התחנה האחרונה: בין פחם לגז באשקלון

גם שינויים גלובליים לא הצליחו לשכנע את פקידי האוצר שהעלות של תחנת כוח אינה מסתכמת במחיר הדלק, אלא גם במחיר הסביבתי

עדי וולפסון | 4/7/2011 10:50 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
המאבק נגד הקמת תחנת כוח פחמית חדשה באשקלון החל הרבה לפני חרם הקוטג' והרבה לפני גל המהפכות בעולם הערבי ואפילו עוד לפני המצאת הפייסבוק. הוא עלה לכותרות לפני המאבק הסביבתי הממושך עם ההחלטה להעביר את בסיסי צה"ל לצומת הנגב, ולפני המאבקים בחוף פלמחים, בבקעת תמנע ובחולות סמר ועוד לפני שועדת ששינסקי דנה בתמלוגי הגז.

הוא החל לפני עשר שנים, כשאיכות הסביבה עוד נתפסה כנטל וכשפעילי הסביבה הצטיירו כחברות תימהונים. אבל יש בו את כל הרכיבים של מאבק סביבתי-ציבורי אמיתי, כאשר ציבור מודאג עומד מול חברת החשמל, רשות החשמל, ועדות המדינה למיניהן, שרים וראשי ממשלה ונלחם על בריאות ואיכות חיים, על צדק סביבתי ועל החשיבות בתכנון רחב, מקיף וארוך טווח ועל דאגה לדורות הבאים.

לאורך השנים הטיעונים המרכזים של המצדדים בהקמת התחנה הפחמית היו שמשק החשמל בישראל נמצא על הסף, במצב חרום, ושחוסר הביטחון באספקת גז לישראל לא מאפשר להקים תחנה המבוססת על גז טבעי. טענות אלו עמדו מול התוספת המשמעותית בזיהום האוויר ובגזי החממה שיפלטו מתחנה פחמית נוספת, דבר שיוביל לפגיעה בבריאות הציבור, בכלכלה ובאיכות הסביבה.
מאבק איתנים של בני האור בבני החושך

אולם במהלך עשר השנים שחלפו הנתונים בשטח השתנו. מרבצי הגז החדשים שנמצאו לחופי ישראל, המודעות הסביבתית הגוברת בארץ ובעולם והמאמץ הבינלאומי להפחתת פליטות גזי חממה לצד הרוח הגבית של המשרד להגנת הסביבה והשר העומד בראשו, ח"כ גלעד ארדן, שפעל בכל כוחו לביטול גזרת התחנה הפחמית, הובילו את משרד התשתיות ומשרד ראש הממשלה להחלטה להקים תחנה שתופעל על ידי גז עם גיבוי של פחם.

השבוע, המאבק, שרשם לא מעט שיאים והישגים בדרך והיה הסמן הסביבתי של מרבית ממאבקי הסביבה שהתנהלו פה בעשור האחרון, מגיע לנקודת ההכרעה. התוכנית להקמת תחנת כוח שלישית המונעת בגז ובגיבוי של פחם באשקלון אמורה, במידה ולא יהיו דחיות ועיכובים נוספים, לעלות ביום שלישי לדיון בוועדה הארצית לתכנון ובנייה. אולם נדמה כי גם עשור שלם של מאבקים ציבוריים ושינויים גלובליים ולאומיים לא הצליחו לשכנע את פקידי האוצר שהעלות של תחנת כוח אינה מסתכמת רק במחיר הדלק אלא גם במחיר הסביבתי והבריאותי שהשימוש בתחנה גובה, והם מנסים בכל כוחם לקבוע שהתחנה תופעל על בסיס כלכלי

ולא סביבתי, דהיינו על פחם.

המאבק מול פקידי האוצר הוא הקשה מכולם. הם לא חברה ציבורית שצריכה לדאוג למוניטין ולמניות שלה, הם לא שרים וחברי כנסת שתלויים בדין הבוחר, והם לרוב מסתתרים בלי שם או פנים, אחרי כינויים כמו "נערי האוצר". אבל זהו מאבק איתנים של בני האור בבני החושך, מאבק שיקבע אם פניה של מדינת ישראל קדימה או לאחור, ולכן חובה על כולנו לעמוד על זכותם של כלל אזרחי ישראל לבריאות ולאיכות חיים וסביבה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פרופ' עדי וולפסון

צילום: פרטי

פרופ' עדי וולפסון, המרכז לתהליכים ירוקים, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון.

לכל הטורים של פרופ' עדי וולפסון

עוד ב''ד''ר עדי וולפסון''

דעות וטורים

המייל הירוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/green/ordering_new_1/ -->