זה גם נגדכם, עיני וברק
1. עיני החליט לתפוס טרמפ על המחאה 2. ברק איחר את הרכבת 3. יהורם גאון מצחיק את נתניהו 4. מנהיגי המאבק חייבים להחזיק מעמד 5. האם ביבי ימשיך לחייך למצלמות?
לא היית שם בין המפגינים ולעולם לא יהיה חלקך עמם. ואפילו תמשיך להשמיע כמה גמגומי תמיכה, לא תצליח לגזור קופון על גבם. היית ונותרת חלק מהממסד העושק, המנותק והמתנשא.
לא שכחנו, עופר, את חיבוק הדוב שלך עם ביבי וברק. לא שכחנו כיצד דחפת את ברק לזרועותיו של ביבי והושבת אותו בממשלתו המקרטעת. כאילו שמישהו היה צריך לדחוף את ברק. ולא שכחנו, שאתה וביבי, עם כמה ראשי ממשלה קודמים, הבאתם לעולם וטיפחתם את העיוותים שנגדם יצאו הלילה ההמונים.
תמיד, עופר, ייצגת את הוועדים הגדולים. רק אותם. אלה עם השכר הגבוה, עם הפנסיה המפנקת ועם ההטבות השערורייתיות כחשמל חינם, שעות נוספות פיקטיביות ומצנחי זהב למנהלים כושלים. מתי השמעת את קולך נגד מחירי המזון, החשמל, הדלק והדיור? מתי הושטת יד תומכת לרופאים ולמתמחים? מתי סייעת באמת למעמד הנמוך והדפוק שהפך לזרם מרכזי בארץ?
ביבי מפנטז עליך, עופר. הוא יודע שאיתך יוכל לסגור עניין ולנעוץ סכין בגב המפגינים. זה לא ילך, הפעם, עופר. ביבי גמר את הסוס וגם אתה. ההסתדרות שאתה עומד היום בראשה, כבר מזמן אינה ההסתדרות האדומה והבונה של ברל כצנלסון ודוד בן גוריון. זו הסתדרות טפילה.
בצבא, עופר, אסרו זה מכבר על חיילים לעלות על טרמפים. ההמונים שהפגינו הלילה, גזרו את האיסור גם עליך.
2. וגם נגדך, שר הביטחון, אהוד ברק, הפגינו הלילה ההמונים. לאן שוב ברחת? בעיות ביטחון? אולי. אבל לא רק. מלמלת משהו מניו יורק הרחוקה, אבל שום דבר מחייב.
לא מפתיע, אהוד. ממרומי אקירוב אתה פוחד להזדהות עם המשבר החברתי-כלכלי הזה. כי למה לך? למה שמישהו יחבר אותך לפאשלה החברתית הגדולה בתולדות המדינה. למה שמישהו יזכיר לך שגם אתה היית ראש ממשלה כושל, והזקנה ההיא מהמסדרון, עדיין מוטלת שם חסרת ישע? לא מתאים לך שמישהו - בצדק - יצביע עליך כשותף פעיל לשבר החברתי, ביחד עם ביבי ועיני.
גם הפעם אתה בורח, אהוד. זה דפוס התנהגות קבוע שלך. בריחה מכל אחריות לכל כישלון וחידלון.
כקצין הכי מעוטר בצה"ל, הפכת, לאחר שפשטת מדים, לרכיכה אזרחית. אתה שהבטחת להסתכל לאמת בעיניים, בחייך הפוליטיים סירבת להביט ולהכיר בה ולו פעם אחת. ספינר וקומבינאטור,
מפלגתך הקיקיונית החדשה "עצמאות", הפכה בחייה הקצרים למפלגת "תלות". אתה וטפיליך תלויים היום בנדיבותם ורצונם הטוב של חברי הליכוד. היום אתה טבול עד מעל לראשך במאמצי ההתברגות ברשימת הליכוד לכנסת. אתה, שהתהדרת במורי דרך כדוד בן גוריון ויצחק רבין, הפכת לאחד מממשיכי דרכו של זאב ז'בוטינסקי. לא מתוך הכרה והשקפת עולם שאין לך, אלא משיקולי נוחות ונהנתנות.
איחרת את הרכבת, אהוד. ביבי לא ימלא את חלקו בהסכם. או משום שלא יהיה שם, או משום שחברי הליכוד לא יתנו לו. אלה, בדיוק כמוך, אינם פילנתרופים. הם לבטח אינם מתאבדים שיעים. גם הם יודעים שעל שריונך ברשימתם ישלמו מחיר יקר בקלפי. הם מזהים היטב את הנטל האלקטוראלי שאתה מעמיס עליהם. איש מהם לא יסכים לשאת אותך על גבו.
3. התאים לך, יהורם גאון, לא להיות אמש על הבמה עם שלמה ארצי, ריטה ויהודית רביץ בשעתם הגדולה. אבל לחבק את ביבי ולהחניף לו?
בלי בושה, לאחר ההתנשאות שלך על הזמר המזרחי, קראת בסוף השבוע לידידך, נתניהו, להפוך את המחאה הגדולה לשעתו הגדולה. "לך אליהם", הצעת לביבי, "אמור להם בגדלות נפש של האיש הנושא במשרה הרמה, של האיש היחיד שיכול לענות לתשובות ללחצם, שאתה מבין אותם". הצחקת את ביבי, יהורם, קרעת אותו מצחוק. גדלות נפש? האיש שיכול? ביבי נתניהו?
לא, יהורם, ביבי לא יכול. אין לו את זה. לא גדלות נפש, לא מנהיגות ולא אמינות. רטוריקה יש לו, גם כישורי במה ומשחק. אולי אפילו זמרה. אבל דבר לא מעבר לזה. גם אם ירחיב ואפילו ירבע את השולחן העגול, וגם אם יציג בחודש הבא כהבטחתו תכנית מהפכנית לשינוי סדרי העדיפויות ולתיקון העיוותים, היא תחליק בעדנה על הקרח.
נסחפת ופספסת, יהורם, בעניין הזמר המזרחי, ועכשיו אתה נסחף ומפספס את נתניהו. לא לחיבוק של הבנה זקוק ביבי, אלא למראה שתציג לו את קלסתרו ואישיותו. המפגינים מעניינים אותו כקליפת השום. רק הישרדותו חשובה לו. שאל את שרה. היא תסביר לך שעל תפנוקי שררה, טיסות במחלקה ראשונה, מסעדות יוקרה ושירותי כביסה חינם, אין מוותרים.
מאוחר מדי, יהורם. בליכוד מתחילים להבין ולהפנים. לא ירחק היום ואפילו הם יראו לביבי את הדלת החוצה. גם הם קצו בטריקים ובשטיקים. לא כל העולם במה, יהורם. חזור לשיר ולשחק, יהורם, בזה אתה נפלא.
ואתם, דפני ליף, רגב קונטס וסתיו שפיר, יש לכם סיבה טובה לטפוח לעצמכם על השכם. שוב הוכחתם אמש שאתם מנהיגי מחאה אמיתית. זו המחאה שלכם, לא של השמאל ולא של הימין. אתם נציגיו של עם שמאס בהנהגתו. אל תתרגשו מהניסיונות של ביבי לפלג אתכם ולסכסך ביניכם. אל תיפול רוחכם מהחיצים שנורים לעברכם. אתם אנשים נפלאים, שעושים לעיתים טעויות. מצוקתכם אמיתית ונוגעת ללב. ואם תחדדו כוונות ותמקדו מאמצים, תצליחו בדבר האמיתי: "ביבי הביתה".
5. וגם לאחר הלילה הזה, אדוני ראש הממשלה, תזעק שהפופוליזם הוציא מאות אלפים לרחובות? גם לאחר הלילה הזה, ביבי, תחליף צ'פחות עם שטייניץ ותצחקק לעיני המצלמות?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם