מלחמת לבנון השנייה – לקחים ותובנות
הריטואל השנתי מכוון אותנו אל ההווה והעתיד: האם ישראל למדה מטעויותיה ומהישגיה במלחמה ההיא? האם צה"ל של היום שונה באמת מצה"ל של 2006?
הריטואל השנתי מכוון אותנו אל ההווה והעתיד. האם ישראל למדה מטעויותיה ומהישגיה במלחמה ההיא? האם צה"ל של היום שונה באמת מצה"ל של 2006? האם, בהינתן האות, מדינת ישראל תהיה מוכנה לקראת מלחמה מסוג חדש כאשר העורף יהיה שוב לחזית? ומה לקחי ישראל בגזרות אחרות, למשל הגזרה הפלסטינית, מה משקל המדינאות לעומת הפעלת הכוח הצבאי? המענה איננו פשוט כל כך.
מלחמת לבנון השנייה חשפה את ההזנחה הפושעת של המדינאות, את הקיבעון המחשבתי וחוסר התכנון בצה"ל אשר יחד הובילו לכשלים צבאיים חמורים. קברניטי המדינה וראשי הצבא, במשך שנים, היו שבויים בתפיסות ישנות, צרות אופקים ואידיאולוגיות מאוד.
התוצאה לא איחרה לבוא: צה"ל היה בלתי כשיר לחלוטין להתמודד במלחמה, וודאי מלחמה אסימטרית מול ארגוני טרור נחושים וחמושים היטב. צה"ל של 2006 החליף, במידה רבה מאוד, את משטרת ישראל והפך להיות ארגון שיטור המנסה לכפות את מרותו ביהודה ושומרון. ועדות החקירה הפנים צה"ליות וועדת וינוגרד חשפו עד כמה צה"ל הפסיק להתאמן לקראת מלחמה קונבנציונאלית, הגם שהיא מלחמה אסימטרית.
מאז 2006 צה"ל חזר להתאמן ועובדה זו יש בה בהחלט בשורה. יחד עם זאת, מאז 2006 עברו בכל זאת חמש שנים שבהן המציאות השתנתה מאוד. יש לקוות שצה"ל אינו מתכונן למלחמה שהייתה אלא לזו שתהיה, ואם חלילה היא תפרוץ, ידעו כולם מה לעשות.
מלחמת לבנון השנייה לימדה את ישראל שלכוח צבאי ישנן מגבלות, וככל שהזמן חולף כוחה של המדינאות עולה. אם צה"ל השתקם מאז 2006, אין כלל ודאות שהמדינאות בישראל עלתה מדרגה. לעניות דעתי, לא זו בלבד שלא
למרות הכשלים הרבים שלה, מלחמת לבנון השנייה יצרה הרתעה וראשי חיזבאללה שעוד נותרו בחיים, נמצאים מאז בבונקרים עמוקים מאוד. התמיכה הסורית בחיזבאללה, שלא נפסקה כמובן, נפגעה קשות בגלל האירועים הפנימיים. זמנו של אסד שאול וחיזבאללה יודע זאת היטב. גם האיראנים יודעים זאת היטב. ישראל חיה חמש שנים שקטות מאוד בצפון וזהו הישג בלתי מבוטל. למרות זאת, למדנו שהמצב עלול להידרדר למלחמה במהירות שלא תתואר.
מלחמת לבנון השנייה הייתה מלחמה שבה לא הוגדרו מטרות, ואם כבר הוגדרו, הן היו בלתי ניתנות להשגה. היינו יהירים מאוד, שחצנים בלתי נלאים והמעטנו בנחישות האויב.
אין ודאות שהשתחררנו מתכונות רעות אלה. דוגמה קטנה בהקשר זה: לפני כמה חודשים הייתי נוכח בפורום סגור בו הרצתה אישיות בכירה מאוד בחיל הים. בתום ההרצאה המלומדת, נשאלו שאלות, ובין היתר, האם ניתן היה "לטפל" במשט ה"מרמרה" בצורה אחרת? התשובה השחצנית והגסה הייתה: "לא".
והנה, התברר בימים אלה שכן ניתן לטפל אחרת לו רק רוצים לצאת מן הקיבעון ולהשיל את השחצנות והיהירות. דרגות גבוהות מאוד אינן מצביעות, בהכרח, על תבונה יתרה. מלחמת לבנון השנייה הוכיחה זאת מעל לכל ספק סביר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם