סיפורו המופלא של הרב אליעזר ברלנד
הפרשה שמסעירה את המגזר החרדי כוללת רב כריזמטי מברסלב שנעלם, האזנות סתר, חטיפה, כליאה, חילוץ וגם כסף. הרבה כסף
החסידים שהגיעו לבניין מספר 14 בחומה השלישית, ביתו של מנהיג הקהילה הרב אליעזר ברלנד, התקשו להתרגל למציאות החדשה. בכניסה לבית לא עמדו מאבטחים חמורי סבר, מצוידים בכלי נשק ואוזניות, שעד היום פטרלו בשכונה וסביב הבניין כאילו היה מדובר בכור האטומי בנחל שורק. הבוטקה המכוערת שהכילה את השומרים אשר בודדו את הרב נראתה לפתע מיותמת ומיותרת. יום קודם לכן הסתערו עשרות אברכים בחמת זעם על משרדי הישיבה, הכולל, המחסנים וחדרי הלימוד, פרצו דלתות והחליפו מנעולים וצילינדרים. על מהפכת החצר הזו הורה הרב ברלנד בכבודו ובעצמו. הוא שיגר לחסידיו בשיחת ועידה את סיפורי התלאות שעבר בעשור האחרון ואת המרורים שהאכילו אותו בנו ונכדו. החסידים ההמומים יצאו בהוראתו להחליף את המשטר הישן.
הרב ברלנד עצמו לא היה בסביבה. את ההוראות לחסידיו הוא העביר ממקום מסתור בצפון הארץ. ביום ראשון בבוקר, לפני שבועיים, הוא נמלט מביתו בסיועם של שניים מקרובי משפחתו, צבי צוקר וחיים רייכר, שהחליטו לחלץ אותו מציפורניהם של בנו נחמן ברלנד ובעיקר מנכדו, נתן ברלנד. את המבצע ניהל יובל מור, אחד המיתוסים בקרב החוזרים בתשובה, איש יוצא יחידות קרביות. על מבצע החילוץ נרקמים בימים אלה אגדות וסיפורים, שילוו את הקהילה במשך שנים. בשובו בנים מספרים על המחלצים שהגיעו באישון לילה והבריחו את הרב במהירות בדלת האחורית לתוך מכונית תמימה למראה. יש מי שמתעקש כי הרב פשוט יצא מביתו בדרך המלך, השומרים לא העזו לנגוע בו, והוא צעד לעבר המכונית שלו ונעלם.
כך או כך, מאז האירוע הקהילה נתונה בהלם. רבים מבין האנשים שהסתובבו ברחוב החומה השלישית השבוע נראו כמו מוכי ירח. הבן נחמן ברלנד התחייב בעקבות המהפכה לארוז את מטלטליו ולעבור לגור באשדוד. מרדף שעשיתי אחריו לביתו ברחוב שבטי ישראל 28, כדי לשמוע גרסה ולזכות בתגובה, נכשל. הוא סתם את פיו ונבלע בחדר המדרגות. הנכד נתן, שכולם קוראים לו נוסל'ה, ירד למחתרת. מנכ"ל הישיבה רפאל בן הרוש, שגר ברחוב החומה השלישית 5, נצפה במהלך השבוע מסתובב ברחוב עם מזוודות גדולות. שלשום עשה עמו הרב חסד והשאיר אותו בתפקידו, לפי שעה. הגבאים שמינו הבן והנכד, שתפקידם היה להשגיח על הרב, נראו גם הם חפויי ראש. ביום סגריר אחד הם איבדו את המעמד, היוקרה והמשכורת. והם בכלל היו שליחי המצווה.
קהילת שובו בנים השנויה במחלוקת ידעה סערות ומחלוקות, אבל לא בסדר הגודל הזה. את הישיבה הראשונה הקים הרב אליעזר ברלנד בבני ברק. הרעיון היה לקבץ תחת קורת גג אחת את כל המאמינים במשנתו המסובכת של רבי נחמן מברסלב, או "רבנו", בלשון המאמינים.
בתחילת שנות השמונים איתרה הישיבה מבנה במעלה חלדיה, ברובע המוסלמי בעיר העתיקה. האברכים, רובם חוזרים בתשובה, נדדו למקום, או פלשו אליו, והקימו בית מדרש ומקווה. השנים הראשונות היו רצופות במאבקים ומלחמות עם התושבים הערביים בסביבה. העימותים הגיעו לשיאם אחרי רצח תלמיד הישיבה אליהו עמדי. באוקטובר 1987 יצאו תלמידי שובו בנים למסע נקמות יומיומי בבתים ובחנויות של תושבי הרובע, מה שהנציח את הדימוי הקיצוני והאלים של הקהילה.
במהלך השנים משכו אליו הרב ברלנד וראשי הישיבה עשרות דמויות מפורסמות, שנשבו בקסמו של ר' נחמן. המצטרף המפורסם ביותר היה בנימין זאבי, בנו של השר המנוח רחבעם זאבי )גנדי(. גם משה רווח, אחיו של השחקן זאב רווח, הגיע. ערן הוכברג, אלוף הארץ לשעבר בשחמט, נהפך לאחד האנשים החשובים בקהילה, עד שסר חנו. גם ילון יצחקי, לשעבר אלוף הארץ בשחייה, היה שם. ישנן גם דמויות ידועות מעולם הפשע שמצאו מנוח אצל הרב ברלנד. השבוע הסתובב ברחוב החומה השלישית ישראל ישורון בכיפה גדולה וחלוק מפוספס. ישורון נחשב אחד הגנגסטרים הידועים של שנות השבעים, חברו ויד ימינו של שמעיה אנג'ל. כאשר הרב נעלם חשבו רבים שהוא מסתתר בביתו של ישורון בבת ים. אגב, אחת הלוחמות הגדולות בנחמן ברלנד ובנו היא קלרה אלפרון-שמאי, אחת מבנות המשפחה המפורסמת.
לאורך השנים התרחבה הקהילה, עד שהפכה אימפריה קטנה בתוך הרחוב החרדי. אז החלו גם הבעיות הגדולות. השילוב בין הרב ברלנד, איש גאון אבל גם קופצן,
שמו של זילברמן מעורר עד היום הערצה וחלחלה כאחת בקרב אנשי הקהילה. "זילברמן היה הראשון שניסה להפוך את הישיבה למקום נורמלי", מספר אחד מוותיקי שובו בנים. "הוא אמר שאנחנו צריכים להיות כמו החסידויות האחרות, ויז'ניץ וגור, כדי שיתייחסו אלינו ברצינות. הוא החליט לשלוט על הרב ברלנד, על המנהלה ועל התלמידים והרחיק את הרב מכל הסימביוזה עם החסידים.הוא סימן את הטיפוסים הבעייתיים,חלק הוא סילק מהישיבה, אחרים הוא בודד בתוך משפחותיהם. זילברמן שינה את שם הישיבה ל"נחמת ציון" והחליף לאנשים את השמות כדי שייראו אשכנזים. בחבש הפך אצלו לדווידוביץ, וז'אנו נהיה זוננשטיין. בתקופתו שררו אלימות עם הרבה עצב וכעס, אבל החל גם סוג של סדר. הוא הצליח למסד אותנו בדרך הקשה".
בימיו של הרשל זילברמן עזב הרב את העיר העתיקה, ויחד עם חסידיו רכש כמעט את כל הבתים ברחוב החומה השלישית בעיר. שם גם הקימו ראשי הקהילה ישיבות, בתי כנסת, משרדים, חברת נסיעות ואולם אירועים. זילברמן עצמו סיים לא טוב את ההרפתקה שלו עם הקהילה. אחרי חמש שנות פעילות הוא עזב את הישיבה בנסיבות קשות. זמן קצר לאחר מכן נדקר ונפצע קשה בסכסוך שפרץ עם קבוצת עבריינים יוצאי שובו בנים, שזכו לכינוי "פצועי הנחל". כעבור כמה שנים נפטר.
זילברמן הצליח אולי להכניס קצת נוהל תקין בישיבה, אבל לא הצליח להשתלט לגמרי על הרב ברלנד. לא היה לו סיכוי מול הרב חסר המנוחה, אחת הדמויות הססגוניות והמשונות בעולם החרדי.
ברלנד, 73, נולד בחיפה, למד אצל הרב אליהו לופיאן, שנחשב אחד הרבנים הליטאים הגדולים. בגיל 22 הצטרף הרב ברלנד לחסידות ברסלב, ועבר לגור בבני ברק. עם השנים בנה לו קהילה קטנה בדרכיו הייחודיות. "הרב היה עובד השם גדול", מספרים בקהילה. "הייתה לו כימיה עם הקהל, הוא לקח חבר'ה לשדות, עודד אותם, קנה להם בגדים. הם למדו בבית כנסת בבני ברק ופתחו שם את שובו בנים". במקביל לפעילות בבני ברק הגיח ברלנד תכופות לירושלים כדי להיפגש וללמוד עם זקני הדור הקודם של חסידי ברסלב בעיר, הרב לוי יצחק בנדר והרב שמואל שפירא. ברלנד קיבל מהם את ההשראה ואת הירושה.
ברלנד היה האיש שפרץ בפני החסידים שלו את הדרך לאומן, עוד בימי השלטון הקומוניסטי. בקהילה מתרוצצים סיפורים על התכסיסים שנקט אל מול הפקידים הקשוחים באוקראינה של פעם, על הדרכונים המזויפים שניפק ועל הדרכים שפילס לחסידיו בדרכים המושלגות מעבר למסך הברזל. ברלנד היה גם הרב שעודד את חסידיו להגיע בכל מחיר לקבר יוסף בשכם, אחרי שסימן להם מפה מדויקת, כאילו היה נווט מלידה. סכנת החיים שנשקפה לחסידים לא הדאיגה מדי את הרב, אבל הכניסה לכוננות שיא את הצבא וכוחות הביטחון, שהתריעו נגד הרב וחסידיו. "אף אחד לא רצה לראות גוש שחור של 2,000 איש מסתובבים באמצע שכם בלי תיאום. גם נחמן ברלנד וראשי הישיבה האחרים לא אהבו את הטירוף הזה. היו גם אנשים שהותקפו ונפצעו", מסביר אחד מאנשי שובו בנים.
הרב ברלנד נחשב ללאומן קיצוני, מה שהחריד עוד יותר את מנוחתם של הסובבים הקרובים. בעבר נחשפו התבטאויות קשות מאוד שלו נגד יצחק רבין ואהוד ברק. לצד הידע העצום שלו בתורה, הלכה ומשניות, הוא נחשב לאינטלקטואל, ששולט היטב בהיסטוריה כללית, גיאוגרפיה ואסטרונומיה, הרבה מעבר למה שנדרש במקצועות הליבה. בשובו בנים מספרים בהתלהבות גם על הכוחות העל-טבעיים של הרב ברלנד, מה שהפך אותו למכונת הכסף של הישיבה. אנשי עסקים, בעלי מקצועות חופשיים לצד עבריינים אמידים מכל הארץ שילמו עשרות אלפי דולרים כדי לקבל דקות ספורות במחיצת הרב. האסיר אסי אבוטבול היה אחד המבקרים. את סכומי העתק שהצטברו גרפו בעיקר הבן נחמן והנכד נתן.
ועם כל זאת, דרכי ההתנהלות של הרב ברלנד לא מקובלות, בלשון המעטה. הסיפורים על ההתנהגות המשונה נפוצים בכל חדר בישיבה, מלווים בדרך כלל בחיוך של הבנה או במילות התנצלות על המבוכה. לפני שלוש שנים, למשל, חיתן הרבי מגור את בנו הצעיר דוד בבית המדרש הגדול בירושלים. בעולם החרדי מקובל כי האדמו"רים הגדולים מגיעים לשולחן הכבוד, יושבים כמה דקות במחיצתו של הרבי מגור ועוזבים את המקום בחרדת קודש. הרב ברלנד, מספר אחד מחסידיו, ישב שם שעות ואפילו הוריד במו ידיו אוכל ומשקאות למאות ה"געררס", חסידי גור שהסתופפו מתחת לשולחן, עניין שהוא לגמרי מחוץ לתקנון החסידי.
גם סגנון התפילה של הרב ברלנד מיוחד במינו, ויש שיאמרו מוזר ואפילו לא אנושי. "בשמחת תורה האחרונה", מספר אחד החסידים, "הרב התחיל את התפילה בשעה שלוש אחרי הצהריים. הוא נתן מנחה, ערבית, דרשה וריקודים עד ארבע לפנות בוקר.בשעה ארבע וחצי הוא שלח אותנו לאכול את סעודת המצווה לפני שיעלה השחר, ודרש מאיתנו להגיע ב-6:00 בבוקר לשחרית. התפילה נמשכה עד 12 בצהריים, אחר כך עשינו מנחה, ערבית, דרשה, הקפות. הרב לא ישן 48 שעות, ולא הפסיק להשתולל משמחה ולרקוד. אין דבר כזה באף מקום".
בשלב מסוים החליט הרב נחמן ברלנד בשיתוף עם בנו נתן להשתלט על נפשו ההרפתקנית והמסוכסכת של אביו ולמתן את התנהגותו. נחמן ונתן ברלנד, כך מספרים, אימצו את השיטות האלימות של הרשל זילברמן ואפילו שכללו אותן. השניים שכרו חברות אבטחה שמנעו כל גישה לרב. כל מי שניסה לדבר איתו או להעביר אליו קוועטלך (פתק) נהדף בכוח. מי שנתפס יותר מפעם אחת הוכה מכות נמרצות. נחמן ובנו נקטו משטר של סנקציות חמורות גם נגד האנשים שהעזו להקליט את הרב, לצלם אותו או אפילו לגשת וללחוץ את ידו. הם הרחיקו אותם מהדרשות שנושא הרב, מה שנחשב לפגיעה בציפור הנפש של איש החסידות. הרב עצמו היה נתון במעקב צמוד באמצעות מצלמות ומכשירי ציתות ונאסר עליו להשתמש בטלפון או בסלולרי.
לפני חמש שנים החליטו הבן והנכד לחלק את הישיבה לשלוש קבוצות, על פי מפתח חברתי ועדתי. המטרה הייתה להדק עוד יותר את המשמעת הפנימית, לנקות את השורות ולהפגין קצת יותר מכובדות כלפי חוץ. לדרשות הנחשבות של הרב בימי שבת הורשו להיכנס רק המיוחסים, האשכנזים, ותיקי הקהילה ובני משפחותיהם. לדרשות ביום שלישי נכנסו בעלי התשובה הוותיקים יותר. לשיעורים ביום רביעי נכנסו המתחזקים החדשים. הדרך לאולם הדרשות עברה דרך גדרות ואוהלי פיקוח שהוצבו מראש, כמו במשרד ראש הממשלה. התלמידים נדרשו לבוא עם תעודת זהות וכרטיס מגנטי שהונפק להם מראש.
הסלקציה לא נגמרה בשיעורים. בקהילה מספרים כי נחמן ונתן לא קיבלו למוסדות הלימוד של שובו בנים את התלמידים מהקבוצה השנייה והשלישית והם נאלצו לשלוח את ילדיהם לישיבות אחרות, שמזוהות עם הרב נחמן מברסלב. הרב עצמו, בהוראת הבן והנכד, לא הגיע גם לאירועים של אנשי הקהילה. השיא היה מסע הלוויה של תלמיד הישיבה, שמואל-מנחם טובול, שנרצח בספטמבר האחרון באומן. הרב ברלנד נעדר מהקבר. ההתנהגות הזו עוררה תרעומת עצומה, ומאות אנשים החליטו בשנים האחרונות לעזוב את הקהילה. רבים מהם לא הבינו איך הרב נותן יד לבנו ונכדו, שהופכים אותו כך למסוגר ומנותק.במהלך השנים העביר הרב מכתבים שבהם הסביר כי זהו רצונו. רק בשבוע שעבר הודה הרב כי המכתבים נכפו עליו בכוח.
