השיעור של אלטלנה
היוזמה להפיכת שרידיה של אלטלנה לאנדרטה היא מבורכת, כל עוד היא תפאר את ניצחונה של הדמוקרטיה על דרך הלאומנות והאלימות

על ראש הממשלה לדרוש שכל המרכזים החינוכיים הציוניים ייקחו חלק בדיון על האנדרטה: מרכז בן גוריון, מרכז יגאל אלון ומרכז יצחק רבין. אלטלנה בשום אופן לא שייכת למורשת בגין. למעשה, האנדרטה שכבר קיימת על חוף תל אביב מהללת את האצ"ל ומתעלמת מצה"ל ושלושת הרוגיו בניסיון הפיכה זה.
האנדרטה החדשה לא צריכה להנציח פלורליזם פרווה, אלא לספר את סיפור המאבק בין הארגונים: בין ההגנה והפלמ"ח מצד אחד ללח"י ולאצ"ל מצד שני. וכן להזכיר, שאריה אלטמן, נשיא המפלגה הרביזיוניסטית, הסכים שהאצ"ל הינה מחתרת פאשיסטית.
מגמת הטשטוש בהיסטוריה מתגברת ככל שמתרחקים מהמאורעות. כך, לפני שבוע פרסם משרד הביטחון (והתנצל לאחר מכן) שאנשי האצ"ל באלטלנה "נרצחו". הצעירים לא זוכרים מהי פרשת אלטלנה וראוי להזכיר להם למען נלמד מן ההיסטוריה.
אלטלנה הייתה אוניית נשק של האצ"ל. היא הגיעה לחופי ישראל ב-20 ביוני 1948 כחלק מפוטש נגד הממשלה שארגון זה יזם. מה היה הרקע? היישוב וארגוניו היו "מדינה שבדרך". האצ"ל והלח"י פרשו ממוסדות היישוב וסירבו לקבל את הכרעת הרוב.
באותם ימים, מי שפרש מכיוון שדעתו לא התקבלה, סלל את הדרך למדינה טוטליטרית. כשהבינו שדרכם איננה זוכה לרוב, המיעוט של האצ"ל רצה לכפות דעתו בכוח הנשק.
היישוב המאורגן והנהגתו ראו בפרישה סכנה לקיומה של מדינה יהודית דמוקרטית. פרשת אלטלנה היתה הגילוי החמור והמסוכן ביותר של תופעת הפרישה, ובעיצומה של מלחמת העצמאות הפכה למרד גלוי נגד מוסדותיה של המדינה הריבונית שרק קמה חמישה שבועות לפני כן.
יתר על כן, ב-1 ביוני 48' חתם מפקד האצ"ל, מנחם בגין, על הצטרפות הארגון לצה"ל (חוץ מאזור ירושלים) ועל כך ש"כל כלי הנשק והציוד המלחמתי שבידי הארגון הצבאי הלאומי ימסרו לצבא ההגנה לישראל, לרשות הפיקוד העליון".
כשהגיעה האונייה לחוף סירב האצ"ל למסור את הנשק בניגוד להסכם שנחתם. בשעת לילה האונייה התחמקה מכפר ויתקין אל חופה של תל אביב, שם התכוונו לפרוק את הנשק כשאנשיה מזוינים ובחסות אזרחים שיפריעו לצה"ל
במקביל, האצ"ל החל להשתלט על נקודות מפתח בעיר, הסית את הציבור ותפס עמדות מפתח על החוף, תוך שאנשיו פותחים באש על יחידות צה"ל. לאחר זמן מה התברר שללא תגבורת, לא יצליח צה"ל לגבור על ההתמרדות האלימה.
בזמן אמת נערכו חילופי דברים בין האצ"ל למפקדי צה"ל על החוף. האחרונים רצו להגיש טיפול רפואי לנפגעים והאצ"ל סירבו. האמת היא שאלטלנה פתחה באש ראשונה על ספינת חיל הים, וחברי האצ"ל ירדו בסירה מהאונייה לכיוון החוף כשהם מזוינים ומיד תפסו עמדות קרב. לאחר מכן, כשהאונייה נפגעה, חיילי צה"ל אצו להושיט עזרה ללא תנאי לאלו ששהו על האונייה.
16 הרוגים לאצ"ל ושלושה הרוגים לצה"ל תבע יום הדמים הזה. האנדרטה צריכה לפאר את ניצחונה של הדמוקרטיה על דרך הלאומנות והאלימות, ולשמש סמל לניצחון הרוב על אלו שמקימים להם ראש ממשלה ושרים פרטיים משלהם, יהיו אלה כתומים, אדומים או חומים.