גדי רודיק מתייחס בכבוד לתרנגולות
בלול האורגני של גדי רודיק במושב שדה יעקב שיעור ההטלה הוא 60 אחוז בלבד, בהשוואה ל-90 אחוז בלול רגיל. והסיבה פשוטה: רודיק נותן גם לתרנגולות הזקנות לחיות בלול ולא שולח אותן לשחיטה. האנשים הירוקים
רודיק הוא בן המושב, אבל לא בן ממשיך. לכן הוא קנה לעצמו יחידת משק לפני 25 שנה. "התחלנו עם מינוס גדול בנק", הוא אומר. "לקחנו הלוואות, עבדתי בחוץ במשך שנים כדי לשלם את ההלוואות הללו". רק לפני כשמונה שנים הוא הפך לחקלאי במשרה מלאה.
אין מדובר בלול גדול במיוחד, יש לו כאלף מטילות והלול, על הציוד שבו, די מיושן. נראה שלא הושקע בו הרבה מאמץ בחידוש. "חשוב לי להראות ללקוחות שלי שאני משמר את הקיים", הוא אומר. שיעור ההטלה אצלו בלול הוא רק כ-60% (בלול הטלה רגיל ההטלה היא כ-90%). וזאת מהסיבה המאוד לא כלכלית - גדי לא מוציא מהלהקה ולא שולח לשחיטה את התרנגולות המבוגרות שכבר אינן פוריות יותר.
רודיק: "אצלי הן מזדקנות בשיבה טובה, כשאני משלים את הלהקה כל הזמן בעופות צעירים, כדי שתמיד יהיו לי כאלף מטילות. כן, אני יודע שזה לא בדיוק שיקול כלכלי, אבל יש אנשים הבאים לרכוש אצלי ביצים לא בגלל שכל כך חשוב להם המזון האורגני הבא אל פיהם, אלא גם מכיוון שהגישה שלי היא הומנית יותר. כאשר התרנגולת מזדקנת אני לא אומר לה, תודה, הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת".
כשגדי הקים את הלול שלו לא היו אז מכסות הטלה ללולים אורגניים. רק אחרי מאבק לא קל לדבריו, השכילה מועצת הלול להקציב לארגון ביולוגי אורגני מכסה של כמיליון ביצים לשנה. מריו לוי, שהיה הנפש החיה בארגון, חילק את המכסה בין המגדלים האורגנים. גדי: "הסיבה היחידה שבזכותה יש כיום מכסות לביצים אורגנית היא המאבק שניהל מריו. המכסות גדלות במקביל לגידול במכסות לכלל ענף הלול, ועל פי אותם המנגנונים הנהוגים במועצת הלול. המכסה הפרטית שלי היתה של כ220- אלף ביצים בשנה. עם השנים היא לא גדלה באופן משמעותי כשהיום היא עומדת על כ230- אלף ביצים שנה".
גדי, שנדבק בחיידק האורגני, החל להרחיב את המשק שלו, כשנטע חלקת נשירים אורגניים ובה שזיף, אפרסק ונקטרינה. אך הענף המשמעותי ביותר במשק שלו הוא דווקא גידול מרבדי דשא מוכן, וההמולה שעל אודותיה דיברנו בתחילת הדברים נובעת מתנועת הלקוחות המגיעים לכאן בהקשר הזה.
שדה יעקב, המושב הראשון של תנועת הפועל המזרחי, הוקם בשנת
מה היו הקשיים שלך בתחילת הדרך?
"באותם ימים, כל מגדל אורגני נהג על פי הבנתו. לא היה לי הרבה מושג כיצד מטפלים בעוף אורגני ולכן בחרתי כאב רוחני את אלכס לרנר מהיוגב, מגדל אורגני ותיק. הוא היה המגדל הראשון של לול מטילות אורגני. גם הוא פעל על פי אינטואיציה, כי הנחיות רשמיות לא היו אז. לא ייצרו באותם ימים תערובת אורגנית ואני הזמנתי במיוחד אצלנו במכון התערובת במושב תערובת ללא תוספת של ויטמינים. כדי הגיע לידע מבוסס יותר פניתי ביוזמתי לחברה בשם IFOAM, שהוא גוף אירופאי המפקח על החקלאות האורגנית ביבשת. ביקשתי מהם הנחיות ופירוט לגבי התקן המקובל ביבשת לגידול ביצים אורגניות, ולפי ההנחיות שהם שלחו לי התחלתי לעבוד".
במה מתבטאים ההבדלים בין לול אורגני לרגיל?
"מהמדגרה דרשתי שלא יקטמו את המקור של העופות המיועדים להטלה, וגם את התערובת, כאמור, הזמנתי במיוחד, כשאת התוספים אני מוסיף על פי המוגדר בכללי ה-IFOAM".
בצמוד ללול ההטלה שלו יש חצר, אליה יוצאות התרנגולות למרעה. הוא מפזר להן ירק טרי מספר פעמים שבוע. את הירק הוא קוצר בשדה הסמוך. בהתחלה הוא מכר את הביצים כאן, אצלו במשק, מה שעורר הרבה מאוד חוסר נחת, בלשון במעטה, במועצת הלול. גדי מסביר כי בענף האורגני בארץ, אך גם במקומות רבים בעולם, התפתחה מגמה לפיה לקוחות מזמינים מהמגדל, או מחנות אורגנית, סל שבועי של מוצרים ומקבלים אותו אליהם הביתה באופן קבוע. אצל איריס בן צבי מכפר יהושע, מגדלת ומוכרת תוצרת אורגנית, שהיה לה גם סניף כאן בשדה יעקב, הוא הציב עם הזמן את התוצרת שלו.
כיצד אתה מתמודד עם לול שבו רק 60% הטלה, כשאתה צריך להאכיל 40% תרנגולות פרזיטיות, שאינן מכסות את עלות התערובת המוגשת להן?
"הדרך לעמוד בעלות הזאת היא לדרוש כפול מהמחיר הנהוג לביצים רגילות. כך נהגתי מההתחלה וכך אני נוהג עד עצם היום הזה. כפי שאפשר להבין, המצב הזה אינו אהוד ביותר על מועצת הלול".
מי שהציף את השאלה העקרונית ודרש להכניס סדר במסחר בביצים אורגניות היה יוסי דוידוביץ מבארותיים. ליוסי היה ההסכם הראשון למכירת ביצים אורגניות עם רשת שיווק מסודרת כבר לפני כעשר או 15 שנה. "כך הגענו לכך שיש פיקוח על מכירת ביצים אורגניות", מסביר רודיק.
דיברנו על תחילת הדרך. איפה הקשיים בהווה?
"אחרי שהוסדרה הרגולציה הוצב מדריך חקלאי לענף ההטלה האורגני. הוא קבע המלצות לממשק ובנה הרכב של תערובת לענף. היום יש מכון תערובת מסודר אחד המספק תערובת ללולים אורגנים. את סוגית הסניטציה קובע רופא וטרינר. כל העזרה הזאת היא חשובה מאוד, אבל מה שבאמת קובע אצלי בלול זה הניסיון האישי הרב שצברתי במשך השנים".
יש להניח שצוואר הבקבוק הוא ההתמודדות עם מחלות בלול אורגני. כיצד אתם עומדים במשימה?
"בסך הכל זה די פשוט. כשמנהלים משק על פי התקן, ובעיקר מבודדים אותו, נחסכות הרבה צרות. מחלות רבות הן תוצאה ממצוקה ובלול שלי אין סיבה למצוקה של העופות. יש כמובן חיסונים שעלינו לתת על פי חוק, והכוונה לניוקסל. כל השאר זה וולונטרי. היתה לי בחורף בלול בעיה של הצטננות. פניתי לאישה העוסקת בתחום הרפואה הלא קונוונציונלית עם בני אדם, והיא המליצה לי להאכיל את העופות בשבבי בצל באופן קבוע. לא להאמין, זה פשוט עבד. נגד תולעים במעיים העופות מקבלים באופן קבוע שום, וגם זה עוזר".
בעולם המערבי התפתחה תפיסת עולם שמקורה באיטליה ושמכונה אגריטוריזמו, הדוגלת ב"חקלאות ברת קיימא". המדינה שם תומכת בחקלאות כזאת שנועדה, בין השאר, לשמור על הסביבה. "אנשים מגיעים אליי למשק כדי לראות את ההבדל. יש מדינות המעודדות חקלאות אגריטוריזמית. אצלנו, על פניו, הממסד מעודד את המגמה, אבל בפועל הוא לא עושה הרבה כדי שהגישה הזאת תכה שורשים".
רוצים גם להשתתף במדור ולספר לנו על אורח החיים הירוק שלכם? פנו אלינו - yarok@nrg.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם