אל המעיין
מה רוצים ממנכ"ל משרד הפנים שרכש קרקע שהייתה מיועדת למפוני גוש קטיף? הרי גם השר שלו, אלי ישי, סידר לעצמו לפני 15 דירה שהייתה מיועדת לזכאי משרד השיכון, כשהוא עצמו לא עמד בקריטריונים והרוויח כמאה אלף דולר
אלי ישי בסיור בירושלים צילום: ששון תירם
אחת מהן קשורה בפרשה שקשה לא למצוא קווי דמיון בינה ובין זו שבמסגרתה נעצר מימון, ואשר ישי עצמו היה מעורב בה לפני כ-15 שנה . גם ישי הצליח לסדר לעצמו אז דירה שהייתה מיועדת לזכאי משרד השיכון כשהוא עצמו לא היה זכאי. גם הוא הצליח לגזור מהעסקה שלו קופון נאה למדי ולשלשל לכיסו כמה עשרות אלפי דולרים.
לפני כשנה וחצי חשף "מעריב" כי האזרח שרכש בזמנו מאלי ישי את הדירה והסתבך בגללה הפעיל לחץ על השר בדרישה שיפתור את הפלונטר. כעת מתברר כי לפני כשלושה חודשים פנה ישי אל מינהל מקרקעי ישראל, שילם כ-20 אלף שקל ופדה את הדירה.
דירה בחצי מחיר
תחילת הסיפור הזה בסוף שנת 1991, אז הזמין משרד הבינוי והשיכון עמותות בעלות צביון דתי להשתתף במכרז לבניית 2,005 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה בירושלים. בהליך שזכה לכינוי "הרשמה והגרלה" אספו העמותות רשימות של זכאי דיור, כשלפי החלטת המשרד זכו בקרקע העמותות שהצליחו לרשום מספר גבוה יותר של זכאים. העמותות הזוכות קיבלו את האפשרות לבנות בכמה מתחמים בשכונה החדשה.
מאחורי המכרז עמדה הכוונה לנסות להוריד את מחירי הדירות עבור הסובלים ממצוקת דיור, באמצעות שיווק הקרקע לעמותות הבנייה במחצית ממחיר השוק שלה. אלא שמהר מאוד התברר כי דווקא המפלגות שהצהירו על עצמן כמי שעוסקות במצוקות הדיור של הציבור היו הראשונות שסידרו בפרויקט את ראשיהן ומקורביהם, מי שבינם ובין מצוקת דיור לא היה ולו קשר מקרי. במכרז נטלו חלק עמותות המקורבות למפד"ל, לדגל התורה ולש"ס, שאנשיה פעלו באמצעות עמותת "קריות עטרה ליושנה".
משרד השיכון קבע שעל הקרקע תוכלנה לבנות משפחות של "זכאים חסרי דיור" או משפחות שיש בבעלותן דירה אך מתגוררות בצפיפות גבוהה, לפי קריטריונים שנקבעו מראש. אלי ישי, שכיהן באותה תקופה כמנכ"ל עמותת "אל המעיין" של ש"ס, לא עמד באף אחד מן הקריטריונים הללו. משרד הבינוי והשיכון, שאליו פניתי כבר בעבר כדי לקבל פרטים על אודות המכרז, הבהיר כי "בהתאם לתנאי המכרז אסור היה לכלול אנשים שאינם זכאים
בין חברי העמותות", אולם שורה של מקורבים, בהם ישי עצמו, הצליחו כאמור להשתחל באלגנטיות לרשימת רוכשי הדירות המוזלות. מאוחר יותר העלו כמה מהרוכשים, דוגמת ישי, טענה כי משרד השיכון אפשר לכל עמותה להכליל בין הרוכשים עד עשרה אחוזים כאלה שאינם זכאים. משרד השיכון דחה את הטענה הזו מכל וכל.
כך או כך, גם לו התקבלה, היה מספיק מבט קצר ברשימת אותם עשרה אחוזים כדי להבהיר בדיוק מי האנשים וכיצד דווקא הם הצליחו להיכנס לרשימה. רבנים ובני רבנים, עסקנים ופעילים פוליטיים. לכולם נמצאה אז דירה מוזלת.
מאוחר יותר בדק מבקר המדינה את התנהלות העמותות ומתח עליהן ביקורת קשה. חלקן, גילה, לא העבירו למשרד הבינוי והשיכון את רשימות הרוכשים. בדיקה שערך "מעריב" בתיק עמותת "קריות עטרה ליושנה" העלתה כי רשימת הרוכשים ובה שמו של השר ישי, לא מתויקת בתיק העמותה עד היום.
חמישה סוגי דירות הוצעו אז לזכאים ולמי שנכנסו בנעליהם. אלי ישי בחר בדירת ארבעה חדרים, שמחירה לרוכשים עמד על 110 אלף דולר בלבד. על כדאיות הרכישה ועל ההזדמנות העסקית שנקרתה בפני מי שזכה בה, נדמה שאיש לא יוכל לחלוק. במסמך שהעבירו נציגי "קריות עטרה ליושנה" לרשם העמותות עוד במהלך הבנייה דווח כי חברי העמותה קנו את הדירות "במחירים נמוכים לאין ערוך ממחירי הדירות בירושלים, הכוונה ל-40 עד 50 אחוז פחות מהמחירים המקובלים".
רווח כפול
גבריאל מימון בביה''מ בדיון להארכת מעצר צילום: חן גלילי
ישי , כאמור, לא היה היחיד שניחן בחוש ריח עסקי משובח. בדיקת משרד מבקר המדינה, שנערכה אחרי סיום הבנייה, העלתה שזמן קצר לאחר שנשלמה העבודה על הפרויקט כבר נמכרו 69 מהדירות. "עם המוכרים נמנים כמה ממייסדי העמותות וכן מקורבים להם ורבים מהם הצטרפו לעמותות לאחר הזכייה בקרקע", כתב המבקר.
ישי עצמו סירב בעבר לחשוף בפני "מעריב" כמה כסף הרוויח בעסקת הנדל"ן הזו. משהו על הרווחים האפשריים שלו ניתן אולי ללמוד מהשוואה עם רוכשים אחרים כמוהו, שהצליחו לקבל עבור הדירה סכום של 250 אלף דולר-יותר מפי שניים ממחיר הרכישה. נציבות מס הכנסה, שבדקה בעבר כמה מהעסקאות בפרויקט הזה קבעה שהראשונים, שמיהרו לממש את הרווחים ולמכור את הדירות שרכשו, גרפו רווחים של 50 עד מאה אלף דולר. גורם המקורב לעסקת ישי מספר כי השר, למשל, הרוויח על העסקה כמאה אלף דולר.
מבקר המדינה, שכאמור בדק בשלב מאוחר יותר את העסקאות, מתח ביקורת קשה על התחמקותן של עמותות הרכישה מתשלום מס על רווחיהם של הרוכשים בעסקות הנדל"ן. המבקר הסביר כי לפי הגדרתן העמותות הן מוסדות ללא כוונות רווח ובשל כך הן מקבלות הקלות במסים, בעוד בפועל רכשו החברים בהן דירות במחירי מציאה ומימשו את הנכסים בן לילה, כשהם מרוויחים עשרות אלפי דולרים ואולי אף למעלה מזה. "העמותות הנדונות, שנרשמו רובן ככולן כמוסדות ללא כוונת רווח באגף מע"מ", כתב , "הפרו את התחייבותן לא ליצור רווחים )בנסיבות האמורות הופרה גם ההתחייבות לאי חלוקת רווחים שמקורה מעצם הרישום כעמותה(, כל זאת בלי שרשויות המס היו ערות לכך".
הבלוף הגדול
מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס בכנסת. צילום ארכיון: פלאש 90
לפני כארבע שנים ניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין מינהל מקרקעי ישראל לעמותת "רמת שפט", של דגל התורה. בין מאות חברי העמותה, שבנתה גם היא ברמת שלמה, היו כ-30 משפחות שרכשו דירות, כמו ישי, ללא זכאות של משרד השיכון. כשהמדינה סירבה לרשום על שמן את הדירות, הן עתרו לבית המשפט. בסיומו של הליך, כאמור, סוכם בין הצדדים כי העמותה תשלם למינהל חצי מיליון שקל, כ-17 אלף שקל לכל רוכש, כדי לסיים את הפרשה.
אם לקחת בחשבון את הרווחים העצומים של הרוכשים, נדמה שמדובר בסכום מצחיק לכל הדעות. "יש כאן בלוף גדול", אומר גורם שמכיר מקרוב את הפרויקט. "אנשים רכשו דרך המפלגה דירות שלא היו זכאים לרכוש, עשו עליהם מאה אלף דולר רווח ועכשיו הם מוכנים להיות נחמדים ולהחזיר את ההנחה שקיבלו על הקרקע, שהיא בסכום נמוך בהרבה. אני לא מכיר מישהו שלא היה מוכן לעשות את התרגיל הזה".
בתחילת 2009, זמן לא רב לפני הבחירות, פנה גדעון אליאסי אל השר ישי והציב בפניו אולטימטום שלפיו אם לא יפתור את התסבוכת שיצר בתוך פרק זמן קצר, ייאלץ לפוצץ את הפרשה. אליאסי הסביר אז לישי שלא ייתכן שאחרי יותר מעשור לאחר שקנה ממנו את הדירה במיטב כספו הוא לא יוכל לרשום אותה על שמו בגלל התנהלותו של השר. ישי ביקש מאליאסי להמתין עוד מעט והבטיח לסדר את העניין. לפני כמה חודשים הצליחו חברי העמותה של ש"ס להגיע עם המדינה להסדר דומה להסדר של דגל התורה. ישי ורעייתו שילמו למדינה 20,684 שקל וסגרו את הפרשה. על שובר התשלום שהנפיק להם מינהל מקרקעי ישראל הם רשומים עדיין ברחוב כהנמן 3 בשכונת רמת שלמה, כתובת שנשארה כך ברישומי המינהל, חרף עסקת המכירה של הדירה, בה לא התגוררו מעולם.
תגובת יועץ התקשורת של אלי ישי, רועי לחמנוביץ': "השר שילם, ככל אזרח וכיתר האזרחים, את הסכום שנקבע למינהל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם