מותו של השד הדמוגרפי
רגע לפני שנפרדים ממדינת ישראל, כדאי להירגע. שיעור הילודה בקרב החרדים והערבים יורד ואין להתרגש מהאיום על אובדן הרוב הציוני
ראשון הדמוגרפים היה ההיסטוריון שנספה בשואה, שמעון דובנוב, אשר קבע בשנת 1898: " הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל מהווה הזיה משיחית, מפני שבשנת 2000 לא יהיו בארץ ישראל יותר מ-500 אלף יהודים". חולפות כמעט שנות יובל ובשנת 1944 קובע אביהם הרוחני של הפרופסורים סרג'ו דלה פרגולה וארנון סופר, מייסדה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי בשנת 2001 לא יהיו יותר מ-2.1 מיליון נפש.
מותר לטעות. מותר במיוחד בתחום שמקורב אל המדעים המדויקים, אך רגליו טובעות עמוק בעניינים של השקפת עולם, קרי, מדע החברה. אך כאשר עוסקים בדיני נפשות ממש, יש לבדוק היכן התרחש המחדל הזה.
כאשר נשאל מומחה לדמוגרפיה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על ידי רותם סלע מ"מעריב" בדבר נתונים ומגמות חדשות בקרב תלמידי ישראל, על פי מחקר שיזם הח"מ וביצע הדמוגרף יעקב פייטלסון, הלה השיב: "טעינו בהערכת הגידול בפריון היהודי, ומאידך בקצב שבו ירד הפריון הערבי".
והרי כל התורה על רגל אחת. לנגד עיניהם של מהנדס ושל דמוגרף לא "מן השורה" חולף לו גרף אשר מאחוריו מסתתרת מהפכה בתחום הדמוגרפי, העשויה להשפיע על מקבלי ההחלטות, ותשובת המומחים (דלה-פרגולה): "אם יש לך כאב שיניים, תלך למכון לאסטרטגיה ציונית או לרופא שיניים?" כך הזלזול של אנשי האקדמיה בתחום המסובך הזה. לזכותו של ד"ר אחמד חליחל מהלמ"ס ייאמר שהודאה בטעות היא חלק מחינוכו היסודי.
מה קרה בשנת
הנה כמה מספרים: מספר הלידות של יהודים וערבים בשנת 2001 היה ביחס של אחד ל-2.3; לאחר שמונה שנים יחס זה עלה בשליש ל-3.1. שיעור הגידול התקופתי בחינוך היסודי של הערבים בשנים 2002-1995 עמד על 33 אחוז, כעבור שבע שנים הוא עומד על 18.7 אחוז.
והיהודים? בפרק הראשון שיעור הגידול עמד על 5.6 אחוז ובפרק השני על 11 אחוז, כלומר ירידה במחצית אצל הערבים ועלייה כפולה אצל היהודים. פעם ראשונה לאחר 30 שנה חל גידול במספר תלמידי הממלכתי וירידה בקרב הציבור החרדי.
בהיפוך גמור למה שמרכז טאוב דיווח לפני כשנה, שיעור התלמידים החרדים והערבים בעוד 30 שנה יהיה 37 אחוז ולא 78 אחוז. לשבחו של פרופ' דן בן דוד ייאמר שהוא סייג את דבריו למצב שבו לא יחולו שינויים מהותיים בתהליכים הדמוגרפיים.
מנתוני אמת של השנים האחרונות, המגמה שעליה הצבענו ברורה מאוד ומדויקת. שיעור הפריון של כלל הערבים הולך ויורד, וכיום הוא עומד על 3.5 לידות לאישה ערבייה לעומת 2.93 לאישה יהודייה. הפער בין השתיים היה שש לידות בשנות ה-60. שיעור הפריון של החרדים ירד בשמונה שנים ב-15 אחוז ואם זה משמח מישהו, שיבושם לו.
על שגגות דמוגרפיות ניתן למחול, אך מול המחזיקים בקרנות המזבח הדמוגרפיות נראה שאין שום תקווה להודעת שגיאה.