בבטן האדמה: בית החולים רמב"ם
בית החולים החדש לחירום שמוקם בחיפה אמור לתפעל בעתות מלחמה ארבעה חדרי ניתוח, לקלוט 700 חולים ולפעול במשך 72 שעות ללא סיוע מהעולם החיצון. בשגרה הוא ישמש כחניון
על הקרקעית שלוליות ולא רק מגשם של ראשית מרץ. הקרבה לים גרמה לעלייה מוקדמת של מי תהום מלוחים, מה שהצריך מבצע שאיבה שלא היה כמותו בארץ. מאה משאבות החזירו לים 12 אלף קוב מים בשעה. פרט מרתק: יציקת הבטון לא תעצור את עליית המים. כשיעמדו הקומות הראשונות תופסק השאיבה והן ישתכשכו בים.
"ואולי ברגע זה יש סערה נוראית מעל ראשינו וספינות מיטלטלות כמו קליפת אגוז?", שואל מבטן האדמה אקסל של ז'ול וורן. האם החולים ברמב"ם ירגישו אותו הדבר? כדי למנוע תמונות של מיטות משייטות על הגלים עוסקים רומנים, סינים ואחרים בעבודות איטום נמרצות.
כאותו נער הולנדי הם ששמים בשבילנו את האצבע בסכר. מה באמת היינו עושים ללא האצבעות הסיניות ברמב"ם? ללא הידיים הפיליפיניות ב"נווה עמית" ברחובות? ללא הרגליים הקרואטיות ב"טדי"?
רמב''ם, מסוף שנה הבאה בית החולים לחירום יהיה מוכן
צילום: יוסי אלוני
באנו לרמב"ם בעצומו של מבצע היציקה הגדול. במשך 36 שעות הוזרמו אלף סבבים של מערבלי בטון שעמדו לשפוך יותר מ-7,000 מטר קוב ליציקת היסודות והרצפה. בימי שלום יהיה כאן חניון עם 1,500 מקומות. במלחמה זה יהפוך לבית חולים חירום עם 700 מיטות.
72 שעות אמור בית החולים הזה לפעול ללא סיוע מהעולם
החיצון - "מצב מכופתר", כלשון פיקוד העורף. מסוף השנה הבאה אמור בית החולים הזה לתפעל במקביל ארבעה חדרי ניתוח, לקלוט שלושים יולדות ולהעניק שבעים טיפולי דיאליזה. האם במלחמת לבנון השנייה סמכו פה רק על אלת המזל? "רק עלייה, והיא שיחקה תפקיד מרכזי", משיב ראש אגף הבינוי אריה ברקוביץ.
דוגמאות?
"המיון, למשל, לא היה ממוגן. תאר לך שמי שנפגע בבית, היה נפגע שוב בבואו לטיפול".
רמב''ם, 36 שעות של יציקת בטון
צילום: יוסי אלוני
.
צילום: יוסי אלוני
.
צילום: יוסי אלוני
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם