קרב רב: קרע בארגון רבני צהר
כאילו לא הספיקו הפילוגים בציונות הדתית, ראשי "צהר" נמצאים תחת מתקפה קשה מבית בשל התנגדותם למכתב הרבנים
- הרב שמואל אליהו מסביר את ההיגיון במכתב הרבנים
הרב דוד סתיו, הרב יובל שרלו והרב אלישע אבינר צילום: ראובן קסטרו
ברקע נמצאת המחלוקת הבסיסית בציונות הדתית. מצד אחד, ישנו השבועון "בשבע", השייך לערוץ 7, שהאג' נדה שלו בכל הקשור לשמירת ההלכה מוגדרת כחרד"לית (חרדיתלאומית). לזרם הזה שייכים אלפי בתי אב בציונות הדתית. תושבים רבים בהתנחלויות ביהודה ושומרון, חברי עשרות הגרעינים התורניים הפרוסים בכל רחבי הארץ ועוד.
מהצד השני נמצאים רבנים כמו יובל שרלו ודוד סתיו, מראשי "צהר", שאמנם למדו בישיבת מרכז הרב, כור מחצבתה של החרד"ליות, אולם הם מאופיינים בפתיחות רבה, בפסיקות הלכתיות חדשניות ובהכרה במציאויות מורכבות, אפילו בהומוסקסואלים דתיים. הציבור שלהם הוא הציבור העירוני, תושבי ההתנחלויות הרכות דוגמת אפרת ואלקנה. קהל שבחלקו מכונה דתי לייט.
גם האג'נדות הפוליטיות מתחלקות באופן ברור למדי בין שני המחנות. החרד"לים נחשבים לימנים יותר, מצביעי האיחוד הלאומי. המתונים, מתונים יותר גם מהבחינה הפוליטית. הם מצביעי מפד"ל ובבחירות האחרונות הבית היהודי. באמצע, בין שתי התפיסות, קיים פער שכפי הנראה, רק הולך ומתרחב.
קבוצת רבנים, שרובם אינם מוכנים להזדהות, קוראת תיגר על הנהגת "צהר". אחד מאותם רבנים אמר ל"המגזין": "' צהר' זה ארגון שנוסד כדי לחתן זוגות. בפועל, מה שקורה זה שמשתמשים בשמם של מאות הרבנים שמחתנים כדי להוציא הודעות שהם כלל לא מסכימים להם". הרב שרלו בתגובה: "הפילוגים הללו הם המחלה הכי גדולה שלנו. הציונות הדתית היא אלופת העולם בהתאבדות".
הדרישה: בחירות
מכתב הרבנים יצר קרקע פורה למתיחות בין הצדדים. מיד עם פרסומו, ראשי הנהלת "צהר" פרסמו פסק הלכה בשמו של הרב יעקב אריאל, רב העיר רמת גן והסמכות ההלכתית העליונה ב"צהר", ששלל את המכתב מכל וכל. "אין לאסור מכירת בתים לנוכרי", כתב הרב אריאל, ועוד נמסר בשמו כי "במדינה דמוקרטית אי אפשר להפלות בין אזרח לאזרח". הרב סתיו, יו"ר הנהלת צהר, התנגד גם הוא למכתב, ובחלק מכלי התקשורת, גם החילוניים, פורסם כי אמר זאת כיו"ר הנהלת הארגון, מה שעזר למתנגדים להתקיף את "צהר".
מי שזיהה ראשון את ההתבטאויות הללו כבעייתיות היה עורך "בשבע" עמנואל שילה. שילה הקדיש את מאמר המערכת שלו מיד אחרי פרסום המכתב להנהלת רבני "צהר" וטען שדווקא ההתנגדות למכתב הרבנים שפורסמה בשם "צהר", עלולה לסבך מאוד את הרבנים שחתמו על המכתב. "עמדתם של בכירי ארגון'צהר' עלולה להיות גורם מכריע בהחלטת משרד המשפטים אם למצות כל אפשרות של התנכלות משפטית לרבנים החותמים או להניח לפרשה להתפוגג. חברי הנהלת'צהר', שמדברים
לעתים קרובות על רלוונטיות וחיבור למציאות, אמורים לדעת את זה", הוא כתב.
בהמשך עבר שילה למתקפה על אופן הניהול של "צהר". "ספק רב אם מאות הרבנים ש' צהר' מדברת בשמם אינם מסכימים למעשה עם פסק רבני הערים, או לכל הפחות מתנגדים ליציאה הפומבית נגדו", הוא כתב ב"בשבע". " היומרה של הנהלת רבני 'צהר' לדבר בשמם של 600 רבנים היא חסרת כיסוי, כי למרות שצוות הרבנים הנכבד והחשוב המוביל את'צהר' אמון על ערכי הדמוקרטיה - הארגון הגדול והחשוב הזה מתנהל כעמותה פרטית הנשלטת בידי קומץ חברי הנהלתו. אם לא תתאפשר בחירת הנהלה שמבטאת באופן יותר מאוזן את הדעות השונות, התוצאה הצפויה עלולה להיות פרישתם של רבנים רבים ואולי הקמת ארגון מתחרה".
רבני "צהר" הגיבו לדברים בעלון השבועי שהם מפיצים בבתי הכנסת, שילה ענה להם בעיתונו בסוף השבוע שלאחר מכן, ובשבת האחרונה כבר התפרסם ב"בשבע" מכתב אנונימי, שלטענת העיתון נחתם על ידי 20 רבנים החברים ב"צהר", אשר קוראים לבחירות דמוקרטיות בארגון.
שיח מתמיד
הרב שמואל אליהו צילום: אלי דסה
מכתב הרבנים לא שנוי במחלוקת בציונות הדתית?
"בגלל זה לא נתנו לזה ביטוי כארגון, אלא כרבנים פרטיים. בגלל זה, למרות שיש לנו דעות ברורות, אנחנו לא מתבטאים בנושאים כמו סירוב פקודה או לימודי הליבה אצל החרדים, כי בין הרבנים בציונות הדתית הדעות בעניין הזה חלוקות".
אז מה שפרסמתם בעניין מכתב הרבנים זו דעתכם האישית ולא דעתה של "צהר"?
"כן, ולכן הסערה שהתעוררה לא מבוססת".
נראה שיש פה תופעה רחבה יותר. נראה שבציונות הדתית אי אפשר להחזיק מעמד יותר מכמה רגעים לפני שמתפלגים.
"זה קורה אצלנו בפוליטיקה, ברשתות החינוך, בתנועות הנוער. אנחנו אלופי עולם בפיצולים", אומר הרב שרלו. "המקור של זה חיובי. הציונות הדתית היא תנועה אידיאולוגית שכל הזמן חושבת, אבל בגלל זה היא הפכה לטהרנית ומזקקת את עצמה. הפילוגים האינסופיים האלה הופכים אותה לפחות ופחות רלוונטית".
"זה בדיוק המקום אליו מנסה 'צהר' להיכנס", מוסיף הרב אבינר, ראש הכולל ביבשת מעלה אדומים. "אנחנו שואפים להיות קורת גג למגוון של רבנים מסגנונות שונים".
האם לא ראוי שתהיה דמוקרטיה בקרב הסגנונות השונים האלו?
הרב שרלו: "יש בינינו שיח מתמיד. יש ערוץ פתוח בין כל הרבנים, שכולל דיאלוג והקשבה גם בקרב חברי ההנהלה. ההקשבה הזו מביאה פעמים לשינויים אצלנו. לעניין קיום בחירות, הארגון הוא עמותה ואין מקום לקיום בחירות. כל מי שמוצא לנכון להצטרף אלינו יכול לעשות זאת ומי שמעוניין לצאת, יכול תמיד".
הבעיה היא שהרבה רבנים מזדהים עם פרויקט החתונות, אבל לא מוכנים שבשמם ייצאו התבטאויות בנושאים אחרים, שנויים במחלוקת. "אנחנו לא מתבטאים בשם הארגון בנושאים שנויים במחלוקת", מדגיש הרב סתיו, "יש אמנם מי שאומר את זה שוב ושוב, ומנהל מעין קמפיין נגדנו, אבל זה פשוט לא נכון".
עומק יהודי בחקיקה
הרב יובל שרלו צילום: אריק סולטן
ארגון "צהר" החל לפעול לפני כ-15 שנה , והוא כבר מזמן לא רק עסוק בעריכת חופות לחילונים. עם יוזמות חקיקה בנושאי יהדות, יום זהות יהודית בכנסת, שאלות ותשובות באינטרנט, שותפות בעמותות חברתיות, ורבנים החברים במועצת העיתונות ובעלי טורים בתקשורת, הופך "צהר" לשחקן מרכזי בציבוריות הישראלית. בשנים האחרונות עמדתה של "צהר" נשמעת בכל נושא מרכזי הנוגע ליחסי דת ומדינה. משבר השמיטה, הגיור הצבאי, פרויקט התפילות בחגים ועוד.
בתקופה האחרונה מפעילים אנשי "צהר" פרויקט מהפכני נוסף. "אנחנו שואפים להגיע למצב שעמדתה של היהדות תהיה חלק מהשיח הציבורי במדינת ישראל וגם בבית המחוקקים", אומר הרב שרלו. לכן הם הקימו את "צהר לחקיקה", שמטרתו להעניק "עומק יהודי" להצעות חוק המוגשות על ידי חברי כנסת. כחלק מהפרויקט יש ל"צהר" בכנסת נציג כמעט קבוע, הרב אוריאל גנזל, רב היישוב רבבה, שנותן חוות דעת יהודית להצעות החוק.
לדברי אנשי "צהר", פרויקט "צהר לחקיקה" נוחל הצלחה בכנסת עד שאפילו ח"כ ניצן הורוביץ ממרצ מתייעץ איתם. "היה ניסיון להוסיף תרופות מקצרות חיים לסל התרופות. השמענו את דעתנו בעניין וח"כ הורוביץ הודיע שכיוון שזו עמדת היהדות הוא מושך את ההצעה", אומר הרב שרלו.
כפי שזה נראה עתה, הסאגה שבין "בשבע" ל"צהר" רחוקה מלהסתיים, והיא מבטאת תהליך עמוק יותר בציונות הדתית. חברי הנהלת "צהר" מלאים עוד תוכניות לעתיד ויש רק לקוות שפילוג מיותר לא ישתק את הארגון וימנע מהציבור הישראלי ליהנות מפעולותיו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם