למה מי מת? על זיהוי קברו של יוסף הצדיק

בפרשת השבוע קוראים על קבורת יוסף וזו הזדמנות מצוינת לבחון ברצינות את השאלה האם בקבר יוסף בשכם אכן קבור יוסף

הרב ד''ר דורון דנינו | 17/12/2010 0:48

תגיות: יוסף הצדיק, קבר יוסף,מיתוס,היסטוריה

קבר יוסף צילום: מועצה אזורית שומרון

בתחילת הפרשה אנו קוראים כיצד מצווה יעקב את בנו יוסף שלא יקברהו במצרים אלא יביא אותו לקבורה בחברון, במערת המכפלה בה נטמנו קרוביו: רעייתו לאה, הוריו יצחק ורבקה, סבו אברהם וסבתו שרה. יוסף אשר מקיים את הציווי במלואו, מבקש אף הוא מאחיו, בטרם ימות, כי לכשיבוא היום והם יגאלו ממצרים שלא ישכחו להעלות עמם גם את עצמותיו: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: אָנֹכִי מֵת, וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם, וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה " (בראשית נ' כד-כו).

כעבור למעלה ממאתיים שנים, בזמן שבני ישראל יצאו ממצרים, לא שכחו היוצאים את השבועה שנשבעו ליוסף: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ: כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם" (שמות י"ג יט). בני ישראל (וסביר להניח שהיו אלה דווקא צאצאיו של יוסף) הקפידו לקחת עמם את ארונו של יוסף בכל משך נדודיהם במדבר ובזמן הכיבוש של הארץ המובטחת, כשבסופם של התלאות, משבאו אל המנוחה ואל הנחלה, קברו גם את עצמותיו של יוסף: "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר

קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי-שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה" (יהושע כ"ד לב).
מהי אותה חלקת שדה שרכש יעקב במאה קשיטה? על כך קראנו לפני שלושה שבועות: "וַיָּבוֹא יַעֲקֹב בְשָׁלוֹם אֶל עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹואוֹ מִפַּדַּן אֲרָם, וַיַּחֲנֶה לִפְנֵי הָעִיר. וַיִּקְנֶה אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר הֵקִים שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה" (בראשית ל"ג יח-כ).

בעיון בפרשה אנו מגלים את ההסבר לכך מדוע מכל בניו של יעקב דווקא יוסף זכה להיקבר באותה חלקת שדה שנרכשה בסמיכות לשכם: "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך" אותה חלקת שדה הצמודה לעיר שכם ואשר נרכשה במיטב כספו של יעקב, ניתנת על ידו בירושה קניינית ליוסף ולזרעו אחריו, כמו שמציין הכתוב ביהושע: "וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר אֲבִי-שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה; וַיִּהְיוּ לִבְנֵי-יוֹסֵף, לְנַחֲלָה".

נותר לנו לשאול היכן מצויה כיום אותה חלקת השדה שרכש יעקב? וביתר דיוק: היכן מצוי קברו של יוסף הצדיק?

הכתובים מעידים כי יעקב חנה 'לפני העיר'. מכאן שחלקת השדה שרכש יעקב במקום 'אשר הקים שם אהלו' נמצאת מזרחית ובסמיכות לעיר שכם. כיום, חלקה העתיק של העיר שכם בנוי על שרידי העיר שכם הרומאית (ניאפוליס - העיר החדשה, ומכאן שמה בהגייה הערבית: ניאבוליס - נאבלוס). העיר המקראית שכם מזוהה במחקר עם מחנה פליטים בלאטה הצמוד לשכם. מכאן שאת חלקת השדה יש למצוא ממזרח ובסמיכות לתל שכם המקראית. זיהוי זה זכה למספר חיזוקים ממקורות שונים מן התקופה הביזנטית ואילך אשר מעידים על קיומו של קבר יוסף ממזרח לתל שכם המקראית.

הנוסע מבורדו שסייר בארץ ישראל בשנת 333 לסה"נ, כותב בספרו 'מסע מבורדו' (Itinerarium Burdigalense): "בתחתית (הר גריזים), יש מקום הנקרא sechim. שם מצוי קברו של יוסף בחלקם

האדמה אשר אביו יעקב הוריש לו".

קבר יוסף נזכר גם ברשימת המקומות המקראיים אותם ציין אב הכנסייה בן המאה ה -4, אווזביוס, בספרו אונומסטיקון: "עיר יעקב, היום חרבה, ומראים את המקום בפרוורי ניאפוליס, שם נראה גם קבר יוסף".

גם הצליין הנוצרי תיאודוסיוס אשר ביקר הארץ בראשית המאה ה-6 לסה"נ מציין כי: "בסמוך לבאר יעקב שם עצמות יוסף הקדוש". אותה 'באר יעקב' מופיעה בברית החדשה: "ויבוא לעיר מערי שומרון ושמה סיכר ממול חלקת השדה אשר נתן יעקב ליוסף בנו ושם באר יעקב" (יוחנן, ד 4- 6). במחצית המאה הראשונה לסה"נ העיר שכם המקראית עמדה בחורבנה ואילו העיר ניאפוליס טרם נבנתה ולכן מתוארת חלקת השדה בסמיכות ליישוב סיכר (Sychar) המזוהה בוודאות בכפר עסכאר שמרכזו ממוקם כ 600 מטר צפונית מזרחית לקבר יוסף של ימינו. גם במפת מידבא מן התקופה הביזנטית קבר יוסף מצויר ממזרח ובצמוד לשכם.

קבר יוסף צילום: פלאש 90

מן המאה ה-13 לסה"נ יש לנו שני מקורות יהודיים המתארים את קברו של יוסף: מנחם בן פרץ החברוני (1215) כותב: "ומשם הלכתי לשכם וראיתי קברו של יוסף הצדיק בן יעקב אבינו בין שני עמודים של שיש אחד לראשו ואחד לרגליו". ובספר 'אלה מסעות' (רבי בנימין מטודלא, סוף המאה ה- 13 ) נכתב: "והנה בשכם קבורת יוסף הצדיק ועליו ב' עמודי שיש א' לראשו וא' לרגליו וחומת אבנים נמוכה סביב הקבר".

הרב שאול הורנשטיין אשר ביקר במקום במאה ה-19 מציין בספרו 'גבעת שאול': "למזרח שכם, רחוק לערך 1/3 שעה, נמצא כפר הנקרא 'בלע אבלנוטא' (מחנה בלאטה), מקומה בחלקת השדה אשר קנה יעקב אבינו ע"ה אצל עיר שכם, ובתוך הכפר נמצא קבר לעצמות יוסף הצדיק הידוע לנו כנזכר ביהושע כ"ד... ובית תפלה להערביים בנוי על קברו, והערביים יכבדו את מקום קבורתו, ונר תמיד ידלקו על ציון הקבר אשר מכסה של משי עליו, והנוסעים מעיה"ק צפת וטבריה לעיה"ק ירושלים אשר דרך שכם יעברו, יתפללו על קברו, לא תשבע עין הרואה מראית כלילת יופי של המישור הנקרא חלקת שדה...".

לאחר החתימה על הסכמי אוסלו בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת הועלו השגות אחדות על ידי גורמים פוליטיים שונים וביניהם שרת החינוך דאז שולמית אלוני, בדבר האותנטיות של קבר יוסף.
דומה כי העדויות הרצופות לאורך הדורות בדבר מיקומו של קבר יוסף ממזרח לתל שכם הקדום שמיקומו לא היה ידוע בימי הביניים ובראשית העת החדשה, [ולא כפי שניתן היה לצפות -ממזרח לניאפוליס (המרכז העתיק של שכם הנוכחית) – כפי שאכן מציינות מסורות שומרוניות מאוחרות], מוכיחים מעל לכל ספק את הקדמות והאותנטיות של המסורת היהודית בדבר קברו של יוסף, מסורת אשר עולה בקנה אחד הן עם התיאור המקראי והן עם העדויות ההיסטוריוגרפיות והארכיאולוגיות.