ילדים מביאים חסידות לעולם
חומרי הדברה והתערבות האדם הובילו להעלמות החסידות מהעיר טויואוקה ביפן. ילדי העיר החליטו להחזיר את העופות. הגדה ירוקה

כאשר ביקרתי במרכז הרבייה להשבת החסידה המזרחית לטבע שבטויואוקה בסתיו שנת 2003, הבטתי בחסידות שבמכלאות המטופחות, ולא האמנתי שיום אחד יצליחו להשיב את החסידות, שנכחדו מיפן כארבעים שנים לפני כן. בית הגידול העיקרי של החסידות, שדות האורז, כבר לא היה אותו בית גידול כפי שהחסידות הורגלו אליו במשך מאות שנים ואפשר להן לחיות בו. שינוי שיטת גידול האורז משיטה מסורתית וידידותית לשיטה "מודרנית" יותר, תוך שינוי שדות האורז עצמם והתאמתם לחקלאות אינטנסיבית יותר, תוך הגברת השימוש בחומרי הדברה ובמיוחד ביטון גדות הנהר והסדרת האפיק. למעשה, נכחדו החסידות מחוסר מזון ומהרעלות.
אולם זמן מועט אחרי ביקורי, הגיעה לאזור סופת טייפון
כשהם במקלט הזמני שהוקם למענם, העלו תלמידי בית הספר היסודי בפני מורתם את מחשבותיהם, כי יתכן והטבע פגע בתושבי האזור כי בהמשך השנים האדם שינה את פני האזור והטבע נפגע. הם העלו את הרעיון, כי יכול להיות שאם יגדלו את האורז שהם צורכים בבית הספר מבלי להשתמש בחומרי הדברה, ועל ידי גידולו בשיטה המסורתית, אולי הם יצליחו לתרום לטבע. המורה לא היסתה אותם, אלא להיפך. הילדים נפגשו עם ראש העיר ושטחו בפניו את בקשתם. הוא נעתר.

טויואוקה היא עיר המרוחקת מאד מטוקיו הבירה, או אף מאוסקה, מרחק שעות נסיעה אחדות. האזור המסורתי די ננטש מצעירים רבים, שלא מצאו עניין בעבודה חקלאית אלא חיפשו את עתידם בערים הגדולות. לכן לא הייתה בעיה גדולה למצוא שטחים להגשמת חלומם של הילדים, והכינה אותם לגידול האורז בשיטות המסורתיות.

התלמידים החלו לצאת ולעבוד בשדות, אך גם לחקור את החי והצומח הנלווה להם. מאחר ולא השתמשו בחומרי הדברה, החלו עם הזמן להופיע בשדות האורז חרקים רבים, צפרדעים ובעלי חיים. את מקום חומרי ההדברה שריססו בם לחיסולו של פשפש האורז תפסו צפרדעים, ועימן הופיעו גם עופות דורסים ואט אט שב הטבע ושיקם את עצמו.
כמות האורז שהילדים הצליחו לגדל בשיטה זו עלתה על המצופה. הילדים פיתחו לוגו מיוחד של חסידות, והחלו למכור את עודפי האורז. מכיוון שהאורז היה אורגני ונטול חומרי הדברה ודישון, הוא זכה למחיר רב פי כמה ממחיר האורז הרגיל. הדבר עזר לשכנע את חקלאי האזור, ותהליך מהיר, בעידוד העירייה, עברו יותר ויותר חקלאים בעמק של טויואוקה לגידול אורז בשיטות הידידותיות.

ראש העיר וצוות העירייה הבינו שכאן טמון המפתח לשינוי הסטאטוס של האזור ממקום שכוח אל בפריפריה, למקום פורח, המוביל מהפיכה ירוקה שעשויה להשפיע על האזור כולו ולתת לצעירי המקום אפשרות להתפרנס בכבוד ולחיות במקום שהם גאים בו. הוחל בהסרת הבטון מגדות הנהר ומתיכנון מחדש של האפיק, בדומה למה שהיה פעם, כך התפתחה צמחיית גדות ובית הגידול הזה הפך מגוון ועשיר יותר שבו יום אחד, כשישוחררו החסידות, הן תוכלנה למצוא בו שפע מזון.


בטקס רב רושם, בנוכחות יורש העצר וקהל רב, שוחררו החסידות הראשונות ולמרבה השמחה, הקינון הראשון חל בקרבת בית הספר, אולי כגמול וכפרס לרעיון שנולד במוחם, ואשר מימשו אותו צעד אחר צעד, סוחפים עימם את תושבי האזור: מאנשי החינוך ועד ראש העירייה, ושבזכותם החסידות שבו לטבע.
מאז השבת החסידות לטבע, התפרסם הסיפור ברחבי יפן והדבר השפיע באופן חיובי על האזור: מבקרים נהרו מכל רחבי יפן לחזות בחסידות, לרכוש משלל המוצרים הירוקים שהחלו להופיע במקום, ללון בצימרים שפרחו, ולרכוש מעבודות היד הרבות של אומני האזור.
