המחיר של תרבות סנסציונית
מרגלית צנעני לומדת בדרך הקשה כי תרבות הרייטינג שהעלתה אותה לגדולה, נוהגת להשתמש בסבלם של אנשים כמוה להפקת רווחים
מרגלית צנעני היא זמרת אהודה ושופטת בכירה בתחרות "כוכב נולד" מזה שנים. אתמול היא התחילה לשלם את המחיר של התרבות הסנסציונית שהעלתה אותה לגדולה. לא רק מעשיה של צנעני יעמדו למשפט. פרסומה האישי יאפשר למסחר את מעצרה ואת כל תוצאותיו. יהיה מי שירוויח מהפרשה הזו רייטינג, כסף וסיפור שאינו נגמר. מה שהיא תיאלץ לעבור הוא הסיוט של המובלים לדין בכיכר העיר.
אינני יודעת מה יהיו תוצאות המעצר הזה, אך אני משוכנעת שבאמת הגיע הזמן להפסיק להשתמש בסבלם של אנשים, בין אם חטאו ובין אם לאו, כמכשיר להפקת רווחים. העובדה שהחוק מתיר לצלם מקרוב את פניו של אדם המתייסר בבושה גדולה, איננה אומרת שאנו חייבים להתיר לעצמנו את הצילום הזה, את החיטוט הזה שכולו השפלה.
נטייה צהובה ומעיקה
שום דבר לא היה נגרע מאיכות חיינו ומאיכות המידע שיש בידינו אם הדיווח על המעצר של צנעני היה ענייני, קצר ומתאר את העובדות, בלי להשתמש בהן למטרות רייטינג. הצילומים המפורטים של המעצר ביומיים האחרונים מוכיחים שמטרת כלי התקשורת היא להסתתר מאחורי האמירה הדוחה ש"צריך לתת לציבור את מה שהוא רוצה לקבל".
דברים יפים רבים עולים בשבועות האחרונים במחאת האוהלים בכל רחבי הארץ. אנשים מדברים על צדק חברתי, על שוויון, על נשיאה שווה בנטל ועל חברה שיש לה עמוד שדרה ערכי ומוסרי, שאליו רבים מאיתנו מתגעגעים.
אבל אחד הדברים שצריכים להשתנות בבואנו לעסוק ב"צדק חברתי" הוא גם אופי הסיקור
התקשורתי של אירועים הנחשבים בעלי רייטינג גבוה, העוסקים בדיני נפשות. מותר וצריך לסקר באופן הוגן, ענייני ומקיף כל אישיות וכל פרשייה שיש בהן עניין ציבורי גבוה. מנגד, אנו צריכים להפסיק להתיר לעצמנו את האפשרות החוקית להתנהג כחיות טרף.
בדרכה למעלה, החברה הישראלית צריכה להיפרד מן הנטייה הצהובה והמעיקה שמאפיינת חלקים רבים מן התקשורת שלה בשנים האחרונות. ההפתעה הגדולה תהיה שזה דווקא יעלה את מספר הקוראים והצופים. אין לכם מושג עד כמה מאסה נפשו של ציבור גדול בישראל בהתבוססות בסחי. הגיע הזמן לתת כבוד לא ל-30 האחוז שצופים בתוכניות עתירות רייטינג, אלא ל-70 האחוז האחרים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם