בחזרה לעתיד: בנייה ירוקה מודל 2051
חומרי בנייה ממקורות ביולוגים, מים אפורים כסטנדרט ומערכות זולות לייצור אנרגיה סולארית. דמיון אוטופי מודרך. הירוק מתחיל בבית
שנת 2010 הייתה שנת מפתח בה שודרג ועודכן התקן שהפך לכלי מצויין. השידרוג לווה בקמפיין שיווקי מיתוגי שגרר ביקושים לבתים ירוקים, והוביל להחלטת ממשלה שכל בניין ציבורי יבנה על פי התקן הירוק לצורך חיסכון במים וחשמל . אחז אחד נבנה על פי התקן.
בשנת 2011 פירסמה המדינה חבילת תמריצים שהפכו את הבנייה הירוקה לכדאית, וביניהם: סיבסוד, מימון, הקלות במיסים ומסלול מהיר בקבלת היתרים למי שיבנה על פי התקן. - שלושה אחוזים בנו ירוק.
עד 2015 כל מוסד לימודי מכלל תחומי הבניה כבר העביר קורס חובה בבנייה ירוקה המבוסס על התקן שמטרתו הטמעת העקרונות והידע אצל כלל העוסקים בענף. כבר שבעה אחוזים בנו באופן ידידותי לסביבה.
בשנת 2017 הסתיימו שדרוג חוק אריזות המוצרים ותהליך ההטמעה של הפרדת הפסולת הביתית בבתים. החוק גרם לכך שיצרנים ייצרו אריזות איכותיות ועשו בהם שימוש חוזר לאחר שנאספו. הפסולת האורגנית נשלחה ליצירת קומפוסט ואנרגיה,
עד שנת 2020 נעלם בישראל כמעט לחלוטין המושג "פסולת", והסעיף בתקן העוסק בטיפול בפסולת נמצא מיותר והוצא מהתקן. 15% עמדו בתקן.
פריצת דרך טכנולוגית בשנת 2023 הביאה לפיתוח מספר מוצרים במעטפת הבניין שהיו זולים מהקיימים בשוק ויצרו התנגדות תרמית ובידוד מעולה. כולם עברו למוצרים אלה, והבתים הפכו כה חסכוניים באנרגיה עד שהיה צורך להקשיח בתקן את התנאים הקשורים לשימור אנרגיה היות וכולם עמדו בהם. פריצת דרך טכנולוגית נוספת בשנת 2027 הפכה מערכות ייצור חשמל מאנרגיה סולרית כה זולות ויעילות עד שכל בניין רכש מערכת וייצר כמויות אנרגיה גבוהות בהרבה ממה שצרך, ומכר את העודפים לרשות החשמל. בשנה זו 35% בנו על פי התקן, אבל אז הנהלת התקן הודיעה שכבר אין משמעות לסעיף האנרגיה והוא בוטל.
בשנת 2030 המדינה הפסיקה לסבסד יותר מים שפירים, מחירי המים עלו וכולם מיהרו להתקין בבתיהם מערכות לחיסכון ולטיפול ושימוש חוזר במים אפורים שהפכו לסטנדרט. 65% קיבלו תו תקן ירוק באותה שנה, אבל גם הסעיף בתקן שעסק בחיסכון במים היה כבר לא רלוונטי וגם הוא בוטל.
מספר תחליפים זולים וטובים ממקור ביולוגי לחומרי בנייה מרכזיים כגון מלט וברזל וחומרי גלם ידידותיים לסביבה ובריאים למשתמש שפותחו בתחילת שנות הארבעים, הפכו גם את סעיף השימוש בחומרים ירוקים בתקן ללא רלוונטי יותר כיוון שכולם השתמשו רק בהם. בעיקבות כך הוחלט ב- 2045 כי התקן כולו כבר לא רלוונטי והוא בוטל.
מעניין לראות כיצד תיאוריות אוטופיות שנראו נכונות פילוסופית ועם זאת מאד לא ישימות, הופכות למציאות ולדרך היחידה בה אנו עושים את הדברים עוד במהלך חייו של אדם. הכל בזכות שילוב של תקן איכותי שמתעדכן בהתאם למציאות המשתנה, חקיקה מלווה, תמריצים, חינוך, ופיתוחים טכנולוגיים שמהויים זרז לתהליך שבלעדיהם יכול היה לקחת מאות או אלפי שנים אם בכלל.
כשיצאתי מהמוזיאון הזכרתי לעצמי שבמהלך התהליך היו קשיים רבים ולא קל היה להפנים את גודל ההישג. נמלאתי תחושת סיפוק כשלפתע הבנתי כמה בר מזל אני שבחרתי אז בתחילת שנות האלפיים להיות שותף ליצירת השינוי שמאפשר היום חיים בריאים וברי קיימא לילדיי, נכדיי וניניי.
הכותב, האקולוג ברק גוזנר, מנהל האסטרטגיה והפיתוח בקבוצת התשתיות הירוקות השביל הירוק – שטאנג, וחבר בוועד המייסד של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם