האקדמאים לא אמינים יותר
"אם תרצו" לא תקפה את פרופ' ניב גורדון על כך שקרא לגלעד שליט שבוי, היא גם לא חשפה את פרשת ההמנון באוניברסיטת חיפה. אבל כשאתה אקדמאי, כל מה שתכתוב יישמע אמין. תגובה לאודי מנור
מאמרו של מנור רצוף אי דיוקים וספקולציות וכולי תקווה שמאמריו האקדמיים מבוססים מעט יותר. ראשית, לתיקון עובדתי לא ממש חשוב: ל"אם תרצו" אין שום קשר לטענות כנגד ניב גורדון על שקרא לגלעד שליט שבוי ולא חטוף.
"אם תרצו" פרסמה דוחות על ההטיה האנטי-ציונית המובהקת בתכני הלימוד במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון, על כך ש-8 מתוך 11 חברי הסגל הקבוע של המחלקה חברים בארגוני שמאל קיצוני או חתומים על עצומות אנטי-ישראליות ועל כך שהכנס השנתי של המחלקה היה חד צדדי יותר מכינוס הליגה הערבית. דבריו של מנור בנושא זה הינם המצאה.
המאמר כולו, העוסק בהחלטת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה שלא לשיר את ההמנון הלאומי בטקס סיום, מתבסס על ספקולציה שהעלה מנור לפיה: "ברור לחלוטין כי הגורם העומד מאחורי הפעלת הלחץ על האוניברסיטה הוא תנועת אם תרצו".
אנחנו שמחים לקבל קרדיט על דברים שלא עשינו אך האמת היא שמי שהעלה את הנושא לסדר היום היו עיתונאי מעריב יונתן הללי ובן דרור ימיני, את הסיפור העבירו להם סטודנטים מהפקולטה שאינם קשורים ל"אם תרצו", ועל הצלחתם במאבק נגד הפקולטה האנטי-ציונית הזו נותר לי רק לברך ולשבח.
מנור כותב כי: "על השאלה האם הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ראויה לתואר המגונה "פוסט ציונית" יש לענות לא באמצעות מבחן ההמנון בטקס הסיום, אלא ביחס לתוכנית הלימודים, לפרסומי המרצים הבכירים ולנושאים בהם מתמקדים תלמידי המחקר", ומכאן מגיע מנור למסקנה האנטי לוגית והלא נכונה עובדתית לפיה: "אין אלא להציע היפותזה, לפיה אם אנשי 'אם תרצו' החליטו להתנפל על הפקולטה למשפטים בשל ההחלטה שלא לכלול את שירת ההמנון בטקס הסיום, הרי שככל הנראה בתחום החשוב באמת ההופך אוניברסיטה לראויה לשמה - ההוראה והמחקר - אין ל'אם תרצו' שום קייס".
ראשית לסוגיית הלוגיקה. כפי שכתב יפה אחד המגיבים למאמר: "אוניברסיטה יכולה גם להיות בעלת מגמת לימודים פוסט ציונית וגם להיות לא בסדר באי השמעת ההמנון". משעשע לחשוב שאקדמאי ישראלי מפגין רמה לוגית פחותה מזו הנדרשת מכל מי שעושה מבחן פסיכומטרי.
שנית, מבחינה עובדתית, ד"ר מנור לא טרח לקרוא את הדוח שפרסמנו לפני כשנה על ההטיה האנטי-ציונית בחלק מהקמפוסים: שכן אם היה קורא היה מגלה כי 84 אחוזים מהמאמרים, העוסקים בנושאי לאומיות וציונות במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, מציגים גישות אנטי לאומיות ואנטי-ישראליות. כמו כן הוא היה מוצא עדויות של סטודנטים על האווירה האנטי-ישראלית בפקולטה למשפטים, שבין היתר מפעילה קליניקה משפטית העוסקת בזכויותיהם של אסירים ביטחוניים בשיתוף הארגון האנטי-ישראלי עדאלה.
רק
כעת להחלטת הפקולטה שלא לשיר את "התקווה" בטקס הסיום של תלמידי התואר השני. בהודעה שכתבה דיקנית הפקולטה הפרופ' ניבה אלקין-קורן נכתב כי: "ההחלטה לסיים את הטקס ללא שירת התקווה משקפת את העמדה כי יש צורך להפריד בין הממלכתי לאזרחי. טקס סיום התואר נועד לציין הישג אקדמי במוסד אקדמי שמטרתו מחקר והוראה. האוניברסיטה איננה מוסד ממלכתי אלא מוסד מדעי".
מעניין אותי לדעת מה הייתה עמדתה של אלקין-קורן לנוכח עיצומי הסגל האקדמי בדרישתו ממשרד האוצר לתוספות שכר משמעותיות למרצים. מאבקים אלו, והשביתות הרבות באוניברסיטאות, התבססו על הנחת יסוד לפיה מדינת ישראל חייבת לממן במיליארדים את גרעונות הענק של האוניברסיטאות, את תנאי השכר הלא שקופים והגבוהים של הפרופסורים, ובאופן כללי על הנחה שקופת המדינה היא כספומט שעל אזרחי ישראל להעמיד לרשות אנשי האקדמיה.
אתמול בבוקר התקשרתי לכמה פרופסורים וביררתי מהי משכורתו של פרופ' חבר מן המניין בעל ותק, בכיר פחות מדיקנית פקולטה. התשובה הייתה משהו בסביבות ה-30 אלף שקלים, תלוי בהיקף המשרה.
מה שמוביל אותנו לאבסורד שבו פרופ' אלקין קורן, סבורה שהמדינה, כלומר אני ואתם, צריכה לממן את משכורתה הנאה, אך היא לעומת זאת מרשה לעצמה לפעול כאילו משכורתה גדלה על עצים, האוניברסיטה שלה אינה קשורה למדינה, ואת פעילות הפקולטה היא יכולה להקדיש לדאגה לזכויות אסירי החמאס שלא קיבלו מספיק דמי כיס לקנטינה.
דיקנית נכבדה, לא צריך לקבל כסף מהמדינה בשביל להבין ששירת ההמנון היא מרכיב בסיסי בחייה של חברה שמכבדת את עצמה, את זהותה ואת ערכיה. אבל אם את כבר מרשה לעצמך לקבל משכורת של העשירון העליון מקופת המדינה, מעט ענווה מול אזרחי ישראל, ומעט כבוד למדינה שמממנת את שנות השבתון שלך, לא יזיקו.
את רוצה להיות מוסד מדעי נטו שאינו ממלכתי כלל? תפני לאקדמיה הלובית או הסעודית למדעים שתממן לך את המשכורת, השבתון, הסמינרים בחו"ל והאספרסו במחלקה הראשונה. ממילא את עובדת בשבילם.