זכרונות מהמוקד להצלת בעלי חיים
החזירה שמאבדת את שפיותה בתא צר, האפרוח שרק בקע וכבר נידון למוות והחתול שנדרס ונותר לבד בכביש. אפשר להישאר אדיש?
כשהתחלתי לעבוד בתנו לחיות לחיות, הושיבו אותי בסמוך לעמדה של המוקד הטלפוני להצלת בעלי-חיים. מבוקר עד ערב אני שומע על בעלי-חיים שמתעללים בהם והשכנים מפחדים אפילו לספר; על חתולים וכלבים נכים ופצועים שאין מי שמטפל בהם והם נמקים ברחוב; על בעלי-חיים שנדרסו והם סובלים ייסורי תופת בעוד המכוניות ממשיכות לחלוף על פניהם. שוב ושוב אני שומע פניות של אנשים שמחזיקים בכלב קשיש, שאין לו חיים אחרים אלא בביתם, אבל הם מבקשים להיפטר ממנו ואף מאיימים להשליכו לרחוב. כמה בוגדני יכול להיות המין האנושי!
ועוד לא הזכרתי את האפרוח הזעיר, שרק בקע, וכבר הוא נידון למוות משום שכזכר הוא לא יטיל ביצים. ולא הזכרתי אפרוח אחר, צאצא לזן אחר של תרנגולות, המשמש לייצור בשר עוף, שרגליו קורסות תחת גופו הענק, המעוות, בגיל שבו הוא אמור היה עדיין לבלות את הלילה תחת כנפיה של אמא תרנגולת. ולא הזכרתי גם את החזירה שמאבדת את שפיותה בתא צר של סורגי מתכת, שלא מאפשר לה להסתובב במקום – תא שבו היא תבלה כמעט כל חייה. האם אפשר להישאר קשובים לסבל של אלו? והרי כדי להיות קשובים לסבל של כל עגל, של כל חזירה, של כל אפרוח, צריך להכפיל את התמונה המחרידה הזו פי אלפים, פי מאות אלפים, פי מיליונים, פי מאות מיליונים.
מציאות מסויטת
סדרת הסרטונים שהוציאה תנו לחיות לחיות לאחרונה, מביאה את הסיפור של שמונה בעלי-חיים, שכל מה שהם רוצים הוא בית, עם קערת אוכל ועם אהבה. הסיפורים האלו הם קצה הקצה של אותה מציאות שרכזות מוקד החירום של תנו לחיות לחיות נחשפות אליה כל רגע ורגע. התרגשתי למצוא בין אנשי הציבור שמשאילים לבעלי-החיים את קולם את יורם קניוק, שאיני יכול לשכוח את ספרו "הבית שבו מתים הג'וקים בשיבה טובה".
נהניתי למצוא ביניהם את יוסי שריד, שבתפקידיו בממשלה עצר את הניסויים בבעלי-חיים בבתי-ספר ואת הניצול של חיות בר בקרקסים. לא הופתעתי למצוא ביניהם את אורנה בנאי, שמובילה את המאבק בלולי הסוללה בתעשיית הביצים. וישנן עוד חמש דמויות חשובות ומוכרות:
אתם מוזמנים לזהות את קולותיהן בסרטונים ביוטיוב.
הסרטונים האלו הם חלק ממבצע התרמה לתנו לחיות לחיות שמתקיים בסיוע חברות הסלולר. במסגרת המבצע, (רק עד 15.6.2011) אפשר לתרום עשרה שקלים להגנת בעלי-חיים (באמצעות משלוח מסרון עם המספר 10 למספר 5577). התרומות האלו חיוניות, כדי שניתן יהיה לא רק לחלץ בעלי-חיים מהמציאות המסויטת בה הם חיים, אלא גם לשנות אותה מהיסוד. זהו ביטוי קטן, של התעוררות מהאדישות, שכל אחת ואחד מאתנו יכולים להשתתף בו. בואו לא נעצור בביטוי הזה, וננסה לפקוח את העיניים, לפתוח את הלב, ולנסות לבחון – כל אחת ואחד בפני עצמו, וכולנו כחברה – איפה אנחנו יכולים לצמצם את הפגיעה בבעלי-חיים.
היום (ג') מקיימת עמותת תנו לחיות לחיות הפגנה תחת הכותרת "חיי הכלבים שלנו אינם הפקר". הפעילים יפגינו (בשעה 18:00 ברחבת סינמטק תל-אביב) עם כלביהם לזכרו של הכלב כתם, אשר נורה למוות בידי שוטר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם