זו לא המדינה רצחה אותן
עד מתי נשתמש בתירוצים כדי להצדיק רצח נשים בידי בעליהן בקהילה האתיופית? האשמה ברצח היא אישית, בלבד. לא של הקהילה, ולא של המדינה
אבל למחלה שנקראת קנאה אין מוצא מרפא, ולמרות שהיא קוטלת חיי אדם, אנחנו קהילת יוצאי אתיופיה נמצאים על סף מציאות כזאת לפיה לכל "איש יש שם". עד היום הבאנו טיעונים מתובלים בהבדלי תרבויות של קהילה, מסורת ועוד. אבל עד כמה אפשר לטעון שבאתיופיה, גבר שרוצח אישה היה מנודה מהקהילה? אנחנו חצינו כל רף אפשרי.
בעל רוצח את אשתו לעיני ילדיו ומותיר אותם עם טראומה קשה לכל החיים. טענו שבאתיופיה הזוגיות מתגבשת על ידי שידוך ולכן כאן, בארץ, כשבנות רואות את בנות גילן רוכשות השכלה וחיות עם בני זוג בני גילן, והן לעומת זאת נשואות לגברים שבגילאי הוריהם וחיות עדיין בחברה סגורה - זה מעורר בהן גירוי להתנכלות לבעליהן ולבגידות. הגבר מרגיש כי נפגע כבודו ומעמדו ומחליט לרצוח. כמה יש כאלה?
כל הטיעונים המנומקים הנכונים, אינם מצדיקים לטבוח איש את אשתו. איפה האנושיות שבנו? איפה המוסריות, הערכי והרוחני שבנו? האם אנחנו חלולים, שאין לנו מוסר אנושי?
הרסתם לנו את החיים
אנחנו יכולים לבוא בטענה כלפי המוסדות, כאשר נערים יושבים על ספסלים ומרוב שעמום רצחו את חברים ואם הייתה מסגרת בלתי פורמלית לא היו מגיעים לכדי מעש רצח. אבל בנושא זוגיות, את מי נוכל להאשים? רק אנחנו אשמים. הפכנו להיות חיות טורפות בזה שאנחנו רוצחים את נשותינו, שמתוך בחירה החלטנו להתנתק מבית הורינו והתחברנו יחד לבנות חיים משותפים ולהמשך את שושלת האנושית.
המדינה לא יכולה להציב שומר לכל אזרח, אפילו אם תרצה בכך. כפי שאנחנו מצפים שהמדינה לא תיכנס לנו לחדר המיטות, אל נצפה ממנה לחדור לכל בית כדי לאתר גברים שאולי הם בעלי פוטנציאל לרצוח את נשותיהם.
די, נמאס. הרסתם לנו את החיים והמדינה. תקחו אחריות בסיסית
ותשמרו על הידיים שלכם. תחשבו לרגע, מי אתם בכלל שתקבעו ותחליטו מתי לקחת גורלה של אישה תמימה שרוצה אך ורק את לגדל את ילדיה? לא טוב לכם להיות בזוגיות? תתגרשו ותצאו מהחיים של האישה ותרדו לנו מהחיים.
אמנם, מצופה מהמדינה להכין את העולים לישראל למציאות החיים החדשה במדינה מודרנית ולאקלים חברתי מאוד שונה מהחיים באתיופיה. לכן, אני מציע להעביר את העולים סדנה בעודם במחנה המתנה בגונדר בנושאי זוגיות בעידן המודרני, חינוך ילדים בעולם הנאור , אלימות במשפחה, השתלבות בשוק עבודה ועוד.
צריך לדאוג לא רק לעלייתם לישראל, אלא גם לחשוב על התערותם בחברה הישראלית הוותיקה, כדי להקל על קליטתם בכל תחומי החיים.
הכותב הוא עיתונאי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם