הגיע הזמן לנסח כללים של מותר ואסור במחאה
אנחנו לא יכולים לבחור איזו מחאה בלתי חוקית מתאימה לנו ואיזו לא. אין סיבה שמה שמותר בת"א יהיה אסור ברמת מגרון
זו המאפשרת למחות נגד השלטון ומוסדותיו גם במחיר נסבל של הפרת הסדר. זו הגורסת שחופש הביטוי יכול לסבול גם אמירות קשות. טענותיהם נפלו על אוזניים אטומות של שומרי חומת שלטון החוק. חוק הוא חוק, נזפו בהם.
בימים האחרונים החליטו מנהיגי מחאת האוהלים ששבוע של ישיבה באוהל לא הצליח לשנות הרבה ועל כן, כדי להזיז משהו, כדאי להתחיל להפר את החוק ולהסלים את המאבק. קודם הם פתחו בחסימת כבישים ובהתקפה על אישי ציבור לא רצויים שהגיעו לבקר. בהמשך הודיעו שישתלטו על בניינים ומגדלי יוקרה בתל אביב.
נציגיהם בירושלים נכנסו לתוך גינות פרטיות של עשירים כדי להקים בהם אוהלים. חבריהם בתל אביב התעמתו באלימות עם שוטרים והשליכו רימוני עשן והלם בתום ההפגנה במוצאי שבת. אתמול פרצו כמה מהם לישיבת ועדת הכספים של הכנסת וניפצו כוסות. מאמרי דעה של תומכי המפגינים, המתפרסמים בעיתונים, קוראים להם במפורש להפר את החוק.
למרבה האירוניה, חלק מהתומכים בהפרת החוק הזו היו בעצמם מהתוקפים הבוטים של הפרת החוק הנוראית של הרב ליאור לפני חודש. פתאום התברר שכללי המשחק השתנו.
כשהשופט אליקים רובינשטיין היה היועץ המשפטי לממשלה הוא סיפר שמקריאת מכתבי התלונה שמגיעים ללשכתו הוא למד שכל המתלוננים משוכנעים שמה שהם אומרים על האחר חוסה בצלו של חופש הביטוי, בעוד שמה שהאחר אומר עליהם חוצה את גבולות ההסתה המותרת ומצריך פתיחה מיידית בחקירה פלילית.
נדמה לי שכדי להיות הגונים עם עצמנו הגיעה העת לייצר כללים אחידים של מותר ואסור במסגרת המחאה. אנחנו לא יכולים עוד לבחור איזו מחאה בלתי חוקית מתאימה לנו ואיזו לא. אם אסור לחסום כבישים, אסור לכולם. אם מחאה נגד בית המשפט העליון היא כרסום יסודות הדמוקרטיה, אז ניפוץ כוסות בישיבת ועדת הכספים נכנס לאותה מחלקה.
ברור שכל אחד מאתנו קרוב יותר אל המחאה שהוא תומך בה, אבל אי אפשר עוד להעניק טיפול שונה ומפלה לשני סוגים של מפגינים, שנוקטים בדיוק את אותן דרכי מחאה. זה לא ישר. זה לא הגון. ובפעם הבאה שלמישהו יהיו טענות על התנהגותם של נערי הגבעות בפינוי מאחז, אמליץ לאחרונים לשלוף את כותרות העיתונים מהימים האחרונים ולנופף בהם. כי אין שום סיבה שמה שמותר בתל אביב יהיה אסור ברמת מגרון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם