חוויה משקרת: ביקור בקבר רבי נחמן באומן
גם אבינועם הרש היה השנה באומן, אבל הרצח של שמואל מנחם טובול הי"ד, צריך להזכיר לכולנו שבמקום המיוחד הזה יש גם סכנות

חסידי רבי נחמן מברסלב בעיירה אומן, אוקראינה. צילום ארכיון: איי-אף-פי
תמיד אמרו לי שבאומן הולך 'שכונה' ו'שלא תאמין כמה אנשים שאתה מכיר תפגוש שם', רק השנה אחרי שטסתי לשם עם חברים הבנתי כמה שזה נכון ואחרי שהגענו לשם, חשבתי שכל מה שהיה חסר בכיכר פושקינא הוא הטיזר של בזק: 'כמה טוב שבאת הביתה' וש'מחנה יהודה' זה קרחון נורבגי לעומת הדחקות והצעקות בעברית שרצות שם ואם נוסיף את הנטייה היהודית להסתחבק בגולה ולקרוא 'אחי' לכל ברנש שבארץ לא היית נוגע בו גם בשוקר חשמלי, נקבל את התשובה לתחושת השיקרון הזה שנידפת מעננת הזחיחות של אומן.
שלא לדבר על המשטרה המקומית שלמרות שהייתה ממוקמת בכל מקום, הייתי שם אותה בחיוג מהיר אחרי המשמר אזרחי של שיכון ד' בבני ברק - עטויים במדי ליצן מגוחכים שלא היו עוברים גם את גמ"ח הבגדים של 'זיכרון משה', מונעים באמצעות 'לאדות' מתפרקות ומבט של 'מיסטר בין' בעיניים.
לא, חשבתי לעצמי, פשוט לא מומלץ לעצבן יותר מידי את הילידים כי בפעם שעברה זה ניגמר בפוגרום של 30.000 קדושי אומן.
בנוסף לכל, קשה גם להאמין עד כמה אוקראינה למרות כל הסופרלטיבים שקיבלה לאחרונה, נשארה שבויה במנטליות סובייטית של מדינת עולם שלישי ורק אחרי שהמראנו בחזרה מקייב הבנתי ששחיתות היא דבר יחסי.
ישבנו בטיסה בחזרה מקייב ואחרי שעה ורבע של עיכוב בטיסה אחד החברים שלנו עלה בפנים מבוהלות ואמר שהחייל בצ'קליסט לא רצה להחזיר לו את הדרכון אם הוא לא יביא לו 100$
"לך מפה!" אמרנו, "לא יכול להיות!" חשבנו שהוא צחק. הוא לא.
"אחר כך" הוא המשיך "הלכתי לממונה עליו, לצ'יף הראשי ואמרתי לו שהחייל בצ'קליסט לא רוצה להחזיר לי את הדרכון ורוצה 100$". "נו, ומה הוא אמר לך?", שאלנו. חשבנו שאולי כאן המערכות יתאפסו קצת, רבק, בכל זאת קייב, עיר ואם. "הוא אמר לי: גיב
הים האנדרד דולר".
אז חבר שלי ישב על הווריד של החייל האוקריאני שעה שלמה עד שהוא וויתר אבל סביר להניח שאם זו הייתה אמא שלכם, הלב שלה לא היה עומד בהצגה הזו והיא הייתה נפרדת מ-100$.
אז לקראת ראש השנה הבא אי"ה, היה כדאי שהרצח של שמואל טובול הי"ד כמו גם המקרים האלו, ידליקו כמה נורות אדומות לראשי הוועד המרכזי של ברסלב שיתממשו בהנחיות קונקרטיות של מה אסור ומותר לעשות ובעיקר שנדע לקראת מה אנחנו נכנסים, כי נראה לי שגם רבנו מעדיף אותנו בחיים.