מהומה על לא דבר
1. על מה ההיסטריה סביב הפעילים במטס? 2. חובתה של לבני לשחרור גלעד כפולה 3. הרכבת בי-ם לא תפעל בחודש הבא. נקודת ביקורת
1. מי שמגיע לנתב"ג במהלך הימים האחרונים מרגיש כמו בתאילנד במהלך הפיכה צבאית. עשרות, אולי מאות אנשי משטרה ומג"ב מסתובבים שם במדים ובלי מדים. הם פושטים על כל פינה, בולשים אחרי כל נוסע, מתפרסים ומסתודדים, חוקרים ובודקים. לפעמים הם גם מעכבים את הנוסעים. לכולם מצטרפים גם כוחות האבטחה המרובים שממילא נמצאים בשדה התעופה, וגם הם נראים בדריכות עליונה.
הסיבה היא ה' אנארכיסטים' או ה'חוליגנים', או כל כינוי גנאי אחר שאנחנו מדביקים לכמה עשרות פעילים פוליטיים, שמתכוונים להגיע היום או מחר לשדה התעופה ולהפגין שם נגד ישראל. לפי הדיווחים המוקדמים שקיבלנו, המנוולים האלה יזכו לטעום מנחת זרועם של כוחות הביטחון הגיבורים שלנו. הם יובלו לתאי מעצר גדולים שהוכנו מראש בטרמינל 1 ומשם יגורשו מהארץ אחר כבוד. "נמגר אותם בכוח ובנחישות", שמעתי את אחד השרים מצהיר ברדיו.
עכשיו תסבירו לי מה ההיסטריה הזו? מה הפחד הזה מכמה עשרות אנשים שיגיעו לארץ ויעמדו בשדה התעופה באיזו פינה עם שלטים נגד המדיניות של ישראל בשטחים, במחאה על הנעשה בעזה, או כל מה שירצו. יעמדו
מה קרה? אנחנו מתעקשים שיש אירוע נוראי, ואפילו בונים אותו ומטפחים אותו במשך שבוע שלם. יש לנו אפילו כבר שם. "מטס המחאה" כמו "משט המחאה", שהיה סמל של טיפשות טראגית שאותה אנחנו הולכים כנראה לשחזר. הפרסום שאנחנו עושים לחבר'ה האלה מחו"ל שאנחנו כל כך לא אוהבים, חוסך להם מיליונים על יחסי ציבור שהיו צריכים לעשות לעצמם. את מאות העיתונאים וצוותי הטלוויזיה שאמורים היו להגיע לשדה התעופה אנחנו הזמנו, ולא המפגינים.
ומה הם חלילה יראו שם אם אכן יגיעו המפגינים, שכמה מהם קשישים בני שבעים? המצלמות יקלטו נוסעים שמגיעים ארצה, מנסים להפגין, מושתקים, נגררים בידי שוטרים וחיילים, מובלים למעצר, מגורשים למדינותיהם. מה יחשוב העולם על הדמוקרטיה שלנו? איך ייראו התמונות הללו בחו"ל? למה אנחנו עושים תמיד את ההפך מכל מה שצריך? חסרות לנו צרות, אז אנחנו בכוח מחפשים אותן?
2. ח"כ ציפי לבני סירבה לחתום אתמול על מכתב העצומה לשחרור גלעד שליט, שהגישו לה הוריו של החייל, אביבה ונועם שליט. לבני נימקה את הסירוב בכך שהיא לא עוסקת בפומבי בעניין שליט ובתנאי העסקה, ומתנגדת לקשור לעניין כל היבט פוליטי.
לזכותה של לבני ייאמר כי היא אכן לא נוהגת להתבטא בתקשורת בעניין שליט, ולא הביעה עד היום דעה נחרצת על העסקה. לבני חושבת שכל עיסוק בעסקה רק מזיק לגלעד. לחובתה נקבע כי גלעד נפל בשבי במשמרת שלה, והאחריות שלה לשחרורו כפולה ומכופלת.
ובהיבט הפוליטי: נקווה רק שההתנגדות של לבני למכתב העצומה לא נובעת מכך שאת המהלך מוביל היריב המר שלה מקדימה, שאול מופז.
3. אומרים לנו שזהו, הרכבת הקלה בירושלים תנוע סוף סוף. התאריך המובטח הוא ה-18 באוגוסט , יהיה מה שיהיה. מכיוון שאנחנו למודי ניסיון עגום של עשר שנים לפחות, ומכיוון שראיתי את עובדי העירייה חופרים כדרכם בורות ליד הפסים בבית שלי, כדי למלא אותם מחדש )ולחפור שוב( אני מוכן לאכול בשלמותו את דף העיתון הזה אם אכן אעלה באותו יום היסטורי על הקרון שעושה את כל המסלול עם כרטיס של סיטיפס ביד. וזוהי וולדווה, התחייבות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם