הפתרון: "ברית למען רווחה"
אחריותם של מנהיגי המאבק היא גדולה. במידה והם ידרשו מהלכים גרנדיוזיים, כישלון המאבק מובטח. עליהם להקים ברית חוצת מפלגות שתקדם את סדר היום החברתי
המאבקים החברתיים בחמישים שנה האחרונות הוכיחו מעל לכל ספק, שאם המאבק לא הופך להיות מיוצג ומובל על ידי כוחות פוליטיים קונקרטיים – מטרות המאבק אינן מושגות. כך, ההפגנות הגדולות של 68' בצרפת הסתיימו בבחירתו של דה גול פעם נוספת לנשיאות. כך קרה גם בבריטניה תחת תאצ'ר.
ההפגנות שנמשכו כשנה שלמה ובתמיכה ציבורית גדולה, בהובלת סקארגיל, ראש איגודי הכורים, הסתיימו בבחירתה של תאצ'ר פעם שלישית. הסיבה בצרפת ובבריטניה לכישלון המאבק החברתי, לאובדן האמונה הציבורית בכוח יוזמות חוץ פרלמנטריות להשפיע, היא פשוטה בעיקרה: ההתעקשות על דה-פוליטיזציה של המאבק. או במילים אחרות – ניסיון להפוך את הרחוב לממשלה.
המאבקים האחרונים הוכיחו שכל עוד לא נוצרת ברית בין כל האלמנטים המתקדמים במפלגות השונות ובמוסדות הרלוונטיים (איגודי העובדים, הארגונים הכלכליים), דרישות המאבק לא מוצאות "כלי" שיישא את התוכן.
נחיצותה של "ברית" שכזאת, חוצת מפלגות, הכרחית גם במאבק הנוכחי. לא משנה איזה דף דרישות יוצג לנתניהו – באפשרותו יהיה לעקר כל מהלך איכותי בדרך ליצירתה של מדינת רווחה. עם זאת, אם תוקם קואליציה על-מפלגתית, שבה יהיו נציגים מכל המפלגות, שיכריזו בריש
מהלך שכזה חייב להיות מובל על ידי מנהיגי המחאות. עליהם לפנות לכוחות המתקדמים בכל המפלגות המיוצגות בכנסת וליצור "ברית למען הרווחה" שלא תהיה תלויה בממשלת נתניהו או בממשלה אחרת.
גם לכוחות החברתיים במפלגות השונות יש אינטרס בכך: על ידי תמיכה בדף הדרישות וחברותם ב"ברית למען הרווחה" הם יגדילו את כוחם מבית ויזכו ליתרון בבחירות הפנימיות.
אין דבר כזה "החלפת דיסקט" בכלכלה. לא מדובר פה על "אטימותו" של נתניהו אלא על אינטרסים חברתיים וכלכליים מנוגדים. כינונה של מדינת רווחה אינה פעולה של אבחת חרב, אלא פעולה הדרגתית, סיזיפית, של מאבק פוליטי וכלכלי ארוך שנים. מי יוביל את המאבק הזה? הרחוב? כמובן שלא. הרחוב לא יכול להחליף את הפרלמנט אלא לשמש כזרז ובולם למדיניות כזו או אחרת.
אחריותם של מנהיגי המאבק היא גדולה. במידה והם ידרשו מהלכים חד פעמיים, גרנדיוזיים, כישלון המאבק יובטח. ג'ון מיינרד קיינס, אביה של הכלכלה הסוציאל-דמוקרטית כתב שהגשמת תוכניתו תדרוש 90 שנה. אין מדובר בצפייה לחזון אחרית הימים, אלא לניתוב האנרגיה הציבורית הברוכה לאפיקים פרודוקטיביים.
במידה ויחליטו מנהיגי המאבק "להפיל את הממשלה" או ידרשו קודם כל להגדיל את הגירעון וכדומה – נתניהו ייענה להם בשלילה, יגייס מומחים "מטעם" שילמדו את הציבור שיעור בכלכלה ניאו ליברלית באמצעות סיפורי אימה ובעיקר – ייצור ייאוש גדול בציבור שיהיה קשה לבטלו בעתיד הנראה לעין.
עם זאת, הקמתה של "ברית למען הרווחה" שתייצג את כל הכוחות המתקדמים בפוליטיקה תוכל להיות הנושאת של דף הדרישות של המאבק החברתי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם