מי מריבה: תעשו טובה, תפתחו את הברז
אף אחד לא צריך ממש את בקבוקי המים המינראלים. אין שום סיבה להעמיס על המים הנקיים טביעת רגל אקולוגית כבדה כל-כך
האמת היא שהשכנים שלי לא לבד. מסתבר כי כמחצית ממי השתייה בישראל לא עוברים דרך הצינורות והברזים אלא מקבילים שירות VIP-נשאבים מתת הקרקע הישר אל הבקבוק ונוסעים לאחר כבוד אל נקודות המכירה. אין ספק שאלו מים מובחרים מבית הייצור של הטבע, למרות שהמעיינות בצפון סבלו מלא מעט זיהומים לאחרונה, אבל אין זה אומר שהמים שזורמים בברז נופלים באיכותם או אינם בריאים, ועל טעם או ריח הרי אין מה להתווכח. אולם לגבי הצורך בשאיבת המים ממעמקי האדמה, המילוי שלהם בבקבוקים, ההובלה שלהם לאורכה ולרוחבה של הארץ והמחיר המופרז שהם נמכרים לצרכן יש בהחלט הרבה ספקות.
ומה לזה ולמשרד להגנת הסביבה? המשרד שבחן לאחרונה את ההשפעה הסביבתית של שוק המים המינראליים בישראל הגיע למסקנה שלא רק המחיר הכלכלי של כל בקבוק גבוהה, כפי 1,000 מהמחיר שמשלמות החברות על השאיבה, אלא גם המחיר הסביבתי. על כן, כחלק מחובתו ובכדי לשמור על הזכויות של הציבור ושל הטבע, מציע לנו המשרד לחזור למי הברז, שהם חלופה זולה וסביבתית יותר, ואף בוחן אפשרות להוסיף מס ירוק לבקבוקי המים המינראליים.
נכון, אם אתם רוצים לשלם פי אלף מהמחיר של המים זו באמת הבעיה שלכם, אבל חשוב שתדעו על מה עוד אתם משלמים. ראשית, שאיבת המים ממעיינות מתת הקרקע גוזלת אותם מהטבע. אותם המים שהיו צריכים לזרום בנחל ולהחיות אותו, לשמור על המגוון הביולוגי ועל הטבע והנוף שלכם, להגיע אליכם במחיר שווה לכל נפש, נמכרים לכם בעטיפה נוצצת ובשיווק מטעה.
שלא נדבר על תביעת הרגל הפחמנית של כל ליטר מים מינראליים הגבוהה פי ארבעה מזו של ליטר מי ברז. השאיבה, ייצור הבקבוק והשינוע, כל אלו מובילים
בשורה התחתונה, אף אחד לא צריך ממש את בקבוקי המים המינראלים ואין שום סיבה להעמיס על המים הנקיים טביעת רגל אקולוגית כבדה כל-כך. ואם אתם מבקשים דוגמה למשהו קטן, כביכול, שאתם יכולים לעשות, לשנות ולהשפיע, שקשור גם למפעלים מזהמים, גם לשחיתות ציבורית גם להתחממות גלובלית אז תעשו טובה ותפתחו את הברז.