מעקב: לא כלא, בית סוהר
מדוע ישראל ממשיכה להחזיק ילדים מבקשי מקלט בבתי הכלא שלה? האם העברתם ממתקן הכליאה "גבעון" למתקן הכליאה "מתן" היא הפתרון? בקרוב תצטרך המדינה לספק תשובות לבג"ץ. "כליאת הקטינים בבתי סוהר תחת מרותו של שב"ס היא בניגוד לדין", אומרים באגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים
הילדים, המכונים "קטינים בלתי מלווים", אינם יכולים להיות מגורשים מישראל מתוקף החוק הבינלאומי, ומופעל עליהם נוהל שקבע מינהל האוכלוסין במשרד הפנים. הפתרון שמצאה להם מדינת ישראל, שאינה יכולה לגרש אותם ואינה מעוניינת לקלוט אותם, הוא מאסר. על פי הנוהל, ילדים מתחת לגיל 14 עוברים לטיפול משרד הרווחה, וילדים מעל גיל 14 ייקלטו על ידי משמורנים או על ידי פנימיות של משרד החינוך (שהקצה מכסה חד פעמית של 100 מקומות, ואלה מגיעים בימים אלה למיצוים).
בלשכה לסיוע משפטי במשרד המשפטים טוענים שכליאת הילדים מנוגדת לדין ואף הגישו בג"ץ עקרוני נגד המדינה, ודרשו למצוא חלופות לילדים. את העתירה הגישו עורכת הדין ענת בהט מהנהלת האגף לסיוע משפטי ועורך הדין גלעד ברנע מטעם הלשכה לסיוע משפטי בתל אביב.
כחלק מהכנת התחקיר איפשר שב"ס ל"סופשבוע" להיכנס לראשונה אל בין כותלי הכלא "גבעון" שבו היו כלואים אז חלק מהילדים. מדובר בכלא השוכן במתחם מעשיהו, שמיועד לאסירים פליליים ואינו מותאם לקטינים. הסוהרים, כפי שהתרשמנו, ניסו ככל יכולתם להיטיב עם הילדים, לחגוג עמם ימי הולדת ולקנות להם צעצועים. אבל גם היחס הטוב בעולם לא יכול להקהות את העובדה שמדובר בבית כלא.
התחקיר העלה שאלות קשות בדבר התנהלות הרשויות, וחשף את מנגנון הטיפול בילדים: בירוקרטי, סבוך ואיטי, שבמהלכו חולפים חודשים ארוכים עד שנמצאות לילדים חלופות מאסר, אם בכלל. נוסף על כך, התברר כי הרשויות פעלו בניגוד להוראות הנוהל עצמו, שנועד להסדיר את הטיפול בילדים, וכי בעוד משרדי הממשלה מתווכחים ביניהם מי יקבל אחריות על הילדים, מי שמנסה בפועל להוציא את הילדים מהכלא הוא דווקא שירות בתי הסוהר.
במהלך השהות בכלא הילדים שקועים בייאוש ובדיכאון, וחלקם אף מנסים לבצע מעשים אובדניים. כעת מתברר הפרדוקס הישראלי. מנתונים חדשים של משרדי הממשלה שהוצגו לאחרונה לבית המשפט עולה כי השמת ילדים במסגרות חינוכיות זולה משמעותית לעומת הכלא: 24,000 שקל בממוצע לשנה בפנימייה, לעומת 94,000 שקל בממוצע לשנה בבית כלא.
התחקיר עורר הדים רבים ומחאה על כליאת הילדים. בעקבות הדברים שפורסמו כאן הגישה תנועת אומ"ץ בקשה למבקר המדינה שיחקור את הנושא. נוסף על כך, לאחר פרסום הכתבה, עדכנה לשכת היועץ המשפטי לממשלה את הנוהל "קטינים לא מלווים", וקבעה כי קטין עד גיל 14 (ולא גיל 12) לא יושם במשמורת וכי לא ניתן להחזיק קטין יותר מ-60 ימים בבית הכלא (סמכות ההארכה ניתנה לראש אגף הזרים ברשות האוכלוסין). עם זאת, המציאות מלמדת שגלגלי הבירוקרטיה עדיין עובדים לאט והקטינים נשארים בכלא הרבה מעבר לתקופה הנקובה.
בחודשים האחרונים חלו
היום שוהים בו 30 ילדים. למרות תנאיו המשופרים, עדיין מדובר בכלא המופעל על ידי שירות בתי הסוהר. נוסף על כך, מנתונים שמסר האגף לסיוע עולה כי 50 ילדים נוספים ממשיכים להיות כלואים באוהלים בבית הסוהר "סהרונים" על גבול ישראל-מצרים.
מהתשובה שהגישה המדינה לבג"ץ עולה כי מתקן הכליאה "מת"ן" נועד להקל על הקטינים, אך מדובר בתנאי כליאה, שבמסגרתם מתקיים מדי בוקר מסדר בוקר ויש בו גם "חדר חשיבה" - חדר בידוד ריק ששהות בו יכולה לארוך אפילו שעות שאותן מעביר הכלוא על הרצפה. יצוין שאסיר פלילי זוכה לשהייה בבידוד על מיטה ושמיכה.
מהשב"ס נמסר: "מת"ן נפתח באוגוסט ומאכלס היום 30 קטינים בלתי מלווים. ביום ראשון הקרוב ייפתחו עוד 30 מקומות במת"ן, כך שסך כל התפוסה תהיה 60 מקומות. בסהרונים, נכון להיום, נמצאים 26 קטינים אשר סיבת היותם שם הינה לצורך בדיקות ובירור גיל. במת"ן נמצאת עובדת סוציאלית מטעם משרד העבודה והרווחה אשר עוסקת במציאת מקומות לקטינים הבלתי מלווים. מאז פתיחת המתקן הועברו למעלה מ-20 קטינים לפנימיות ומשמרונים".
באגף לסיוע משפטי מתעקשים ש"כלא זה כלא": "כליאת הקטינים בבתי סוהר תחת מרותו של שירות בתי הסוהר היא בניגוד לדין ולהתחייבויותיה של מדינת ישראל במישור הבינלאומי. הקטינים ממשיכים להיות כלואים תחת זרועו של ארגון הכליאה הלאומי, הגם שהשב"ס עושה מאמצים להקל על הקטינים. הכליאה חמורה במיוחד לאור העובדה שאת הקטינים, אף לגישת משרד הפנים, לא ניתן לגרש למדינת מוצאם ומדובר בתקופות כליאה ממושכות", אמרו באגף. אנחנו נמשיך לעקוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם