הכוח לשנות: תכירו, חברי האקדמיה לגיבורי על
שתילת זרעי אוכל בגנים, אילוף כלבים וסדנאות לשינוי. הצעירים שהקימו את "האקדמיה לגיבורי על" מוכיחים שלא מדובר בגימיק. האנשים הירוקים
"האקדמיה התחילה מאירוע מצחיק שעשינו, של מסיבת תחפושות", מספר אופיר אביגד (24), מייסד הרעיון. "רציתי לעשות מסיבה כדי לגבש המון אנשים שהכרתי ממסגרות שונות, וכדי לעשות את זה ניווטתי את הספינה הרחק מעוד ערב שיחות אג'נדה. את הרעיון של האקדמיה תכננו זמן רב בקפידה, ורצינו לצאת עם אירוע לא מחייב כדי להקים אותה. המון פעילים במסגרות אחרות לוקחים את המצב בצורה מאוד רצינית - רצינו לשבור את זה". ומאותה מסיבה הדברים התחילו לרוץ.
"התחלנו לספר לאנשים על רעיון של קהילה שיוזמת שינוי דרך לימוד, דרך חינוך, מתוך אמונה שאת המצב שאליו נקלעה המדינה בשנים האחרונות-של ניכור, אדישות וחוסר מנהיגות-אי אפשר לשנות באמצעות תלונות", הוא אומר. "אנחנו מתייחסים לעצמנו כאל גיבורי על. לנו יש כוחות גדולים ויכולת לשנות".

כיום יש 12 אנשי צוות שעובדים במקום במקביל לעבודה נוספת, צעירים מאוד ברובם, והמרכז מתקיים רק מאנשים שמגיעים לסדנאות. במקום נערכות מדי שבוע כעשר סדנאות לשינוי חברתי ואישי, שעולות כ-35 שקל כל אחת, כדי לממן את הפעילות, "אך מי שאין לו כסף יכול להגיע ולא לשלם". במקום נערכים כיום עשרה אירועים בכל שבוע לכ-120 איש בממוצע. הפעילות מתקיימת גם בחדרה וכפר סבא, ערים שבהן גרו בעבר מייסדי האקדמיה, ומטרתם היא להתרחב לכל הערים הגדולות.
מלבד אביגד, שעובד לפרנסתו בעמותה שמטפלת באנשים עם נכויות, נמנים עם מייסדי
"יובל ואני היינו יחד בתנועה אחרת, שנקראת 'רוח התקופה', שמוחה על אופן ניהול הכלכלה הקיים בעולם וגם בארץ", אביגד מסביר. "היינו מציגים לאנשים את המציאות הכלכלית-פוליטית כמצב אבסורדי שיש לפעול כדי לשנותו, תוך הבנה שהמערכת הנוכחית לא תאפשר לשינוי הזה לקרות. אנשים היו שואלים אותנו בסוף ההרצאות'אז מה עושים?'. התשובה שלנו הייתה'תפיצו את המסר'".
למה לא להישאר ולהפיץ את המסר שם?
"כי רצינו ללכת למקום שבו הפרט הוא הסיפור, ולא רק המערכת הגדולה. הסיבה השנייה היא כי זה שם מגניב, שבעיקר מציב במרכזו את הרעיון שלאנשים יש יכולת לעשות שינוי".
מה מיוחד בכם מלבד הגימיק?
"אנחנו מעוררים תשומת לב וכשאנחנו מקבלים אותה אנחנו לא מפנים בן אדם לקמפיין שבחרנו מראש, אלא שואלים אותו מה הוא היה רוצה לראות".
לדברי אביגד, "הסיסמה שלנו היא'משנים את העולם אחד-אחד'. כאן כל אחד יכול ליצור לעצמו מיני-קמפיין, כי המטרה שלנו היא לעורר השראה באנשים".
בשיטה שבה עוברים אחד-אחד, עד כמה הפעילות מסייעת?
"כדי לעורר שינוי אמיתי צריך לעשות דברים בסבלנות. אנחנו עוזרים לעולם בכך שאנחנו מתכננים עשרה צעדים קדימה, כי חשוב לנו לעזור למי שאנחנו פוגשים-שיטה של תעביר את זה הלאה".
מעבר לסיסמאות אידיאליסטיות וקצת תמימות על שינוי, נשאלת השאלה מה הם בעצם עושים? באקדמיה יש, כאמור, כמה מנחים, שכל אחד מהם מעביר סדנאות בתחומו. אחד מהם הוא אייל אנגלמאיר (28) מתל אביב, שותף ב"עץ בעיר", שמבצע פעילויות גינון גרילה: שתילת זרעי אוכל-בצלים, חסות ועוד-בגנים ציבוריים ברחבי תל אביב. "זה משהו שקיים בעולם קרוב ל-40 שנה", אנגלמאיר מספר. "שמעתי על זה פה ושם, אבל למדתי על זה ברצינות לראשונה באקדמיה".
קבוצה של עשרה אנשים נפגשת בכל יום שלישי בערב בגן מאיר בתל אביב, עוברת בגני העיר ושותלת. הדבר נעשה כחלק מהמגמה של האקדמיה לייפות את המרחב הציבורי בתחושה שהוא שייך לציבור. "מדובר בפעילות של שעתיים וחצי", הוא אומר. "בתחילתה מדברים ונותנים רקע תיאורטי, כשאחד הטיעונים העיקריים הוא לבוא ולגדל אוכל כי גידול מזון לא זמין לכל אדם. כך זה נגיש לציבור ובהרבה פחות מאמץ". פעילות נוספת שאנגלמאיר אחראי לה היא הכנת מוצרי קוסמטיקה מחומרים טבעיים.

שותפה נוספת לאקדמיה היא מעיין צדוק (20), שאחראית על הפקת קבוצת תיאטרון לשינוי חברתי. "דרך התיאטרון והסצנות שאנחנו בונים עולים נושאים חברתיים", היא מספרת. "אנו מעלים מתוך החיים שלנו סיטואציות של מגדר ונושאים שקשורים לזכויות אדם. תוך כדי זה גם הקהל משתתף במשחק. עושים סצנה שבה מעלים קונפליקטים כדי למצוא להם פתרונות".
לדבריה , מטרת הקבוצה היא לפעול במרחב הציבורי ולהקים תיאטרון רחוב. סצנה אחת שהחברים העלו עסקה בעולם העבודה ובבעיות המגדר שבו. צדוק אחראית גם לקבוצה של פעולות פומביות חיוביות. במסגרת הקבוצה כל אחד מהחברים מעלה רעיון שלו ויחד הם מוציאים רעיונות לפועל. פעילות חיובית אחת שהארגון עשה לפני כשלושה חודשים, ובה השתתפו כ-250 איש , היא היריד החיובי. "כל האג'נדה שלנו נפרסה שם באותו יום", אומר אביגד. "מטרת היריד הייתה להציג דוכנים ואנשים עם פתרונות לבעיות ולהפצת מצב הרוח החיובי".
ביריד הייתה, בין היתר, תוכנית לאילוף כלבים שתמנע מאלפי כלבים להינטש, קבוצה שמחברת אנשים לעוצמה שלהם באמצעות דיאלוג וטקס אפריקאי של ריפוי בריקוד.
ויש גם פעילויות לשינוי אישי ועצמי. יובל כץ, אחד המקימים, מלמד קורס מבוא ל-NLP, שיטת טיפול להתמודדות עם הלא-מודע, שמסייעת לאנשים להכיר את עצמם טוב יותר. מלבד זאת הוא אחראי לבישול לערבי טעימות, שבהם מרצים עשרה מנחים בפרק זמן של רבע שעה על תחום עיסוקם, תוך טעימות נוספות של מזון אמיתי.
קורס מרכזי נוסף הוא קורס אנשי חזון, קורס לפיתוח מנהיגות צעירה עם דגש על השראה. "בפרסומת הקורס כתוב 'אל תשאל את עצמך מה העולם צריך, תשאל מה מעורר בך השראה'", אומר אביגד. "כי מה שהעולם צריך זה אנשים מלאי השראה'". אביגד עצמו מעביר סדנה על שיווק רעיונות. "זה הבדל ענק משיווק מוצרים", הוא אומר. "כי המטרה היא לא למכור למישהו משהו, אלא לאפשר לו גישה לידע שיכול לעזור לו".
באופן כללי, אומרים אנשי האקדמיה, יש שלושה אלמנטים מרכזיים שמנחים אותנו בניסיון לשינוי חברתי: הראשון הוא "כוחות על", שהם בעצם מקסום היכולת האישית, השני הוא "תודעת בעד" שמתייחסת בעיקר לצורך בחיוביות, והשלישי הוא "תודעת רשת", שמתייחס לרצון לחבור לכמה שיותר ארגונים וגופים. "אנחנו רוצים לאגד את כולם-ארגוני שמאל, בעלי חיים, זכויות אדם", אומר אביגד.
ומה עם ארגוני ימין?
"הם לרוב דוגלים באלימות והם בנפרדות מאוד מובהקת".
יש סתירה קלה בין הרצון להביא לשינוי כללי ובין המגמה לא לקבל את כולם.
"אני משתף פעולה רק עם אנשים שיהיה לי קל לפעול איתם. אנחנו בוחרים לשתף פעולה עם אנשים סקרנים, שמבינים ששיטת החיים הנוכחית של'כסף, עבודה ויהיה בסדר' לא מספיקה יותר. אנחנו בוחרים להגיע לאנשים שקל וכיף לנו לעבוד איתם. מבחינת הסטריאוטיפ 99 אחוז מהם גם שמאלנים".
"אנחנו לא נגד אידיאלים ורעיונות", ממשיך אביגד. "יש רק שני דברים שאני אישית נגדם: תרבות הצריכה וטלוויזיה. היה לי פעם חלום להקים ארגון נגד טלוויזיות. פשוט דוחפים לאנשים את האמת המחולטרת לעיניים".
קצת מעורר התנגדות.
"אנחנו מרגישים כמו הנביא שצועק בשערי העיר. צועקים עליו שהוא משוגע".
אין מחיר אישי לפעילות כזו?
"ודאי שיש. לא היה לי גם כסף לאוכל בחלק מהזמן הזה שאנחנו באקדמיה. אני מאמין שאני עושה את כל מה שאני יכול כדי לעשות טוב".
איפה תהיו בעוד עשר שנים מהיום?
"מבחינתנו נרשום הצלחה אם תתפתח בישראל תרבות של אזרחים שמתארגנים באופן עצמאי. אנשים שיתעסקו יותר בתרבות פנאי, ביצירה, באמנות. האנשים שחיים בישראל צריכים להבין שגורל המדינה בידיהם. את החזון הזה אני רוצה להביא לכל עיר בישראל".