תקוע כמו עצם
אף נבואה של אף נביא מהתנ"ך לא יכולה לשמש הצדקה לכיבוש של מיליון וחצי בני אדם
במאמרה האחרון, מיום רביעי שעבר, מספרת אלדד כיצד החליטו היא ובעלה על קביעת מקום מגורי הקבע שלהם. מה שהנחה אותם בבחירה הסופית, אחרי שבדקו מקומות רבים, היה רצון לחזק את ההתיישבות בארץ ישראל מחד, בשילוב עם יישוב קהילתי שיש בו אנשים נחמדים ומאירי פנים לחבריהם.
הבחירה נפלה על היישוב תקוע שבגוש עציון, גם משום שענה על הקריטריונים שפירטה, וגם משום שנביא הבית שלו הוא עמוס, שבין השאר קבע: "ונטעתים מעל אדמתם ולא יינטשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר ה' אלוהיך".
קרני אלדד ובעלה מצאו את מבוקשם. הקימו את ביתם ביישוב פורח ומשגשג שמאות ילדים מאושרים מתרוצצים בשביליו ההומים, גינות יפהפיות מעטרות את בתיו, פסטורליה ואידיליה של ממש. זה סוד הקסם המהלך על רבים וטובים שיוצאים בהסעות מאורגנות לבקר בעריה וביישוביה של הגדה. איך אפשר שלא להתלהב כאשר רואים את היופי הניבט מהישובים המטופחים הללו ואת הדבקות ב"אדמת הארץ".
אלא שבמרחק לא גדול מהיישוב הזה, כמו מכל יישוב אחר או עיר אחרת בשטחים הכבושים ההם, משתנה הסיפור לחלוטין. מיליון וחצי איש ואישה, זקנים ותינוקות, מוחזקים כבר 43 שנים בתנאי כיבוש בלתי נאורים בהגדרה, שכן כיבוש אינו יכול להיות נאור.
הם אינם יכולים להקים לעצמם יישובים דוגמת תקוע המקסימה, ילדיהם אינם מתרוצצים מאושרים בשבילים מטופחים, בתיהם אינם מעוטרי
ומה ההצדקה לכל זה? דבריו של אחד מהנביאים, חשוב ומרתק ככל שיהיה, שנאמרו לפני אלפי שנים, וכמובן שלא יכלו לקחת בחשבון בעת אמירתם עניינים פעוטים כמו הצורך להעניק מדינה לעם אחר, שחי וקיים ומבקש לעצמו זכויות לאומיות כמו כל עם אחר.
אפילו פעם אחת במאמרה אינה מזכירה קרני את הבעייתיות הזו. את קיומו של עם אחר, את הסבל הנורא שעובר עליו, אל מול האושר הגדול שלה על שמצאה את חלקת אלוהים הקטנה שלה.
ונניח שיום אחד היינו קרני ואני נפגשות ומנסות להתקרב קצת אחת אל עמדות האחרת. על מה היינו מדברות? על זכותנו על כל הארץ כפי ש"אמר ה' אלוהיך"? עבורי אין זה רלוונטי. לצערנו הרב, לא אלוהים קובע את יחסינו עם הפלסטינים. גם לא המפה את החדשה שתיקבע יום אחד - אין אפשרות להימלט מכך - את גבולותיה של מדינת ישראל.
יכול להיות אפילו שאילו "אלוהים" היה מכיר את המציאות שהתהוותה כאן בעשרות השנים האחרונות, הוא היה שולח את "עמוס" שלו כדי להביא נבואה אחרת לעמו. הרי גם הוא היה מבין שאי אפשר להמשיך כך. אולי גם הוא לא היה רוצה שעמו ימשיך להיות עם כובש, המדיר זכויות אדם בסיסיות ממיליון וחצי בני אדם אחרים, למרות שאינם מאמינים בו ובתורתו.
לעולם לא נדע את הדברים הללו, וכאמור זה גם בלתי רלוונטי. אובמה רלוונטי, מדינות העולם רלוונטיות, אבל בעיקר הצדק האבסולוטי, שאין עליו ערעור, שאף נבואה של אף נביא אינה יכולה להתגשם על גבם של מיליון וחצי בני אדם נטולי זכויות וחופש. קשה לי להניח שקרני אלדד תקבל אפילו אחוז אחד מהשקפת העולם הזו, כמו שאני ורבים כמותי לא יכולים לקבל את שלה. אז מה נעשה? אלוהים יודע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם