לישון עם האויב
אי אפשר לקרוא לארגוני השמאל הקיצוני "קיקיוניים". הנזק שהם גורמים לישראל ברחבי העולם מציאותי וכואב מכדי להתעלם ממנו
יש נטייה לשמאל הקיצוני להזדהות או להשוות עצמו ללוחמי החופש של אותו הדור, מניפי דגל המחאה, שלולא קיומם – לא יהיה שלום על פני האדמה. הם מדמיינים עצמם ילדי פרחים טהורי לב, עומדים מול חיילי צה"ל ומשחילים פרחים בקנה העשן של הקלגסים המרושעים, כמו בתמונה המפורסמת על מדרגות הבית הלבן בשנות ה-60.
מבחינתם, מדינת ישראל היא עצם רקובה בגרונה של הממלכה האיסלאמית המזרח-תיכונית, וככל שנצמצם יותר גבולותינו, כך יהיה קץ לרעב באפריקה, אסונות טבע לא יפקדו יותר את אסיה, ואחמדיניג'אד יזמין אותנו לערב גבינות ברוטב צנטריפוגה ויין בניחוח גרעיני, באולם הכנסים המפואר בכור בבושהר.
לצערי הרב, וללא אישורם של מחלקת הלשונאות, החדרתם – ארגוני השמאל הקיצוני - לעולם המושגים של הציבור מושג כוזב ומטעה שלו אתם קוראים בריש גלי "כיבוש". "בזכותכם" המילה הזו היא השם הנרדף למדינת ישראל. אתם החלטתם שישראל "כובשת", וכך אתם יוצרים בשטיפת מוח גאונית כלל עולמית שנאה יוקדת כלפינו. ואני שואלת אתכם - מה כבשנו? מתי כבשנו? איך כבשנו? כי לפי מה שזכור לי, ההיסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל לא החלה בשנת 1967. היא החלה אלפי שנים קודם. אתם חתכתם בגסות קו כרונולוגי היסטורי של עם שלם במחי יד, והחלטתם "להתחיל דף חדש" בשנת 1967. תתעוררו, כל השטחים עליהם יושבים יהודים היום, אלה שטחים ואדמות שהיו שייכים ליהודים בעבר.
מה לעשות שעמי העולם לאורך השנים, החליטו לבקר עם כידונים וחניתות באדמת הקודש, ועל הדרך, בשיא האכזריות, תלשו אותנו מאדמתנו וזרקו אותנו מאחד לשני? כמו הילד המנודה בבית הספר, המוקצה, המוזר והבודד, שהבריונים של הכיתה בהפסקה לקחו את ילקוטו המאובק, ושיחקו בו במשחק "מסירות" אכזרי - כך אנו נבעטנו מארץ לארץ, וחבולים ומוכים, הגענו לנחלת אבותינו בחזרה. מה שנקרא "ציונות".
אך אתם, לוקחים את המילה העוצמתית הזו, וכבלשנים מיומנים, ממציאים לה שמות נרדפים שבראשם "רוע עלי אדמות". בכל הזדמנות אתם מציגים את המדינה שמגנה עליכם כישות דורסנית, כובשת, וולגרית, היסטרית וחסרת רחמים. אתם ניזונים מהיסטוריה מגמתית לגמרי, שהפלסטינים החדירו לוורידים שלכם בכזו קלות, שכל סטודנט לרפואה היה שמח לעשות עליכם סטאז'. בכל פעם שאתם מתבקשים באמת לתת טיעונים הגיוניים למעשיכם, ולהסביר למה אתם פועלים בצורה זו או אחרת, אתם כמו תוכי צווחני מייללים: "כיבוש! כיבוש! כיבוש!" מה עומד מאחורי המילה הזו? כי אם הטענות שלכם נכונות, אזי יישובי הגליל, חיפה, רמלה, לוד, רעננה, באר שבע, ודימונה, גם הם שטחים כבושים? הרי לפני שחדרה נקראה חדרה, קראו לה "ח'ודרה" ("ירקרקה" בערבית), ואז הקימו בה אנשי ניל"י ישוב פורח. לפני שזיכרון יעקב נקראה בשמה, קראו לה "זמארין" (חליל בערבית ע"ש החלילים של הרועים). אז גם אותן כבשנו?
על המילה "שלום" אין בכלל על מה לדבר. לקחתם מילה טהורה, יהודית, קבליסטית, והפכתם אותה לטאלנט הלוהט ביותר שלכם. אני מדמה את המילה "שלום" דהיום, לנערה תמימה וטהורה, מוכשרת ויפה, שאמרגנים מיומנים ותאבי בצע לקחו אותה ועשו ממנה מסחטת רייטינג בניגוד לרצונה. שלום? זה מה שיש לכם? על איזה שלום אתם מדברים חלומות באספמיה יותר מציאותיים מהפנטזיות ההזויות שלכם. תכניסו את זה טוב טוב לראש: החמאס, התנזים, גדודי אל אקצה ועז א-דין אל קסאם, רוצים אתכם ואותנו עמוק עמוק בין מלתעות הכרישים הכי מסוכנים בים התיכון. לא מעניין אותם לרגע שאתם עוטים עליכם צעיפים בצורת כאפייה, מדמיינים לעצמכם שאתם שיא השיק והקוליות. לא מעניין אותם לרגע, שאתם יורקים על חיילים במחסומים, הרי מצידם, שירקו אתכם מתוך תותח היישר למזבלה של חיריה.
מדינות ערב רוצות במחיקתנו המיידית. של כולנו. אך אתם, החיים בלה-לה-לנד שלכם, ממאנים להאמין בכך. רק בגלל שיש לנו צבא כה אדיר וחזק, הם לא הצליחו למחוק אותנו בשלל הנסיונות לאורך 62 שנות קיומנו. שלום בינינו לא יהיה. יכול להיות שקט בגבולות, ביטחון ברחובות, שיתוף פעולה כלכלי אינטרסנטי, אך שלום ואחווה ואהבה בין העמים – לא יהיו. הם שונאים אותנו. הם קמים כל יום בבוקר ומתפללים לאללה שיקיז את הדם הציוני. הם מחנכים את
אתם יודעים מה? בואו נזרום עם הפנטזיה שלכם, נדמיין כמו בסרטים לרגע ענן עשן, שלאט לאט מתפוגג אל מול החיזיון הבא: נניח ומסע יחסי הציבור המסיבי שלכם גרם לכל האזרחים במדינה לא להתגייס לצבא, וצה"ל פורק מנשקו. נניח ומסרנו (אני מדגישה: מסרנו ולא החזרנו) את הגליל, הגולן, שטחי יו"ש, מזרח ירושלים, הרשינו לפלסטינים להקים אוטונומיות בלוד, חיפה, עכו, באר שבע, נצרת ורמלה. נניח שמפלגת מרצ כרגע יושבת בקואליציה באופן בלעדי עם 70 מנדטים. נניח שלוגו "שלום עכשיו" מתנוסס בכל כיתה בכל בית ספר יהודי. נניח שאורי אבנרי הוא ראש הממשלה, וגדעון לוי שר הביטחון, חנין זועבי שרת החינוך, טלי פחימה היא קריינית החדשות של ערוץ 2, יונתן שפירא הוא הרמטכ"ל, וכל המניות של מעריב וידיעות אחרונות נקנו על ידי ארגון "בצלם".
הסרט הדמיוני הזה, שאתם כה מפללים שיהפוך לסרט מציאותי, אני כבר מבטיחה לכם – לא יהיה לו סרט המשך. כי ברגע שזה יקרה, היהודים יתעופפו להם במרץ לארבע רוחות השמיים, ומדינת ישראל כמו שהיא עכשיו, תחדל מלהתקיים.
אבל זה בסדר. שבעה מיליון יהודים יהגרו לאוגנדה קצת באיחור, אבל אפשר להיכנס? הרצל שלח אותי.
ההשוואות השכיחות שלכם בין שואת יהודי אירופה, שבעיניי היא טאבו מוחלט, לנכבה הפלסטינית, היא כלי הנשק האכזרי ביותר שלכם. אם גורמים מתוכנו משווים את צה"ל לעטלפי גסטאפו, מה יגידו אזובי אירופה? כיצד אתם מסוגלים להשוות בין זכריה זבדייה למרדכי אנילביץ'? איך אתם מעזים למתוח קו בין מחנה הפליטים ג'באליה לטרבלינקה? נראה לכם שיאנוש קורצ'ק הוא אבו-מאזן במעיל גשם וזקן? אתם חושבים שהעולם יחבק אותנו ברגע שנהפוך את המפה למפית? כי ככל שנצמצמם, כך כוחנו ידלדל.
מדינות ערב מחכות לשעת כושר לדחוק אותנו לספינות מעפילים. רק ההבדל הוא – שהפעם הכיוון יהיה לקרקעית הים. ואז, כשנדפוק על דלתות העולם לרחמים, ללא צבא, ללא מנהיגות וללא קרקע איתנה, אף אחד לא יתייחס אלינו. אפילו המדינות הנאורות ביותר ישכחו לנו את ימי החסד. בתקופה האפלה ביותר של העם היהודי בשנות ה-40, כשהנאציזם קרם עור וגידים באירופה, יהודי ארה"ב זעקו את זעקתם בפני חבר הלאומים להתערבות מיידית בהדיפת המפלצת הנאצית וסיוע בהול ליהודי אירופה, אך קיבלו בתמורה תגובת גינוי לקונית שערכה כעורבא פרח. רק כשהלופטוואפה הנאצי החל לדגדג את הלונדון ברידג', האמריקאים החלו להרגיש את הרעד בחצר האחורית ושלחו דיוויזיות להדפם. אך שישה מיליון נשמות כבר איבדנו.
אני בחפץ לב רוצה לקרוא לכם "ארגונים קיקיוניים" וריקים מתוכן ממשי. אך לצערי אתם צוברים תאוצה. ככל שכוחכם יותר עולה בעולם, כך חזון המדינה היהודית הולך ומתמוסס, וטבעת החנק סביב החזון הציוני הולכת ומתהדקת סביב הצוואר. אתם מזינים את העולם במזון שהוא כל כך רעב לו, וזה לשבת מהצד ולראות איך היהודים מחריבים את עצמם, מחרימים את עצמם, מעלילים על עצמם, יוצאים נגד עצמם, נלחמים בעצמם, והורגים את עצמם. והכל – בלי עזרתו בכלל.
הגיע הזמן להתייחס אליכם ברצינות ולא להעלים יותר עין מהפעילויות הקיצוניות שלכם. ככל שיותר נתעלם מכם, כך תתעצמו ותתעצמו, עד שתקרמו עור וגידים. ואז, זה יהיה מאוחר מדי. שמאל קיצוני בישראל הוא לא כמו שמאל קיצוני במדינה אחרת. הגרמני יכול לברוח לצרפת, האמריקאי יכול לברוח לקנדה, התימני יכול לברוח לסעודיה, והתאילנדי יכול לברוח לסין. ליהודי אין לאן לברוח יותר. ישראל היא הבית היחיד שלו. וזו הסיבה מדוע שמאל קיצוני בישראל הינו סכנה לקיום המדינה היהודית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם