איך מודדים אחריות סביבתית?
אימוץ התנדבותי של דיווח סביבתי אינו הדרך להשגת הטמעה אמיתית של ערכי קיימות בתאגידים. יש מקום להחיל דרישות של רגולציה בעניין
אמנם, עד כמה שהנושא נשמע מסובך יש בעולם כבר לא מעט גישות עבודה שכל תכליתן הוא לייצר קו תחתון אחד לביצועי החברה בנושאי האחריות החברתית-סביבתית. הגישה הדומיננטית בישראל היא דירוג מעלה שעושה פעילות זו בדיוק. עשרות חברות ממלאות שאלון מפורט המכסה את עולמות התוכן של האחריות התגידית ולאחר שתהליך המילוי הושלם מבצעים אנליסטים את הניתוח ומתן הציון.
בסופו של יום החברות מקבלות מיקום בדירוג כאשר המצטיינות זוכות בדירוגי בפלטינה והזהב, ואלו שהצטיינו פחות מקבלות את ציון הכסף. ניתן לאבחן מיד כי הדירוג הוא וולונטארי וחברה אשר מעריכה כי היא תקבל ציונים נמוכים פשוט תימנע מלהשתתף עד אשר היא תשפר את ביצועיה. ואכן נוצרת כאן מוטיבציה אמיתית לשיפור, אך אנו כציבור לא מקבלים למעשה תמונה מקיפה אודות יישום תחום האחריות בקרב חברות אלא מודעים רק לטובים שבטובים. חלק ניכר מהחברות הישראליות עוד לא נמצא שם ואין סיבה שחברות שלא לקחו על עצמן את ההשתתפות בדירוג מעלה יצאו מהליכי משוב ציבוריים אלו. לשם כך בדיוק יצרנו בביונדביזנס את מדד השקיפות.
מדד השקיפות בוחן מדי שנה את כל החברות הנסחרות בת"א 100, כאן אין גישה וולונטארית להשתתפות של חברות אלא גישה כוללת המקיפה את כולן. במהלך עבודת המחקר אנו סוקרים בקפדנות אל כל אתרי האינטרנט של החברות בת"א 100 ובוחנים עד כמה בם מתקשרים את פעילותם בתחומי האחריות החברתית-סביבתית. בנינו מתודולוגיה מוסדרת סביב העניין ומנגנון מתן ציונים ברור ושקוף. המדד הראשון התפרסם בתחילת 2009 וחשף רמת שקיפות ממוצעת נמוכה מאוד העומדת על 30% בלבד. שנה שעברה בצענו שוב את המחר וראינו שיפור קל ביותר לרמה של 33%, עדיין הרבה מתחת לציון ה'עובר' הרגיל של בתי הספר.
לצד שתי גישות ישראליות אלו אנו מזהים בשנים אחרונות אנו מזהים שתי מגמות נוספות מרכזיות וחשובות המגיעות מהשיח העולמי המתפתח בנושא. מגמה ראשונה היא הפרסום של דוחות אחריות תאגידית בהתבסס על הנחיות ה-GRI (קוד העולמי המוביל לאופן כתיבה של דוח אחריות חברתית-סביבתית) והמגמה השנייה היא הצטרפות של חברות ישראליות ליוזמת הגלובל קומפקט של האו"ם (יוזמה גלובלית לחיבור עסקים מכל רחבי עולם לעשרה עקרונות מרכזיים בתחום האחריות התאגידית).
אז עכשיו, פעילות מדידה שנראתה מסובכת מאוד מתחילה להתבהר ואנו יכולים לזהות ארבע כלי מדידה מרכזיים: דירוג מעלה, מדד השקיפות, כמות החברות שפרסמו דוחות אחריות תאגידית ומספר המצטרפות הישראליות לגולבל קומפקט. כל שנותר עכשיו הוא לאסוף את הנתונים ולראות איפה אנחנו עומדים.
מסיכום הנתונים עולה כי ב-2010 הייתה עלייה בשלושה מדדים: הכפלה בכמות החברות שהצטרפו ליוזמת הגלובל קומפקט של האו"ם, עליה של כ-20% בחברות בדירוג מעלה ועלייה של שלושה אחוזים ברמת השקיפות של החברות בת"א 100. במדד אחד חלה ירידה. כמות דוחות האחריות התאגידית שפורסמה
ב-2010 התפרסמו רק 12 דוחות אחריות תאגידית חדשים וזאת לעומת 18 דוחות חדשים אשר התפרסמו בשנת 2009. דיווח זה נכתב לרוב לפי הנחיות ארגון ה- GRI ובשנת 2010 רק שבע חברות השתמשו בהנחיות אלו ואילו חמש חברות לא עשו שימוש כלל בהנחיות ה GRI.
מדד אחריות תאגידית אשר הראה עלייה משמעותית הוא הצטרפות של חברות וארגונים ישראלים ליוזמת האו"ם, הגלובל קומפקט The U.N Global Compact. בשנת 2010 הצטרפו ליוזמה 12 ארגונים וחברות חדשים, כמות אשר משתווה לסך כל הארגונים שהצטרפו בשנים 2002-2009 גם יחד ושעמדה על 13 חברים. ניתן לשייך עלייה זו להענקת "אות מעלה" בכנס מעלה השנה לחברות אשר הצטרפו לגלובל קומפקט. סה"כ מישראל יש כ 25 ארגונים וחברות המחויבים לעקרונות האחריות החברתית-סביבתית של הגלובל קומפקט.
בשנת 2010 השתתפו בדירוג מעלה כ-75 חברות, נתון המראה עלייה של 20% אל מול השנה שעברה. המדד האחרון אשר הראה גם הוא עלייה השנה היה מדד השקיפות אשר עמד השנה על רמה של 33% וזאת מול רמה של 30% בשנת 2009.
ועכשיו אתנחתא אקדמית. אחת המטרות באיסוף מידע הוא הצגתו והיכולת להסיק מכך מסקנות והשלכות להמשך. הדרך הפשוטה ביותר להגיע לכך היא על ידי הצבת מידע כמותי על גרפים שונים ולקבל המחשה ויזואלית של המצב ולשם כך בדיוק החלטנו לעשות שימוש בגרף המכ"ם בעל רבע הצירים כאשר כל מדד מאלו שהוצגו לעיל הוצב על ציר משלו. התמונה הסופי נראית כך:
תמונת המצב המסכמת את הישגי האחריות התאגידית בישראל מראה כי התמונה הכוללת היא חיובית וישנה מגמת שיפור. בולטת לעיין המחויבות המתגברת של עסקים ליוזמות חיצוניות או דירוגים וירידה ברמת הדיווח הוולונטארי. מגמה זו מוכיחה כי ככל הנראה, אימוץ וולונטארי של דיווח חברתי-סביבתי אינו הדרך להשגת הטמעה אמיתית של ערכי הקיימות בתאגידים וכי יש מקום להחיל דרישות של רגולציה בעניין. הנחיות הרשות לניירות ערך באשר לחובת גילוי הפעילות והסיכונים הסביבתיים הינה צעד ראשון וחשוב בכיוון.
מי הצטרף בשנת 2010 לגלובאל קומפקט? עיריית חיפה, מעלה, בנק דיסקונט, גילת, קבוצת ברן, G4S ישראל קבוצת השמירה, גזית גלוב, בנק הפועלים, Wizcom Technologies In, קבוצת בגיר, טבע ו-One1Gov & More.
ומי פרסם דוחות אחריות סביבתית? אורמת טכנולוגיות , אינטל ישראל, בנק הפועלים, גזית גלוב בע"מ, טבע ישראל, כימיקלים לישראל בע"מ, מוטורולה ישראל, מכבי שרותי בריאות, פרטנר, קבוצת שטראוס, ריבוע כחול ישראל ופאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם