הבולשביזם של החרם

תחת איצטלת חופש הביטוי, דמוקרטיה וזכויות הפרט, מתבצע נסיון לדכא את ההתקוממות האלמנטרית של מדוכאי הציונות הישראלית

נדב העצני | 13/7/2011 5:45

תגיות: חוק החרם,ג'ורג' אורוול,הליכוד

לו ג'ורג' אורוול, מחבר הספר "1984", היה מתבקש לתאר את מה שמתחולל כאן בימים האחרונים, הוא היה מתקשה להאמין. אפילו הוא, שהמציא בספרו את ה"ניוספיק", השפה המהופכת עליה היה מופקד "משרד האמת", שהיה למעשה משרד השקר, היה משפשף עיניים בתמהון.

בעולם ה"ניוספיק" של "1984" שיננו ללא הרף ש"מלחמה היא שלום", "חירות היא עבדות" והכלא האכזרי הוא למעשה "מיניסטריון האהבה". אבל אפילו בעולם של אורוול, קשה היה להאמין שדמוקרטיה המנסה להתגונן נגד מי שמחרים ומנסה לחסל אותה, תוצא אל מחוץ לגדר.

אורוול שרטט את העולם המושגי המהופך של ספרו על בסיס המציאות ששררה בברית המועצות הבולשביקית של סטלין. ואכן, מה שמתרחש אצלנו עכשיו הוא לא פחות מהתקפה בולשביקית מרושעת וצינית במיוחד. תחת איצטלת חופש הביטוי, דמוקרטיה וזכויות הפרט, מתבצע נסיון לדכא את ההתקוממות האלמנטרית של מדוכאי הציונות הישראלית.

שנים ארוכות, במיוחד מאז עליית הליכוד לשלטון, כל מי שלא בקצה השמאל, מדוכא על ידי כת של אנשי רוח, עיתונאים ומעצבי דעת קהל, המפעילים סטנדרטים חד צדדיים של דמוקרטיה ושיח זכויות. לפיהם, רק לצד אחד של המפה יש פתחון פה ולגיטימציה.

"בג"ץ" כבר לא מהלך אימים על כולם

שיא השיאים בא לידי ביטוי דווקא במתקפה נגד חרם המחרימים. כאשר הדבר משרת את השמאל הקיצוני, מותר להחרים, לשלול לגיטימציה ולהבאיש בעולם את כולנו. מותר לנדות את האוניברסיטאות, את בכירי צה"ל, את הממשלה וכמובן את המתנחלים, שהם משוללי זכויות מבטן ומלידה.

אולם, כאשר הקורבנות מעזים להתקומם ולהחרים חזרה, כאן כבר נרמסת הדמוקרטיה. מותר לחבוט בנו, לדכא, לאיים על עצם קיום החברה והמדינה

- והכל בשם עקרונות יסוד נאצלים. אבל לנו אסור להגיב, כי כל התגוננות היא סתימת פיות ודיכוי ברוטלי.

את המשחק המגונה הזה הגיע הזמן להפסיק. ואכן, סוף סוף קם זן של אנשי ציבור שכבר אינם נרתעים ממסע ההפחדה הפסאודו-משפטי, שמרתיע את קברניטי הליכוד מלשלוט מאז 1977. סוף סוף גם מילת הקסם "בג"ץ" כבר לא מהלכת אימים על כולם. ואכן, הגיע הזמן לומר די לבולשביזם הרעיוני ולהתגונן ללא חשש.