קוף אחרי בן אדם: על אבולוציה ויהדות
אפרופו הפיטורים של המדען הראשי של משרד החינוך בעקבות דבריו נגד האבולוציה הגיע הזמן להבהיר שהיהדות איננה מתנגדת למדע
לפני שנים רבות כבר דחה הרב קוק בתוקף את הטענות הללו. הוא הסביר שפרק א' של ספר בראשית אינו מתיימר כלל לספק לנו עובדות מדעיות על דרך הבריאה: "התורה ודאי סתמה במעשה בראשית, ודיברה ברמיזות ומשלים, שהרי הכל יודעים שמעשה בראשית הם מכלל סתרי תורה, ואם היו כל הדברים רק פשוטם - איזה סתר יש כאן?!... והעיקר היא הידיעה העולה מכל העניין לדעת ד', וחיי המוסר האמיתי..." (אגרות הראי"ה א, אגרת צא).
התיאור הסְכֵמתי של הפרקים הראשונים בספר בראשית אינו ספר מדע. הרי ממילא אי אפשר להבין, לפי הפשט, איך נברא האור לפני המאורות, ומה משמעות הביטוי "יום אחד" לפני בריאת השמש, ועוד ועוד. אלא ברור שכל זה נאמר על דרך הסוד והמשל, כדי להעביר מסרים רוחניים. ואם כך, התורה יכולה לקבל כל עמדה מדעית בנוגע להתפתחות הבריאה. כך הוסיף וכתב הרב קוק בנושא זה: "שאין זה כלל עיקר של תורה לספר לנו עובדות פשוטות ומעשים שהיו. העיקר הוא התוך, ההסברה הפנימית שבהעניינים..." (שם, אגרת קלד).
התורה אינה דוחה בהכרח את תיאוריית האבולוציה. להפך, טען הרב קוק; תפישׂת האבולוציה משתלבת היטב בתפישת העולם הקבלית: "תורת ההתפתחות ההולכת וכובשת את העולם כעת, היא מתאמת לרזי עולם של הקבלה יותר מכל התורות הפילוסופיות האחרות" (אורות הקודש ב, עמ' תקנה). למה התכוון הרב קוק?
האבולוציה כשלעצמה אינה תורה כפרנית כלל. היא מעידה
דרווין ניסח תיאוריה שמצליחה להסביר את התפתחות המינים, בלי להזדקק לקיומו של מכוון מלמעלה. זו תמצית הדרוויניזם. אך גם אם מְאמצים את האבולוציה, אין הכרח לאמץ את הפרשנות שנתן לה דרווין. הרב קוק רומז לכך שקל מאוד לאדם דתי לקבל את התפישה שהקב"ה ברא את האדם באמצעות התפתחות הדרגתית מבעלי חיים נחותים יותר. לא מוטציות אקראיות היו כאן, אלא יד האלוקים. אם איש דתי יכול להאמין שהקב"ה ברא את האדם מן העפר, מדוע יקשה עליו להאמין שחומר הגלם לבריאת האדם לא היה עפר, אלא קוף?
הרבה גישות הוצעו ליישוב הסתירות-לכאורה שבין דת למדע. כאן ניסינו להציג על קצה המזלג את הגישה שנראית לי המרכזית והפורייה ביותר. ולסיום דברינו, נחזור ונדגיש את היסוד המרכזי: התורה אינה מתעניינת במידע מדעי, אלא בערכים רוחניים. לא כל כך אכפת לתורה מנוסחאות מדעיות; אכפת לה הרבה יותר מדרכי התנהגותו של האדם, מאורחות חייו ובעיקר מעבודתו של האדם את בוראו. משום כך, לא כל כך חשוב לדעת האם האדם היה שייך פעם לעולם החיות; מה שחשוב באמת הוא האם האדם הצליח להיחלץ משם.
המאמר מופיע השבת במגזין "עולם קטן"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם