ואיפה החזון הירוק של בטר פלייס?
בין המספרים, המחירים וההבטחה להיפטר מהתלות בנפט, נדמה כי המודל השיווקי של "בטר-פלייס" נעדר חזון סביבתי אמיתי
עיקרו של המודל הסביבתי שמשווקת "בטר-פלייס" הוא הפחתת זיהום האוויר במרכזי הערים, שימוש באנרגיה מתחדשת לייצור חשמל וניצול יעיל של עודף החשמל לצד אגירה חכמה של חשמל בשעות השיא. בכדי לעשות כן ומבלי להעביר את זיהום האוויר מעיר אחת לאחרת, "בטר-פליס" צריכה להשפיע על הרכב הדלקים המשמשים לייצור חשמל ולהבטיח שימוש בדלקים ירוקים יותר ובאנרגיות מתחדשות. זהו אתגר אמיתי, בעיקר נוכח ההתנהלות האנטי סביבתית של משק האנרגיה בישראל, ונדמה ש"בטר-פלייס" טרם החלה להתמודד איתו ברצינות.
מכיוון ש"בטר-פלייס" לא מייצרת מכוניות ולא מפיקה חשמל אלא מוכרת שירות לטעינה ולהחלפה של בטריות, הדרך המרכזית שלה להשפיע על איכות הסביבה היא דרך המודל העסקי שלה. השירות שמציעה כרגע "בטר-פלייס" לא מצביע על אג'נדה סביבתית. ראשית, החברה מציעה מודל אטרקטיבי יותר, כלומר חסכוני יותר, דווקא למי שנוסע יותר. גם הפניה שלה לשוק הליסינג, שמתבסס על חברות המעניקות לעובדים שלהן הטבות כספיות בדמות רכב פרטי ואישי, מובילה בסופו של יום לעידוד של תחבורה פרטית על פני תחבורה ציבורית או הסעות בקבוצות. מודל שמעודד נסיעה מרובה מצריך בסופו של דבר גם תשתיות רבות יותר לתחבורה, ולא רק שלא פותר את בעיית העומס בערים אלא גם ממשיך לזלול שטחים פתוחים מחוץ לעיר ובתוכה.
גם ההתייעלות האנרגית ש"בטר-פלייס" חרטה על דיגלה והטענה שצי
נדמה כי בכדי להפוך את המכונית החשמלית למכונית ירוקה, כזאת שתוביל מהפכה סביבתית בישראל ובעולם, "בטר-פלייס" צריכה לחבר בין המודל העסקי למודל הסביבתי שלה. עליה לכמת ולשקלל את המחיר הסביבתי של הנסיעה ברכב ולהציע ללקוח "הצעה מגונה", כזאת שתשבור את הרגלי הנסיעה וצריכת החשמל הקבועים שלו ותעשה את השינוי.