כבר לא הדמוקרטיה של המזה"ת
חוקים פאשיסטים, ראש ממשלה ושר ביטחון פחדנים שלא מסוגלים להנהיג וניצחון של הימין הקיצוני. כך איבדנו את הדמוקרטיה
החוק הזה חל על כולם חוץ מעל חברי הכנסת. להם מותר, מכוח החסינות, להגיד ולהחרים ולעשות כל מה שעולה או יורד להם בראש. הרי המוטיבציה הפוליטית שמפעילה את החוק הזה שקופה, הרי כל מי שתמך בחוק הוא איש מוכר: לוין, אקוניס, דנון, לאף אחד אין כוח להתעמת עם החונטה הזאת שלא מצליחה להסתכל באופן אינטליגנטי על סדר היום הלאומי שלנו.
הרי החוק הזה והבא אחריו הוא שלב מתקדם בחד צדדיות פרלמנטרית. הוא פוסק כמעט באופן בלעדי שאין שום סיבה ואין טעם להתווכח, יש פה ספר התנהגות עם טקסטים שכתב מוסוליני. יש תחושה שנעשים פה מחטפים כמו בתוך בית פרוץ. יש תחושה שהצד הימני חוגג את חגיגות ימי פומפי האחרונים וראש הממשלה בביקור חיבה אצל האבא של אשתו.
כמה רחום ואנושי, הלו יש פה איזה מדינה שצריך לנהל ולשמור על חוקי החיים שלה כי לא פשוט פה גם בלי המחטפים האלה והחוקים החדשים.
הרי החוק הזה והבאים אחריו חוצים את המדינה באופן הכי ברוטאלי. הם מייצרים סדר יום שיגרום לנו להתנגש אחד בשני ולכעוס ולרטון ולעשות מעשים לא ידידותיים. הרי זה בדיוק הזמן שכל מי שחי בתוך הארץ הזאת חייב להיות הכי מאוחד מול כל כך הרבה רעל ושנאה ואיבה ומה לא שממטירים עלינו מבחוץ.
זה בדיוק המקום שמפלס הגאווה של הביחדנס צריך להרקיע שחקים, האיחוד הזה הוא הכרך משמעותי עד כדי חיים ומוות. אז מה עושים הטמבלים שהם חסרי אחריות ציבורית וחסרי בינה בסיסית מול הצורך
אני מתנגד באופן כועס על החרם שעשו השחקנים על אריאל. מתנגד וכועס וכתבתי על זה בלי סוף והצעתי מה לעשות על פי ראות עיניי. אבל עד כאן. דמוקרטיה בעיני צריכה לאפשר לכל אחד להגיד את דברו במסגרת החוק, אבל להגיד! כן להגיד ולהשמיע ולצעוק גם אם זה פוצע את עור התוף וגם אם זה מעורר חמומי מוח או מחממי כסאות בירושלים, צריך להיות ברור לכולנו שכל מי שחפץ להגיד מקבל את הזמן שלו.
כל ניסיון לסתום את הפה בעזרת מניפולציות נחותות יחזור אלינו כמו בומרנג חד ופוצע כמו גרזן.
אנחנו לא חיים באיזה מדבר שלא רואים ולא שומעים אותנו. פה קרוב רוקחים בלי סוף אנשים תוכניות איך למחוק אותנו מהכדור ואנחנו, כמו חבורה של מפגרים, מנהלים מלחמות של סוחרים קטנים מהגולה ומפצלים את המעט כוח שנישאר לנו.
אני חושב שההתנהלות של ראש הממשלה ושל המפלגה הסמרטוטית של אהוד ברק הודיעו לנו שוב באופן חגיגי שהם לא שמים על אף אחד מאיתנו זין. אני חושב שבזמן כל כך חשוב ונחוץ הם היו צריכים לשבת במרכז המדורה ולהישיר מבט, לא לברוח ולא להתחבא ולא לעשות ביקורי בית משפחתיים.
הם היו צריכים להיות בצומת הכל כך חשוב הזה גם אם קולם לא היה משנה ואולי כן, אבל הנוכחות שלהם היתה קריטית ואם הם לא מבינים את זה אולי מגיע לנו שהם יהיו מובילי הדרך. הזחיחות והארוגנטיות של שני הפציינטים האלה מרקיעה שחקים, הם כל כך אטומים וכל כך לא רגישים, והם לא מבינים שלפעמים הכלי הכי חשוב לנצח בו זה מרכז הרגש.
ראש הממשלה מפחד פחד מוות מהעולם ועוד יותר מפחד מהימין וכל ההתנהלות הפחדנית הזאת מאפיינת את הקדנציה שלו .לחוקק חוקים שמגבלים אותנו לדבר זה מטורף. החוקים האלה וההתנהלות הזאת אלה מופעים פשיסטים אמיתיים.
בולשיט, מה שאומרים על כך שאנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.
שבת שלום
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם