על ערכים אין מונופול
עד מתי האנשים המזוהים עם התורה ימשיכו לנפנף בדחליל של הקרן החדשה במקום להוביל את השינוי החברתי שמתחולל כעת?
בתור אדם שבא מן העולם הציוני-דתי אינני יודעת את נפשי. היכן אתם, יקירי? עד מתי תנפנפו בדחליל הקרן החדשה לישראל שכאילו מארגנת את כל ההפגנות האלה? עד מתי תתנכרו להמוני בית ישראל בשם העמדה המדינית שלכם? מי הם האסטרטגים המטורפים שלכם שמציעים לכם את מדיניות העמידה מנגד הזו? הרי עוד תשלמו עליה טבין ותקילין.
אין זאת כי שנים של גטואיזציה מרצון, ביישובים ובקהילות "עם אנשים כמונו", הרחיקו אתכם, פיזית ותודעתית, מן המצוקות הקיומיות שאותן חווים מרבית הישראלים. בשנים אלה נוצר סדק מסוכן בין "הסיפור שלכם" לבין הסיפור של כל האחרים.
אתם הולכים ומספרים לעצמכם שההפגנות אינן מעשה ידי "העם", שהרי בעיני עצמכם אתם העם; ובעיני עצמכם אתם ממונים על הסוגיה הקרויה "ערכים", שהרי בתל אביב כולם פוסט-ציונים וכולם מעשנים נרגילות. רק כך אני יכולה להסביר לעצמי את פשר הניכור והריחוק הזה מן המעשה הציוני הגדול ביותר שנעשה כאן זה עשרות בשנים.
הדתיים עומדים מנגד במקום להצטרף
אבל שנות הגטו עושות את שלהן. בשנים אלה קניתם את הסחורה הפגומה שהתקשורת מכרה על אודות תל אביב כעיר החטאים ועל כלל התל אביבים הנהנתנים והחוטאים. באותם שנים עצמן התקשורת מכרה גם את התמונה המעוותת שלכם, וידעתם יפה מאוד שהיא לא נכונה כי לא הצלחתם להכיר את פניכם במראה.
החדשות הטובות הן שהתמונה המצטיירת כרגע על המסכים קרובה הרבה יותר אל המציאות של הישראלים. זה אנחנו. אלה פנינו שלנו הניבטות אלינו מן המסכים: והן צעירות, חיוניות, ומלאות ברק וערכים.
זעקת הציבור היא זעקה המבוססת על תפיסות יהודיות עמוקות ויסודיות. אך במקום שאנשים המזוהים עם התורה יעשו יד אחת עם המפגינים, ויהיו ממובילי השינוי החברתי הזה, במקום זה אתם עומדים מנגד.
זה כל כך חבל, וכל כך עצוב, וכל כך מדכא. ובהערת אגב
מצערת אוסיף, שאפילו בתי המדרש המשותפים לדתיים וחילוניים לא עשו שום דבר מאורגן כדי לתמוך במחאה הזו. מתברר שההתחדשות היהודית המדוברת עדיין רחוקה מאיתנו, ובעיקר רחוק מאיתנו הקשר שבין המחאה הציבורית העמוקה לבין מי שהיו יכולים לבטא אותה ברמה תרבותית עמוקה, כסיפור המשך לסיפור התחייה כולו.
בשבת, לאחר קריאת התורה ולפני שהכניסו את ספר התורה בחזרה לארון, שמתי לב, אולי לראשונה בחיי, לעומק התפיסה העולה מן המזמור שאומרים אז: "כוהניך ילבשו צדק". לפי המזמור העתיק הזה (מתוך תהילים קל"ב/ט) הלבוש העתידי של הכוהנים הוא לבוש מוסרי. בגדי הכהונה שוב אינם בגדים העשויים מבדים, אלא עשויים ממידות. צדק היא, על פי תהילים, מידה עליונה.
אז אולי בכל זאת תשקלו את העניין מחדש. ותבואו במוצ"ש הקרוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם