדשה הנותרת. באנשים, ניתוח לייזר מתבצע על מנת להסיר את שאריות הקפסולה, אולם בכלבים הקפסולה עבה מדי על מנת לבצע זאת. חלק מהאופתלמולוגים מעדיפים להסיר בניתוח את הקפסולה הנותרת באופן מניעתי. החלק של הקפסולות היוצרות תגובה זו קיים בכלבים צעירים אך לא במבוגרים.
דימום לאחר ניתוח יכול להיות סיבוך עצום לאחר ניתוח ויכול להגרם בקלות על ידי נביחות הכלב או פעילות רבה לאחר ניתוח. דימומים קטנים הינם בעלי השלכה קטנה, אולם דימומים גדולים יכולים להרוס את הראיה.
גלאוקומה יכולה להיווצר בכל זמן לאחר ניתוח הקטרקט. סיבוך זה אינו מעוור בלבד, אלא גם כואב מאד. סיכון זה הופחת משמעותית על ידי השתלה של עדשה מלאכותית, אולם כלבים הנכנסים לניתוח עם קטרקט שכבר בשל מאד, או שמסיבות שונות הניתוח אורך זמן ארוך, הינם סיכון גבוה יותר לסיבוך זה.
קטרקט לבדו אינו בהכרח דורש טיפול. במידה ואין דלקת או גלאוקומה המלווה את הקטרקט והבעיה היחידה היא עיוורון, זה הגיוני לחלוטין להשאיר את המצב כפי שהוא ולהתמודד עם חיה שהינה עיוורת. חיות מחמד עיוורות הן בעלות איכות חיים טובה ומסתדרים היטב, אך חשוב לעזור להם כגון לא לשנות באופן תדיר את הריהוט בבית, לא להשאיר חפצים מסוכנים ועוד. אולם, חלק מהכלבים נעשים חרדתיים או אפילו אגרסיביים כאשר הם מאבדים את הראיה. יש לשקול את סיבוכי הניתוח אל מול השבת הראיה לחיה. כמובן ששיקולים אלו הם אינדיבידואלים לכל חיה.
הכותבת הינה וטרינרית, המנהלת והבעלים של המרכז הרפואי לחיות מחמד ברמת-גן. פרטים נוספים באתר. יש לכם שאלה לד"ר טל? פנו אלינו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם