מערכת הגבייה הגבוהה
באקדמיה מכניסים את היד עמוק לכיס הדל של ציבור הסטודנטים. בחלק מהמקרים אפשר היה לוותר על כך, בחלק אחר זה לא חוקי
זהו, פחות או יותר, המקרה של ניר דויטש. דויטש, 27, שסיים את השנה הראשונה ללימודי המשפטים שלו באוניברסיטה אחרת, רצה ללמוד בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בשנה השנייה ללימודיו. הוא נרשם, שילם 400 שקל דמי הרשמה, התקבל ובסוף החליט שאיננו מעוניין ללמוד שם.
אף שלא למד יום אחד במוסד, הוא נדרש בכל זאת לשלם כ-6,000 שקל בנימוק שחתם על הצהרה אשר מחייבת אותו לשלם שכר לימוד. דויטש מתעקש שאינו יודע במה מדובר ושלא תפס מקום של סטודנט אחר שאמור היה לשלם לאוניברסיטה. בפועל, ברוב הפקולטות היוקרתיות בעיה כזאת אינה קיימת, שכן ישנה רשימת המתנה ארוכה, ועל כל סטודנט שמחליט לבטל את הרשמתו קיים סטודנט אחר שקופץ על המציאה.
"המקרה שלי עבר לדעתי על הרבה אנשים, ובגלל זה יש צורך לבדוק את הנושא, כדי למנוע את גרימת העוול הזה", אומר דויטש. "האוניברסיטה משתמשת בעורכי דין חיצוניים המתמחים בהליכי הוצאה לפועל, בלי לתת לי להתייחס לטענות לפני כן. כל זה, כשיש פסק דין מנומק שאמור למנוע מהם לעשות זאת". התכתבויות שהגיעו לידי העיתון מעידות דווקא כי הודיע לאוניברסיטה על הביטול (אם כי לאחר המועד הדרוש). יתרה מכך, הן מראות שרכזת לימודי הבוגר בפקולטה למשפטים כתבה לו שהיא תומכת בבקשתו לביטול דרישת התשלום ואף מחקה את כל הקורסים שלו. ועדת החריגים לענייני שכר לימוד היא זאת שהחליטה לא לבטל את הדרישה.
אכן, בית המשפט המחוזי בירושלים קבע בפרשה דומה (האוני' העברית נ' רבקה לקריץ) ש"החיוב לשלם את שכר הלימוד קם רק כאשר התלמיד עומד בשני תנאים: חתימה על תוכנית לימודים ותשלום מקדמה...אין הצדקה לחייב את הנתבעת לשלם שכר לימוד כאשר היא למעשה לא קיבלה שום שירות מהתובעת".
לדברי דויטש, ולפי התכתבויות שהגיעו לידי מערכת "המגזין", נראה שבדומה לגופים אחרים בארץ, גם באקדמיה פועלים ב"שיטת מצליח". לאחר דין ודברים עם עו"ד שרית זוהר ממשרד הרפז-טיבי, הסכימו לוותר לדויטש על יותר ממחצית סכום החוב, אך עדיין דורשים ממנו תשלום של 2,891 שקל.
מבחינה עובדתית, דבר לא השתנה, כך שלא הייתה סיבה להוריד את סכום החוב, למעט עקשנותו. אבל כנראה שבמערכת ההשכלה הגבוהה של שנת 2010 עובדים בשיטת השוק: התווכחת? יורידו לך את הסכום. לא התווכחת? תשלם הכל.
"קל ללחוץ על בן אדם לשלם סכום שהוא נמוך יחסית לעלויות ההגנה במשפט אזרחי, אף
עורכת הדין שרית זוהר ממשרד עורכי הדין הרפז-טיבי מסרה: "לצערי לא אוכל להשיב לשאלותיך, מאחר שהנני כפופה לכללי חיסיון עו"ד-לקוח". באוניברסיטה העברית בחרו לא להתייחס לפסיקה ומסרו כי "מדובר בסטודנט שנרשם לאוניברסיטה, הגיש מערכת שעות ובמהלך שנת הלימודים לא שילם את שוברי שכר הלימוד שנשלחו אליו. הודעה על ביטול לימודיו לא התקבלה באוניברסיטה, ולמרות פניות חוזרות ונשנות שנשלחו אליו לתשלום שכר הלימוד, לא יצר הסטודנט קשר עם האוניברסיטה כדי להסדירו. לאחר שפנה הסטודנט לאוניברסיטה וטען כי הודיע על ביטול לימודיו (דבר שלא הוכח), החליטה האוניברסיטה ללכת לקראתו ולהפחית את חובו מ-5,800 שקל ל-3,000 שקל".
המקרה של דויטש קיצוני, יחסית, אך קיימות דוגמאות רבות נוספות, קיצוניות פחות, מכל האוניברסיטאות. חלקן מתוחכמות יותר, חלקן פחות, ולכולן מכנה משותף: לא שווה להיאבק עליהן. לא יקום הסטודנט התפרן שיגיש תביעה בגלל סכומים של מאות שקלים ופחות מכך, ונראה שהאוניברסיטאות השונות מנצלות את זה.
כך, למשל, בכל הנוגע לתשלום שכר לימוד מראש. במהלך השנה קורה לטענת סטודנטים רבים שנגבה מהם סכום גבוה יותר מהסכום השנתי שאותו הם נדרשים לשלם. בסוף השנה האוניברסיטה מחזירה את הכספים לאחר שצברה עליהם ריבית. כך יוצא שכאשר הכסף העודף מוחזר לסטודנט, התוצאה היא שהפסיד. שוב, מדובר בסכומים קטנים לסטודנט, כאלה שלא כדאי להתווכח עליהם, אבל מדובר בכסף גדול לאוניברסיטה. תלונות דומות התקבלו מכל האוניברסיטאות.
מאוניברסיטת בן גוריון נמסר כי "ככלל, כל יתרות הזכות מוצמדות למדד בלבד. ריבית מחויבת רק בשל פיגור בתשלום, היא מחושבת מהמועד האחרון לתשלום ועד למועד התשלום בפועל. ריבית פיגורים, בהגדרה, היא חלק מהחוב ולפיכך לא אמורה להיות מוחזרת".
תגובת אוניברסיטת חיפה: "יתרת זכות נוצרת בסוף השנה או ממלגות שהסטודנט מקבל לזכות חשבון שכר הלימוד שלו, או כאשר בסמסטר ב' סטודנט מבטל קורסים ובכך חישוב שכר הלימוד שלו משתנה ומופחת ונוצרת יתרת זכות להחזר. בשום מקרה אין אנו גובים סכום גבוה יותר מהנדרש. שכר הלימוד מחושב ונגבה בדיוק לפי מערכת השיעורים של התלמידים". תגובות דומות התקבלו משאר האוניברסיטאות.
אם על מנגנון קבלת הריבית עוד אפשר לומר שמדובר במנגנון פסיבי יחסית, ישנם סטודנטים שטוענים שבכל הנוגע לקורסי קיץ, מדובר כבר במנגנון אקטיבי. "קיימים קורסים שידוע לגביהם שאם אתה ניגש אליהם בקורס קיץ, סיכוייך לקבל ציון גבוה יותר כמעט מובטחים", אומרת סטודנטית לכלכלה שלומדת באוניברסיטת חיפה.
בחוג לכלכלה הממוצע בקורסי מאקרו ומיקרו כלכלה עמד במהלך השנה על סף הציון העובר, ובקורס קיץ ניתנו ציונים גבוהים יותר באופן משמעותי. יתרה מזו, נשמעות טענות על כך שמנסים להכשיל בכוונה במהלך השנה כדי שלסטודנט שרוצה לסיים את התואר בזמן לא תהיה ברירה אלא להירשם לקורס.
תגובת אוניברסיטת חיפה: "הדברים נטולי כל שחר. החוג לכלכלה ישמח לוותר על הוראת קורסי הקיץ. היחידים שייפגעו מכך יהיו סטודנטים שנכשלו בקורסים הללו בשנה ב' ויהיו חייבים ללמוד אותם בשנית בשנה העוקבת לפני שיוכלו לקחת את קורסי שנה ג'. גם כיום אפשרות זו פתוחה בפני מי שלא מעוניין או לא יכול להשתתף בקורסי הקיץ. מבדיקת הציונים עולה כי אין הבדלים מובהקים לאורך השנים בין ממוצעי הציונים בקורסים בשנה הרגילה וממוצעי הציונים בקורסי הקיץ".
בכל הנוגע לקורסי קיץ קיימת בעיה נוספת, שאולי רצוי לחקור אותה באחד מהחוגים למתמטיקה: כמה הם 138 ועוד 4? לפי החישוב במחלקת שכר הלימוד שבאוניברסיטת חיפה כנראה שהתוצאה היא 138, אחרת קשה להסביר למה סטודנט שעשה קורס קיץ בשווי ארבע נקודות, שנחשבות במניין הנקודות לתואר ושילם עליהן 2,000 שקל, צריך לשלם בכל זאת על 142 נקודות זכות בנוסף לכך. "לקחתי סמינריון קיץ ושילמתי עליו סכום גבוה", מסביר גיא זאבי, 25. " עקרונית, כדי לסיים את התואר אני צריך לעשות עוד 138 נק'. אך מבחינת שכ"ל אני עדיין צריך לשלם על 142 נק'".
מדובר בסכום שמתקרב ל-1,000 שקל. מאוניברסיטת חיפה נמסר: "קורסי הקיץ אינם חלק משכר הלימוד הרגיל לתואר, שכן לקורסים אלה יש עלויות מיוחדות. התשלום שמתבקשים הסטודנטים לשלם בקורסי הקיץ מכסה את העלויות הנוספות של הקורס המיוחד".
באוניברסיטת בר אילן גובים סכום של 150 שקל לכל מועד בחינה מיוחד, אומרת אידית דרויאן, 24, שפעילה באגודת הסטודנטים באוניברסיטה. "גם אם נניח שצריך לשלם יותר כי מישהו צריך לבדוק את הבחינה, כנראה שהבודק לא מקבל 300 שקל לשעה, אלא מקבל שכר לפי בחינה כמו כל סטודנט שעובד באוניברסיטה, שכר מינימום. אז לאן הפרש הכסף הולך?".
על הגשת עבודה באיחור צריך לשלם מאה שקל ועל מועד ג' 125 שקל. האינטרס האוניברסיטאי של הגשות בזמן מובן וראוי, אך אולי יהיה ראוי יותר לבחון את הדברים באופן שרירותי פחות. "יש עכשיו קורס קיץ שתאריך מועד ב' שלו לא מוצלח עבור אנשים רבים", מוסיפה דרויאן. "כמה סטודנטים העירו על זה ואף אחד לא עשה כלום. מבחינתם, תיגש למועד מיוחד, אלא שזה יעלה לך בין 125 ל-150 שקל". מאוניברסיטת בר אילן נמסר: "סטודנט הנבחן במועד מיוחד נדרש לשלם עבור הטיפול בהכנת הבחינה ובבדיקתה".
אורי מאוניברסיטת תל אביב מתלונן כי על טפסים שונים כמו אישורי ציונים, לימודים וטפסים נוספים הוא נדרש לשלם 35 שקל לטופס ומציג סכום שנתי מצטבר של מאות שקלים. תגובת אוניברסיטת תל אביב לא נמסרה.
"לא ברור למה צריך לשלם דמי הרשמה של מאות שקלים עבור הרישום לתואר השני, כאשר כל פרטי הסטודנט רשומים במערכת", שואל הסטודנט יוני מאוניברסיטת חיפה. בבר אילן צריך לשלם 250 שקל עבור הרשמה, כשמדובר בסכומים דומים בכל האוניברסיטאות. "בקשת הקבלה לתואר שני כרוכה בעבודה רבה, כגון בדיקת מסמכים של התואר הראשון ואימות קבילותם, פתיחת תיק ממוחשב וכו'", נמסר מאוניברסיטת חיפה.
מהתאחדות הסטודנטים נמסר בתגובה לכתבה: "על כל בעיה או שאלה סטודנטים יכולים לפנות אלינו בטלפון: 03-6093330 או דרך האתר שלנו בכתובת www.nuis.co.il".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם