דור חדש של סטודנטים
הסטודנטים קיבלו הצעה המפתה לקבל תקציב למלגות ולעזוב את האברכים בשקט; אבל סירבו והחליטו למצוא פתרון חברתי בריא יותר
לפני מספר ימים אירחתי בלשכתי את ראשי אגודות הסטודנטים. הם הציגו בפניי את הצעת החוק אותה הם מנסים לקדם, לפיה יונהג עיקרון השוויון בגובה המלגות בין סטודנטים מיעוטי יכולת לאברכים. הצעה זו, שזכתה לתמיכת חלק מהמנהיגות החרדית, תביא לתחושה של שוויון בטווח הקצר ותהווה שלב ראשון בעידוד האברכים לצאת לעבודה.
אינני מאמין בהתלהמות נגד האוכלוסייה החרדית בישראל, ועל כן אני תומך בהם ומחזק את ידם של מנהיגי הסטודנטים הבאים בהידברות עם חברי הכנסת החרדים. הם הולכים בכיוון הנכון, אך הדרך לתיקון
נזקי ממשלות העבר עוד ארוכה ומפותלת.
מעבר לצעדים אלו, עדיין דרוש פתרון קבע לטווח ארוך. אם נחבר את גודלה של המשפחה החרדית ואת העובדה כי הכנסתה נשענת על קצבאות אלו בלבד, נגלה שתופעה זו מובילה לתרבות עוני שאין לאוכלוסייה החרדית את היכולת לצאת ממנה. על המדינה להפסיק לעודד את העוני והבטלה בקרב האברכים אשר הם הנפגעים הראשונים מתהליך זה.
אין מנוס מלהמשיך באומץ במה שהתחילו הסטודנטים. בכוונתי לקדם מדיניות לפיה תהיה קבלת הקצבה לאברכים מותנית בהשתלבותם בשוק העבודה. אני מאמין שניתן להגיע לכך על ידי קיצוץ הדרגתי בקצבאות עד להפסקתן המוחלטת, ועל ידי שימוש בכספים אלו לבניית מערכת תמריצים יעילה ולתכניות להכשרה מקצועית. התקדמות מהירה בנושא זה תחזק את הכלכלה החרדית ותהווה מנוף לכלכלת ישראל.
אסיים בדברי הרמב"ם, שכתב כבר לפני 830 שנה את המשפט: "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה - הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא".
הכותב הוא שר בממשלה, וכיהן כנשיא אוניברסיטת בן גוריון בנגב בין השנים 1990-2006
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם