מהפכה בבתי המשפט: ילדים ידברו וישפיעו
ניסוי ראשון מסוגו בבתיהמ"ש למשפחה בי-ם ובחיפה איפשר לילדים להביע את עמדותיהם בתיקי גירושין ומשמורת. בקרוב בכל הארץ
"מהפך בשיתוף הילדים בהליך המשפטי", כפי שמכונה התוכנית במשרדי המשפטים והרווחה, החל כבר בהקמתה של הוועדה ליישום האמנה לזכויות הילד בחקיקה הישראלית בשנת 1997, שבראשה עמדה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת בדימוס סביונה רוטלוי. במסגרת עבודת הוועדה הוקמה ועדת משנה בנושא הילד ומשפחתו, שהמליצה על התוכנית לשילוב הילדים בהליך המשפטי. חשוב לציין: מדובר בילדים שגיליהם שש עד 18.
"עד תחילת העשור האחרון קולם של הילדים כמעט ולא נשמע בבתי משפט לענייני משפחה, למעט מקרים יוצאי דופן", מספרת ד"ר תמר מורג, ששימשה כסגניתה של השופטת רוטלוי בוועדה. "התופעה הזו אף זכתה להגדרה 'הדרת ילדים מתהליכי גירושין'. גילינו כי מדובר בתופעה כלל עולמית ולמעשה אף אחד לא ידע איך הדברים נראים מנקודת מבטם של הילדים".
לדברי ד"ר מורג, במהלך ביצוע הפיילוט, אשר לווה בעבודת מחקר מקיפה של "ג'וינט ישראל - אשלים" ומכון ברוקדייל, העלו חברי הוועדה כי לא מדובר רק בזכותם של הילדים, אלא גם בטובתם. "ראינו בהרבה מקרים שנקודת מבטם של הילדים בהליך גירושין, ובוודאי כזה המגיע לבתי המשפט, שונה לחלוטין ממה שהוריהם חושבים שהילדים רואים", מסבירה מורג.
"בראיונות שקיימנו עם הילדים מצאנו שכבר מזמן לא מטרידה אותם רק השאלה 'אמא או אבא', אלא מגוון מחשבות, רצונות ורגשות שעד היום היו מוסתרים. למשל, ילד שרוצה ללכת לאביו אבל בלי אחיו הקטן, או ילד שאביו ביקש עליו משמורת אבל בנו החל לבכות ואמר שהוא אוהב את אבא, אבל לא נעים לו להגיד לו שהוא רוצה להישאר בשכונה, וכו'".
גם השופטים הופתעו מהצלחת התוכנית. הם קיבלו ייעוץ מהעובדות הסוציאליות והפסיכולוגים שעבדו עם הילדים על הדרכים לשמוע מהם על תחושותיהם ורצונותיהם,
גם הילדים גילו התלהבות. 92 אחוז מהם ציינו כי היו מייעצים לחבר במצבם להשתתף בתוכנית. אחת המשתתפות, נערה בת 17, סיפרה: "הרגשתי שמבינים אותי, שאיכפת ממני, שמאמינים לי. מבוגרים אחרים שפגשתי ניסו להכריח אותי להיכנס לריבוע שלהם".
נער בן 16 סיפר: "היה לי מאוד חשוב להכיר את השופט ולהתרשם ממנו, כי הוא יחליט עבורי החלטות מאוד חשובות. רציתי להגיד לו את כל מה שאני רוצה באופן אישי".
ילדה בת 11 סיפרה: "הרגשתי שאני יכולה להעביר את הדברים שלי לשופט בצורה יותר טובה מהעובדת הסוציאלית וגם לספר לו עוד דברים שלא סיפרתי לה".
"חשיבות התוכנית היא בראש ובראשונה במתן ביטוי לקולו של הילד בהליך המשפטי ובאופן ישיר, לא רק באמצעות הוריו", אומרת השופטת בדימוס רוטלוי, שעמדה בראש הוועדה ליישום אמנת זכויות הילד. "בית המשפט העליון הביע דעה בזכות זכותם של הילדים להשמיע את קולם בעשרות פסיקות בשנים האחרונות, אולם עד היום זה לא נעשה בצורה שוויונית על ידי השופטים, ומכאן החשיבות בחקיקה שתקבע את זכות הילדים להיות חלק מהליך קבלת ההחלטות על עתיד חייהם".
ההסכמה על הצלחת התוכנית היא גורפת. "אם בעבר שופטים כלל לא היו מגיעים למצב שהם שומעים את הילד, היום אותו שופט שישמע מהילד שהוא רוצה להיות אצל אבא שלו דווקא בימי חמישי בגלל הכדורסל, הוא יכול להתחשב בזה", אומר שחר שומן, מנהל יחידת ילדים ונוער ב"ג' וינט-אשלים". "אנחנו בעיצומו של הליך של שינוי דרמטי, וגם ההורים שבהתחלה ראינו אותם מסתייגים מהמשקל שהתוכנית הזו נותנת לילד, ככל שהיא התקדמה ראינו יותר ויותר תמיכה מהם".
נוכח התוצאות הטובות אישר שר המשפטים יעקב נאמן להמשיך את הפעלת התוכנית בבתי המשפט בירושלים ובחיפה, ועתה נערכים דיונים על החלת התוכנית על בתי המשפט בכל הארץ.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם