אם כבר רוקדות עם כוכבות – אז עד הסוף

ההחלטה לאפשר לזוג נשים לרקוד יחד על הרחבה בשידור חי היא חסרת תקדים. אך אומץ גדול יותר היה לא לפחד מאיזה דימוי של לסבית יהיה על המסך, ולאפשר לגילי שם טוב להוביל בריקוד

גילי פליסקין | 16/11/2010 17:47 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כששמעתי שיש לסבית ב"רוקדים עם כוכבים" התרגשתי. כששמעתי שהיא הולכת לרקוד עם בת זוג – התרגשתי עוד יותר. כששמעתי שזאת הייתה בקשה שלה – חשבתי שזאת הברקת המאה! לסביות לא מככבות בסדרות ריאליטי (בניגוד להומואים) ומאוד שמחתי שיש מישהי מחוץ לארון שהלסביוּת שלה חשופה, גאה ומדוברת. זה חשוב, וגם סתם כיף (לי).

פעם לא אהבתי ריאליטי. ואז אריק (אלפר, חברי הטוב משכבר הימים) השתתף ב"הישרדות", והתחלתי לראות. גיליתי גם את היופי שיש בריאליטי ומאז אני מכורה. ארגנתי לעצמי ערבים חופשיים בפרקי הבכורה של רוקדים עם כוכבים, הזמנתי חברות והייתי כולי ציפייה. עם יד על הלב? בשבועיים הראשונים התאכזבתי. גילי שם טוב ודורית ¬מילמן. שתיהן נשים. זה נכון. אבל האם זה אומר ששתיהן צריכות להיות "בנות" בריקוד? האם זה אומר שצריך להלביש את שתיהן בתלבושות בובתיות כאילו הן תאומות זהות? אני מבינה שהדימוי הזה עונה על הפנטזיה הגברית על לסביות, זה סבבה. אבל...
תנו לה להוביל. שם טוב
תנו לה להוביל. שם טוב צילום: רמי זרנגר

אני לסבית. אני מוקפת לסביות. מכירה הרבה מאוד "כאלה", ויודעת שיש הרבה סוגים. רובן (אם לא כולן) לא נראות ולא מתנהגות כמו ה"לסביות" שאפשר למצוא בפורנו מיינסטרימי (ראית פעם לסבית עם ציפורניים ארוכות? סכנת נפשות הדבר הזה! גם עם סיליקון ובוטוקס אנחנו בדרך כלל לא מסתובבות, אם כבר מדברים על זה). יש נשיות יותר (פֶמיות), יש נשיות פחות (בוּצ'יות) ויש כאלה שהן לא זה ולא זה. אותו דבר בזוגיות. זה נכון שיש זוגות שבהן אחת יותר נשית מהשנייה, אבל יש גם המון זוגות שבהם זה לא עובד ככה. אנחנו, כמו כל שאר העולם, מגוונות.

מה הייתי רוצה לראות ב"רוקדים עם כוכבים?" הייתי רוצה לראות משתתפות ומשתתפים שמביאים את עצמם. שמחליקים לתוך התפקידים שבהם הם מרגישים הכי נוח. אני לא מכירה את גילי שם טוב, לא דיברתי איתה על ההעדפות התפקידיות שלה בריקוד, ואני בטח ובטח לא רוצה לדבר בשמה. אני גם לא מעבירה עליה באופן אישי ביקורת – אני חושבת שהיא עושה מעשה אמיץ ותקדימי ואני מפרגנת לה מכל הלב. אבל ראיתי איך מתלבשת ביומיום (לפחות בטלוויזיה), וראיתי איך היא אוחזת באשה (בת זוגה לריקוד). בעיני היה לה יותר מתאים להיות, באופן קבוע, בתפקיד המוביל. זה לא חייב להיות התפקיד של ה"גבר". בתכנית האחרונה דורית אמרה שבריקוד בין שתי נשים זה קונספט חדש, ולכן אין חוקים, והן עושות פריסטייל ומתחלפות בהובלה. זה יכול להיות סבבה, אבל בעיני זה לא עובד.
קשובה לעצמה

אגלה לכם סוד. יש לי קצת ניסיון בריקודים סלוניים. לסביים. מה זאת אומרת? במרכז הגאה בתל אביב התקיים לא מזמן חוג של ריקודים סלוניים. ללסביות. כלומר, כולנו היינו נשים. וכולנו היינו לסביות. האם רקדנו באופן סימטרי, הדדי ומתחלף? לפעמים. אבל בדרך כלל לא.

בדרך כלל למשך ריקוד שלם מישהי בחרה את תפקיד המובילה, ומישהי אחרת בחרה את תפקיד המוּבלת. ככה הצטוותנו לזוגות, לפי הטעם האישי(יותי) בריקוד. המורה, אורית תאם-רייס (המקצועית והסטרייטית), התחילה לומר "זאת בתפקיד של הבן לוקחת את הבת". מיד תיקנו אותה "המובילה והמובלת", אמרנו לה. לקח לה זמן, והיא התרגלה. וכך היה. אני בדרך

כלל רקדתי עם סמירה, שהובילה אותי בגאווה, בנחישות, ובחושניות על הרחבה. זה היה עונג צרוף, ומעולם לא הייתה לנו תשוקה להתחלף בתפקידים. כל אחת הרגישה בנוח בתפקיד שהיא בחרה לעצמה.

מה הייתי רוצה לראות ברוקדים עם כוכבים? באופן כללי הייתי רוצה לראות את המשתתפות והמשתתפים כולם מרגישים בנוח ומוציאים מעצמם את המקסימום. אבל באופן ספציפי, הייתי רוצה לראות את גילי שם טוב מרגישה בנוח. עושה את מה שמרגיש לה טבעי. אם זה במקרה ללבוש מכנסיים ולבחור בתפקיד של ההובלה, זה לא אומר שהיא "הבן". זה אומר שהיא קשובה לעצמה, נאמנה למה שמרגיש לה נוח, ושההפקה מאפשרת לה ומפרגנת לה את זה.

קצת פחות פורנוגרפיה של לסביות

ההחלטה של ההפקה לאפשר לזוג נשים לרקוד יחד על הרחבה בשידור חי היא מהממת. חסרת תקדים. מהפכנית. אמיצה. אך בעיני – אומץ גדול יותר היה לא לפחד מאיזה דימוי של לסבית יהיה על המסך. הדימוי של שתי נשים נשיות שמפלרטטות ונוגעות זו בזו אמנם נחשב סקסי, אבל אם אני הייתי בהפקה, הייתי מעודדת אותם להעז. להתנסות. לקפוץ למים ולראות מה קורה.

גם ככה יש ביקורות הומופוביות על כך ששתי נשים רוקדות ביחד. בעיני זה לא יחמיר אם נראה גם דימוי קצת פחות נשי ופורנוגרפי של לסבית. מי יודעת, אולי זה אפילו יגרור תגובות נלהבות? לא חייבים להיבהל מזה. אפשר לראות את זה כמשחק. כהתנסות. אם כבר להיות ראשונים בעולם, אם כבר להיות פורצי דרך – בואו נעשה את זה בענק.

אני רוצה להדגיש שוב שלא דיברתי על כך עם גילי שם טוב ואני לא מתיימרת לדבר בשמה. לא הייתי רוצה לשים לה מילים בפה ואני לוקחת בחשבון שזאת הפרשנות האישית שלי, ממקום מושבי הבטוח על הספה מול הטלוויזיה, ושאולי היא לא תתחבר אליה. אבל אני כצופה הייתי רוצה להרגיש שיש אפשרויות. שיש גמישות. שיש משחק. שיש עומק. שיש סקסיות אותנטיות. ראיתי ריקודים סלונים לסביים שבהם כל אחת בתפקיד הקבוע. יש שם מתח. יש אירוטיות. יש סקסיות. והייתי רוצה לראות גם את זה על המסך.

ומילה אישית לגילי, שחולקת איתי את השם וגם את האהבה לנשים. את אמיצה. מהממת. פורצת דרך. ואנחנו איתך. באהבה. ובגאווה.

גילי פליסקין היא לסבית גאה, מחברת הספר "דברים שרציתי לגעת" ומנהלת את "גיליסט" 

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/nrg_opinions/ -->