ראשי » חדשות » יהדותגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

מאחז איתמר: כך הגיע איתמר בן גביר לכנסת

20 שנים אחרי רצח הרב כהנא ו-15 שנים אחרי רצח רבין, איתמר בן גביר לא רק עובד כעוזר פרלמנטרי, אלא גם שוקל להיות חבר כנסת

  "תעשה משהו", פונה אחד המאבטחים בכנסת לאיתמר בן גביר בעודו מסתובב במסדרונות הכנסת בארשת פנים רצינית, קלסר של הוועדה לקידום האישה תחת שחיו. "רק אתה יכול לעזור לנו: אי אפשר לישון. זה המואזינים האלה. אילו אני הייתי הולך ומתפלל ברחובות דמשק מישהו היה משאיר אותי בחיים? אבל אלה עושים כאן מה שהם רוצים, ואף אחד לא אומר להם מילה". בן גביר מחייך חיוך רחב ומסביר בנימה יודעת-כל כי חבר הכנסת ביבי כבר מטפל בנושא, אבל הוא ישתדל להישאר מעודכן.

לא בטוח שישנם הרבה עוזרים פרלמנטריים בכנסת שמקבלים פניות אישיות. רובם הגדול לא מוכרים כלל בשמם, ואם כבר פונים אליהם בבקשה-הרי היא מכוונת לחבר הכנסת או השר שלהם. אבל אצל בן גביר זה אחרת: מדי כמה צעדים הוא עוצר ולוחץ עוד יד מושטת, זורק חצי משפט לדוברת של חבר הכנסת אריה אלדד, מתבדח עם הכתבים השונים שנמצאים במקום, יודע בדיוק מה כתב או שידר כל אחד מהם בתקופה האחרונה. החיבור בין בן גביר, שהואשם לא פעם בהסתה, ובין קודש הקודשים של הדמוקרטיה, יכול אולי להיתפס כחריג. אולם מי שראה את בן גביר יושב במזנון הכנסת או מתהלך במסדרונותיה בחזה נפוח, מבין שעבורו אין דבר טבעי יותר.

15 שנים לאחר רצח יצחק רבין, תכירו את איתמר בן גביר מודל 2010 - לא עוד הנער שמצטלם עם סמל המכונית של ראש הממשלה המנוח ואומר ש"נגיע גם אל רבין עצמו" (אגב, הוא טוען בתוקף שלא הוא שתלש אותו ממכונית השרד) ומשתתף בהפגנה שבה הונפה תמונתו של המנהיג המנוח כשהוא לבוש בבגדי אס-אס, בהסתה שקדמה לרצח. הנער של אז הוא כבר גבר בן 35, נשוי ואב לשלושה, ואת מקומן של ההפגנות הסוערות וחסימות הכבישים החליפו הצעות חוק, עתירות לבג"ץ ושאילתות בכנסת.
זה שנה הוא משמש כעוזר הפרלמנטרי של חבר הכנסת מיכאל בן ארי מסיעת האיחוד הלאומי. לפעמים נראה כאילו הוא מאפיל עליו, אבל בן גביר מקפיד לכנותו "ד"ר מיכאל בן ארי", להחמיא לפועלו ולשרבב את שמו לשיחה בכל הזדמנות אפשרית.

בן גביר מבקש להדגיש שאין הבדל גדול בין הצעיר ההוא, שרץ פעם על הגבעות ובין זה שיושב באופן קבוע בוועדת חוקה. "לחברי כנסת יש כלים שאין לאזרח", הוא מסביר. "לצערי, כשלפני עשר שנים כתבתי מכתב תלונה זה הגיע לפקיד של הפקיד, ושם פחות או יותר נעצר. היום יש לי כלים חזקים יותר, אבל לא זנחתי את הכלים הקודמים. אני פחות רץ על הגבעות ופחות משתתף בהפגנות, אבל האידיאולוגיה שלי לא השתנתה - מה שחשבתי בגיל 14 ובגיל 17 אני חושב גם היום. רק היום אני מקבל את ההוכחות שכל מה שחשבתי אז נכון. צעקתי בזמנו שיש סכנה מצד חברי כנסת מסוימים, שהם גיס חמישי במדינת ישראל - היום אני מקבל את ההוכחות הכי טובות עם שכנתי למסדרון חנין זועבי. אבל יש דברים שעשיתי אז ואני לא יודע אם היום אעשה אותם. בהפגנות הייתי הראשון שפרץ לכביש, היום לא אלך לחסום כביש. כן, התבגרתי, אבל לא שיניתי את הדעות שלי, זה הדבר החשוב ביותר".

דעותיו המוכרות של בן גביר זיכו אותו בלא מעט כתבי אישום והיתקלויות עם החוק. השופטת עדנה ארבל כתבה בפסק הדין בתביעת הדיבה שהגיש נגד העיתונאי אמנון דנקנר, אשר כינה אותו בתוכנית "פופוליטיקה" באוקטובר 1995 "נאצי קטן", כי "לא ניתן להתעלם מכך שהמערער מוכר בציבור משך שנים רבות כמי שמזוהה עם עמדות גזעניות. הוא עצמו לקח חלק בהפגנה שבה הוצג ראש הממשלה המנוח במדי קצין נאצי וסירב לגנות את הדבר.

יתרה מכך, בחקירתו בבית משפט השלום סירב לגנות מעשי רצח של ערבים על ידי קיצונים ואף לא שלל את השימוש בכינוי הגנאי שהוטח בו כלפי מי שלשיטתו ראויים לו, בציינו, בהתייחס לכינויו של חבר הכנסת אחמד טיבי 'נאצי'". דנקנר זכה במשפט, אולם בן גביר ערער על ההחלטה וערעורו התקבל. עם זאת, סכום

הפיצוי שקבעו השופטים נותר כשהיה: שקל אחד בלבד.

"יש לי חידוש עבורך", בן גביר מסביר. "חוק הנאמנות הופיע במצע של תנועת כך של הרב כהנא. היום יותר ויותר מבינים שמה שהרב כהנא אמר לפני 20 או 30 שנה הוא מציאותי. באה מפלגה כמו ישראל ביתנו ולוקחת הרבה דברים שאמר הרב כהנא ומאמצת אותם ללבה. אנשים בליכוד מפנימים דברים שאמרנו לאורך כל השנים. אז כנראה מה שהרב כהנא אמר לפני 20-30 שנה לא היו כל כך קיצוניים אם חלקים גדולים מהבית הזה, מהכנסת, מאמצים אותו. עצם זה שאת מראיינת אותי 15 שנים לאחר רצח רבין מלמד הרבה על התקשורת הישראלית. אמנם זו אזכרה לרצח רבין, אבל זו גם אזכרה לרב כהנא שנרצח על ידי ערבי ולא היה עיתוי יותר מתאים לראיין את איתמר בן גביר. אבל את זה לא תזכירי".

אם חוק הנאמנות הוא המשך לדרכו של כהנא, למה ליברמן מתנער ממך בראיונות בצורה כה מופגנת?
"אני וליברמן לא סחבקים בכנסת. הוא לא יאמץ אותי, כי עדיין יש בינינו הבדל תהומי בעולם המעשים. ליברמן מדבר חזק ומביא מנדטים. האם הוא מתכוון לכל מה שהוא אומר? אני מאוד מקווה שכן. בקשר אליי זה די ברור שאני מתכוון למה שאני אומר, ולא רק אני, אלא גם חלקים נוספים שנמצאים מחוץ לכנסת. ברוך מרזל, ד"ר מיכאל בן ארי. הפה שלהם והלב שלהם שווים".

"כשאדם כמו מיכאל בן ארי חבר כנסת ואיתמר בן גביר הוא העוזר הפרלמנטרי שלו, ושניהם תמכו ברעיונות של תנועת כך בעבר, זה אומר שמשהו בבלמים הציבוריים שלנו התקלקל", אומרת עורכת הדין טליה ששון, לשעבר ראש המחלקה הפלילית וראש המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות, שהתמודדה בבחירות הקודמות מטעם התנועה החדשה מרצ. ששון הייתה זו שעמדה בראש צוות מעקב הפרות חוק על ידי מתנחלים ביהודה ושומרון.

"בבית הנבחרים שלנו יושב אדם שתומך בתנועה גזענית ועובדה שאנחנו, הציבור כולו, מקבלים את האיש הזה, שהוא לא אדם בודד ולא ברור מה המשמעות שלו כאדם בודד, אבל רעיונות גזעניים מושמעים מכל עבר, לא רק מאיתמר בן גביר", היא מוסיפה. "אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איך יכול להיות שמדינה שראתה את הגזענות הנוראה ביותר, עם שסבל וששילם את המחיר הכי גבוה בהיסטוריה האנושית על גזענות, מרשה בסופו של דבר את הדברים האלה. מה קרה? איך מרשים את זה? ומי שקם ואומר משהו נגד זה, אומרים שהוא שמאלני קיצוני".

לבן גביר יש לכך תשובה מוכנה. "במשך שנים אני שומע על הדמוקרטיה וחופש הביטוי והזכות לצעוד. אני מגיש אפילו בקשה להצטרף כמשיב כדי לא לאפשר למצעד הגאווה לצעוד. אני שומע את הנשיאה ביניש אומרת שאסור להיכנע ללחץ ולהטיל וטו על זכותם לצעוד. בעיניי זה חשוב לקחת את הזכויות של השמאלנים ופשוט להחליף את השם. זה כלי שהוא רב עוצמה, אז עשיתי את מצעד הבהמות. שוב, אם פעם הכלים היחידים שהיו לי היו להפגין ולצעוק, היום יש לי עוד כלים. הכלים התפתחו, אבל עדיין אני יכול ללכת לקאמרי ולעשות שם מחאה".

יש הבדל בין מחאה בקאמרי ובין לקפוץ על המכונית של פואד בן אליעזר, כשהוא בתוכה.
"אני לא זוכר את עצמי קופץ על המכונית של פואד. בואי נדייק. אני זוכר את עצמי עומד בכיכרות וצועק ואומר דברים מאוד נוקבים שאני אגיד אותם גם היום: המעשים שרבין עשה הם מעשים של בגידה בארץ ישראל. רבין במדי אס-אס זה לא אני. אני צעקתי ומחיתי. כמשפטן אני אומר לך - זו דמוקרטיה".

אתה בעצם לוקח את הזכות לחופש הביטוי ומותח אותה כמה שאתה יכול עד לרמת הסתה.
"מה זה הסתה? בחיים שלי לא קראתי ללכת לרצוח. קראתי קריאות שגם שלום עכשיו קראו אותן. ב-82' הם עמדו וצעקו'שרון רוצח'. זה בסדר, זה חופש ביטוי, זה לגיטימי. אבל אם איתמר בן גביר צועק'רבין בוגד' זה הסתה. כל הפעולות שהשתתפתי בהן אלו פעולות במסגרת חופש הביטוי. הנה, בפרקליטות עבדו ימים וחודשים כדי לגבש נגדי כתבי אישום, הצמידו לי סוכנים, שטינקרים, אמצעים ויזואליים, ובסוף הם יוצאים עם הרשעה על גרפיטי, מדבקה של'כהנא צדק', איזשהו כרוז שאומר שהאויב הערבי הוא שטן. זו לא הסתה".

בן גביר לא טיפש. לא במקרה מתוך עשרות כתבי אישום שהוגשו נגדו מעטים נגמרו בהרשעה. כמו שאומרים עליו בימין, הוא לא יהיה זה שיוריד את הכאפה לערבי, לכן הוא מצליח כמעט תמיד לחמוק ללא עונש, מה שאי אפשר להגיד על חבריו. "מעולם לא הסתכלנו עליו כעל דמות מסוכנת", מסביר איש משטרה בכיר לשעבר, שהיה נוכח בלא מעט מעצרים והיתקלויות עם בן גביר.

"נכון, הוא מושך תשומת לב ציבורית ומפרסם את עצמו והוא דמות תקשורתית, אבל בפועל הוא לא יפגע בערבי לעולם או יהיה חלק ממחתרת. ברוך גולדשטיין, אנשי המחתרת היהודית, הם היו אנשים מסוכנים. בן גביר הוא בחור לא טיפש, שיודע למנף את התקשורת באופן שיוכל להחדיר את דעותיו ואת הקו שלו. מעולם לא ראינו בו סיכון, אלא גורם שיכול לגרור אחריו אנשים וללבות יצרים. הוא מוביל דעת קהל, בכך אין ספק, מדבר בקול ברור, רהוט ונעים, הוא יודע להפעיל נכון את התקשורת, יחצן יוצא מן הכלל. הוא משפטן טוב ותמיד ידע לנצל איזה סעיף בחוק לטובתו".

אף שכניסתו למשכן הכנסת כעוזר פרלמנטרי גרמה להרמת גבות, בן גביר אינו שולל את האפשרות להתמודד לכנסת הבאה ולהסתובב במסדרונותיה כחבר פרלמנט. "אני לא חושב", הוא אומר בחיוך על הרעיון. "כרגע זה לא משהו שמעניין אותי, לא שאיפתי, לא תקוותי. לא נראה לי".

אתה לא שולל את זה.
"אני אומר שלא נראה לי. לא מכחיש ולא מאשר. בפעם הבאה אני מקווה שברוך מרזל ייכנס גם הוא לכנסת, לשם אני חותר".

אלא שכלל לא בטוח שדבר כזה יכול לקרות. בסיעת האיחוד הלאומי העדיפו את המתמודד האנונימי יחסית מיכאל בן ארי על פני בן גביר ומרזל, ששמעם כאנשי ימין קיצוני יצא למרחקים. בן גביר מכחיש. "לפני שנה וחצי או שנתיים לא דובר בשום מקום על זה שאתמודד ברשימה לכנסת. כשהוקמה המפלגה ברוך מרזל היה יו"ר המפלגה, וזה נכון שהאיחוד הלאומי העדיפו שהוא לא יהיה אלא שיבוא במקומו מישהו אחר. ברוך ויתר על מקומו בכנסת כדי שמיכאל בן ארי ייכנס. היום אף אחד לא מצטער כי בן ארי הוא הברקה גדולה".

הרעיון הזה מפחיד רבים. אבישי מתיה, עורך "רצח", אירוע לרגל 15 שנה לרצח רבין (שישי, 29.10, צוותא): "בן גביר הוא דוגמה מובהקת לרפיסות של המערכת המשפטית ושל המערכת התקשורתית, שבמקום להוקיע, לבודד ולהוציא אותו מהחברה הישראלית, הוא הפך לקיצוני סלב. לא שופטים אותו, לא מוציאים אותו מחוץ לחוק. הוא יכול להמשיך וללגלג ולזלזל בדמוקרטיה הישראלית. לראות אותו בכנסת יהיה כמו לרצוח את רבין בפעם השנייה. זה שיקוף ברור וחד של ההשחתה של החברה הישראלית, שמקדשת את האלימות ונותנת לימין הלאומני להשתלט על השיח הציבורי בסלחנות מופגנת כלפי גזענות, פשיזם וכל מה שמריח משנאת האחר. במדינה מתוקנת בן גביר היה יושב מזמן בכלא על עברות נגד ביטחון המדינה, על הסתה נגד מיעוטים, על אלימות ועל מלל שמנסה לרסק את הדמוקרטיה מבפנים".

בעוד שנתיים ישתחרר חגי עמיר מכלאו, לאחר שיסיים לרצות את התקופה שנפסקה לו. "אני בעיקר רואה צביעות תקשורתית", אומר בן גביר. "אתם מזועזעים מהאפשרות שחגי עמיר ישתחרר, אבל ברגותי, רב מרצחים, הולך להשתחרר במסגרת עסקה כזו או אחרת, ואני לא שמעתי את הזעזוע של התקשורת".

איך זה קשור לרצח רבין?
"הרצח שביצע יגאל עמיר הוא דבר פסול. זה לא מקרי שרוצח ראש הממשלה לא הגיע מתנועת כך, לא מתפוח, לא מיצהר ולא מקריית ארבע. קחי את מרגלית הר-שפי, לדוגמה. לילדה הזו כנראה עשו עוול גדול מאוד. באים שני ראשי שב"כ ואומרים שכל מה שהאשימו אותה זה שטויות, ולמרות זאת היא לא יכולה לעשות כלום".

מה יקרה אם חגי עמיר ירצה להצטרף אליך כפעיל? אחרי הכל, אתם באים מרקע רעיוני דומה.
"חגי עמיר לא היה פעיל שלנו ולא הסתובב איתנו. לא יגאל עמיר ולא חגי עמיר. לא נראה לי שהדבר הראשון כשהוא יצא מהכלא יהיה להצטרף לפעילות שלנו. אותי מזעזע יותר שברגותי ישתחרר עוד חודשיים".

אתה לא ממש עונה על השאלה.
"אמרתי דברים ברורים: אנחנו נגד רצח. את שואלת אם אעשה מסיבה כשחגי עמיר ישתחרר? לא אעשה מסיבה".

מצד אחד אתה טוען שאתה נגד הרצח, מצד שני אתה מחבק את משפחת עמיר, מגיע לשמחות שלהם, מארגן אנשים שיבואו לברית שלהם.
"ניהלתי מאבק שאני עדיין חושב שהוא נכון. אם יש שחרור של מחבלים רוצחים אז צריך לשחרר גם את חגי ויגאל עמיר. לא יכול להיות שמדינת ישראל תנקוט דין אחד כלפי אלה ודין אחר כלפי אלה. אני אומר: אם מחבלים נאלחים הולכים הביתה, מדינת ישראל לא צריכה להתרגש מלשחרר אנשים כמו חגי ויגאל".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...