ארוחת ארבע: חיות המחמד מחפשות מזון

כלבים וחתולים אוהבים לאכול. בעליהם חייבים לדעת מה הדרך הנכונה להזינם. ד"ר סמדר טל, וטרינרית הבית, מסבירה. שיחות על ארבע

ד''ר סמדר טל | 30/12/2010 16:20

תגיות: טיפול בכלבים, טיפול בחתולים

התנהגות תזונתית של כלבים וחתולים כוללת פעולות החיפוש, קבלת ואכילת המזון. התנהגות זו נקבעת על ידי גורמים פיזיולוגיים וסביבתיים. התנהגות תזונתית, במיוחד בחתולים, הינה התנהגות שבירה מאוד. התנהגות זו מושפעת על ידי ביות, ויסות של בליעת המזון, ספיגת המזון, העדפות תזונתיות ומערכת היחסים של חיית המחמד והבעלים. ידע בסיסי בהתנהגות בעלי חיים הינו חיוני להתאמת ייעוץ תזונתי וייעול מתן תזונה רפואית ומירשמית.

חתול מחפש מזון. צייד צילום: SXC

החתול, אשר חי בתחילה בתנאי מדבר, הינו ציד בודד וקרניבור (אוכל בשר) מוחלט. שמירה על מצב גופני אידאלי היתה תמיד הכרחית להבטחת היכולת לשמר, על ידי צייד, את הצרכים האנרגטיים שלו. בחתולים לא מבוייתים הארוחה כוללת טרף קטן – נברנים, ציפרים, חרקים וזוחלים. חתול לא מבויית יכול לווסת את אכילת מזונו לזמינות הטרף שלו. בארוחה אחת החתול מקבל 30 קילו-קלוריות של אנרגיה המשמשת לחילוף חומרים בגוף. ההכרח באכילת מספר ארוחות בכדי לספק צרכים אנרגטיים יומיים דורש פעילות צייד חיונית וחשובה. חתולים נחשבים לקלורימטרים חיים. למרות הביות, חתולים שימרו את התנהגות הצייד שלהם. אספקת מזון נוסף אינה מפסיקה את התנהגות הצייד. גישה חופשית למזון עלולה להשפיע על היכולת לווסת את כמויות המזון הנאכלות.

האינטנסיביות של פעילות הציד של חתולים החיים בתוך בית ואינם יוצאים החוצה קשורה לטעימות המזון הנגיש להם. תדירות ארוחות הינה 10 עד 20 ליום. אכילת מזון חשובה יותר במשך הלילה. כלבים פראיים צדים בלהקות. כמות המזון תמיד קשורה לזמינות הטרף. במשך החורף, הטרף הינו יונקים גדולים ונפח הארוחה מאוד חשוב. בקיץ הטרף הניצוד הינו קטן יותר ובהתאם לזמינותו גם ירקות הופכים לחלק מן הארוחה. כלבים מבוייתים אוכלים ארוחות גדולות יותר, ובמידות משתנות יותר מאשר חתולים. לכלבים יש עדיין תכונות של אומניבורים (אוכלי כל) וקרניבורים גם יחד.

שתייה

חתולים שותים מעט, לעיתים נדירות וכמויות קטנות מאוד. יכולת הריכוז של כליות החתול גבוהה מאוד ולכן כמות השתן קטנה.ספיגת מים משתנה בהתאם להרכב המזון הנאכל, אולם קיימת חוסר התאמה

בין פעולות האכילה והשתיה. נפח המים הנצרך על ידי כלבים תלוי בהרכב המזון הנצרך על ידם. ההתאמה בין אכילה לשתיה מתייחסת לצפי בשינויים בלחץ הדם האוסמוטי המושרה על ידי ארוחה.

ויסות התיאבון

ויסות קצר טווח של התאבון תלוי בגורמים גופניים, פסיכולוגיים ותחושתיים.
גורמים גופניים מטבוליים כוללים רמות סוכר בדם, הורמונים (אינסולין,לפטין וגלוקגון) וכן חלבונים מהמעיים ומהלבלב. גודש בקיבה הינו סימן גופני חשוב לויסות תאבון.

ויסות ארוך טווח של תאבון נעשה על ידי איתות מתאי שומן. לפטין מתאי שומן, שהינו הורמון השובע, מקצר ספיגת מזון ומפחית תדירות ארוחות. הפרשות לפטין הינה מתואמת עם ריכוז האינסולין בתאים.
תאבון יכול להיות מווסת גם על ידי מצבו הבריאותי של חיית המחמד. חומרי דלקת וחלבונים ממקור של גידול מגבילים ספיגת מזון.

כאב ותרופות (אנטיביוטיקה, חומרי הרדמה, כימותרפיה) גם הם מגבילים ספיגת מזון ותאבון. מצב מיני אף הוא משפיע על אכילה. זכרים אוכלים יותר מנקבות באופן כללי, ואפקט זה מורגש אף יותר לאחר סירוס.

לכלב ולחתול אין מקצב אכילה יומי ולילי מוגדר מאוד. בחתולים, כמות אכילה קשורה גם לעונתיות. עליה וירידה במשקל משתנים לאורך השנה. דבר זה קשור לפעילות בלוטת התריס המשתנה לאורך העונות השונות. טמפרטורות נמוכות נחשבות למעוררות תיאבון. בניגוד לכלבים, ראיית חתולים אחרים אוכלים אינה משפיעה על רצון לאכול אצל החתול, משום שלאכילה אין ערך חברתי בחתולים. אין הררכיה, מלבד זו שנגרמת על ידי ביות.

גיל אינו משפיע על אכילת מזון, לפי הידוע עד כה. בחתולים, מספר הארוחות, כמו גם גודל הארוחות למשך זמן האכילה תלוייה בגיל. גיוון תזונתי מגרה לאכילה. בכלבים מעגל המין משפיע על התאבון. קיימת עליה בתזונה מתחילת הייחום (פרו אסטרוס) לאמצעו (אסטרוס) ועד תאבון מקסימלי בין ייחומים (אנאסטרוס).

הכותבת הינה וטרינרית, המנהלת והבעלים של המרכז הרפואי לחיות מחמד ברמת-גן. פרטים נוספים באתר. יש לכם שאלה לד"ר טל? פנו אלינו.