בשובו בנים ניסו לאורך השנים, וגם בימים אלה, להבין את התנהגותם של נחמן ונתן. הסברה הרווחת היא כי השניים באמת הגיעו למסקנה שהרב ברלנד לוקה בנפשו ואינו יכול להנהיג לבדו את הקהילה, ולכן הם חייבים להטיל עליו פיקוח הדוק ולהגן על תלמידיו מפניו, כדי שלא יקיימו את הוראותיו המסוכנות. כך הם גם יהפכו את הקהילה לממוסדת ונורמלית יותר. יש כאלה שבטוחים כי נחמן ברלנד, שהוא עצמו רב ומגיד שיעורים, ביקש להשתיק כך את אביו ולהבליט את עצמו, כדי שחסידי הקהילה יבינו במהירות כי קם יורש. ויש שטוענים כי השניים סגרו על האב רק כדי לעשות עליו את הכסף הגדול. בישיבה מדברים בכל הזדמנות על תעריפים עצומים לכל דקה עם הרב, ומוסיפים שהוא עצמו לא היה מודע לתעשיית המזומנים הגדולה שסובבת אותו.
אגב, נחמן ונתן הקימו מתחת לבית הרב אולם אירועים. פרטים על המחירים שגבו לברית או לטקס נישואים שיקדש הרב תוכלו לקבל גם במלונות הפאר של תל אביב.
האבטחה הנוראית, החלוקה המוגזמת, ההרחקה ותופעות האלימות הוציאו אפילו את הרב ברלנד מדעתו המסובכת. הוא התקשה לחיות בתוך חומות הכלא שסגרו עליו בנו ונכדו. בשנים האחרונות היו בני הקהילה עדים להתנהגות מוזרה במיוחד של הרב. פעם הוא ברח לביתו באמצע ברכת הלבנה, הודף בדרכו את השומרים המופתעים שחצצו בינו ובין הקהל. בפעם אחרת הוא צרח על בנו ונכדו שלא עוזבים אותו לרגע, והצעקות החרידו את הרחוב. אבל כמעט כל איש בקהילה, שמונה היום 700 משפחות, מזכיר את האירועים המשונים בחגיגות ל"ג בעומר במירון לפני שנה וחצי. מבחינתם זה היה עוד אחד משיאי השפל שאליו הגיע הרב האהוב. האירוע הזה הסתיים באחד האסונות הכבדים שידעה הקהילה.
"נחמן ונתן בנו לרב במה מוגבהת והקיפו אותה בגדרות", מספר אחד הנוכחים. "הם הקפיצו אותו כמו בובה,ורק נחמן ועוד אחד או שניים הורשו להיכנס למתחם הסגור ולרקוד איתו. הרב כעס מאוד, דחף את השומרים, את הגבאים וביקש לרקוד איתנו. לא נתנו לו. בדרך כלל הרב נוהג לשגר 38 חצים למטרה. הפעם הוא כיוון ליער. אף אחד לא הבין למה. הוא גם אמר'תנו לי לרקוד' והוסיף'יש דינים, יש דינים'. באותו בוקר הבנו למה הוא מתכוון. מכונית ובה חמישה חסידים שלנו, בהם שני ילדים, התהפכה בכביש הבקעה. כולם נהרגו. החגיגות הפכו לאבל כבד".
בקהילה מספרים כי הרב תכנן לפרטי פרטים, בעצמו, את הדרך שבה ישתחרר מטבעת החנק סביבו. בתחילת החודש קיבלו בכירי החסידות לבתיהם קלטת מדהימה, תחת הכותרת הענקית "חשיפה". לא זכורים חומרים כאלה בעולם החרדי. הקלטת, שבה שלושה חלקים, מביאה הקלטות יוצאות דופן של שיחות אינטימיות בין הבן והנכד על האנשים שהעזו להמרות את פיהם ועכשיו צריך לסלקם ולחסל, ועל דעתם האמיתית והלא מחמיאה על הרב ברלנד ואשתו הרבנית. בקלטת מובאים גם מסמכים פנימיים של מנגנוני האבטחה האלימים. בשיחות שמנהל הנכד נתן עם נפתלי בן הרוש, בנו של מנכ"ל הישיבה, הדיון נסוב בעיקר על סקס ושימוש בסמים.
הרב, אומרים בשובו בנים, הצליח בחודשים האחרונים להפעיל חפרפרת במשרדי הקהילה, וכך יצאו החוצה כל החומרים המרשיעים. לפני שבועיים, כך דיווח עוז רוזנברג מ"זמן ירושלים", שחשף לראשונה את הפרשה, סגרו הרב נחמן ונתן על הרב ברלנד בביתו ותבעו ממנו לספר להם את סודות הקלטת. בקהילה טוענים כי השניים איימו בקול רם שיאשפזו את הרב בבית חולים לחולי נפש. הרב לא נכנע ולא דיבר, אבל הבין שהשעה דוחקת. בבוקר הוא יצר קשר עם חתנו צבי צוקר, ועם חיים רייכר, חתנו של צוקר. כולם נמלטו יחד לצפון הרחוק, נודדים בשמחה רבה מיישוב ליישוב.
ביום ראשון כבר קיים הרב ברלנד ממקום המחבוא שלו שיחת ועידה עם כל בכירי החסידות. הדברים היו נוגעים ללב, גם למי שלא מעורה בחיי הקהילה הקשים. "ברחתי מרצוני, אף אחד לא חטף אותי", הודה הרב בקול בוכים. "רצו לקחת אותי לבית משוגעים בגלל המצוקה שהייתי בה. בשנה האחרונה אני כל שבועיים בבית חולים בגלל המצב". הרב גם דאג לשתף את ראשי הקהילה בתחושת השחרור שהוא חווה בימים אלה, במעבר החופשי ממקום למקום וביכולת שלו להתחבר שוב עם האנשים. "מעולם לא הייתה לי שבת כזו", התמוגג הרב.
שעות אחדות אחרי שהשיחה פורסמה בקווי ה"נייעס" והאתרים החרדיים הוסיף הרב מכתב שבו הוא מורה לסלק את בנו נחמן ונכדו נתן מהנהלת הקהילה. במקומם הוא מינה חמישה מנהלים חדשים, מוותיקי הקהילה, ביניהם הרב בנימין זאבי. באותו יום כבר הגיע נחמן לביתו של הטוען הרבני צבי ברוורמן בסנהדריה וחתם בנוכחות עדים על כתב כניעה והתפטרות.
אבל הסיפור לא נגמר. לגמרי לא. בסוף השבוע נכנסה לתמונה הרבנית, תהלה ברלנד, בת 74, אישה פעילה ודעתנית. לפי הדיווחים הפנימיים היא מתייצבת במלוא כוחה דווקא לצדו של בנה נחמן.
שנים ארוכות היא טיפחה את הבן היחיד שלה (בני הזוג עוד חמש בנות)כמי שיירש את החסידות. היום היא לא מוכנה לראות אותו מודח, למרות כל מה שעולל לאביו. גם המקורבים החדשים של הרב, צוקר ורייכר, לא נחשבים פרחי החן של שובו בנים. צוקר הוא אחד מראשי משמרות הצניעות באומן, גוף שפועל לפעמים באלימות כדי למנוע מהחרדים הצעירים לצאת לתרבות רעה. רייכר הוא איש עסקים שמפעיל חברות אוטובוסים לביקור בקבר יוסף. לא יותר. בקהילה לא מצפים להתנהגות ליברלית במיוחד של השניים. "אנחנו הולכים להחליף פרה בחמור", חששו בקהילה. ימים יגידו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם