נפילתה של מנהיגת המחאה

התקשורת לא יכולה עוד להמשיך ולשמש כמשרד יחסי הציבור של דפני ליף. ציבור צרכניה חייב לדעת את העובדות ולהחליט מה לעשות

קלמן ליבסקינד | 5/9/2011 5:43

תגיות: דפני ליף,מחאת הדיור

לפני שבוע ראיין שרון גל בתוכניתו "לילה כלכלי" בערוץ 10 את דפני ליף והעז לשאול אותה למה לא שירתה בצה"ל. זו הייתה חריגה מכל כללי הטקס שהונהגו כאן בחודשיים האחרונים, שלפיהם תפקיד העיתונות לקדם את המחאה ולא להפריע לה.

כך או כך, ליף סיפרה לגל שלא התגייסה משום שהיא חולת אפילפסיה. הראיון הזה נתן את האות לערימה של עיתונאים להתנפל על גל. זה לא היה מנומס, הם העירו לו, יש שאלות שלא שואלים, וחוץ מזה זה לא רלוונטי אם היא שירתה בצבא או לא.

עברו יומיים ותנועת "ישראל שלי" חשפה מכתב שעליו חתמה ליף לפני גיוסה המתוכנן. במכתב הודיעה ליף שתסרב לשרת ואף קראה לאחרים לעשות כמוה. במכתב הזה, שמוציא את כל העיתונאים שחבטו בגל קטנים, אין מילה על אפילפסיה. יש בו, לעומת זאת, אמירות בוטות מאוד נגד המדינה. זו, אליבא דליף, מבצעת "פשעי מלחמה", " הוצאות להורג", " ביזה" ו"עינויים" של פלסטינים, ולפיכך היא גם אשמה בפיגועי הטרור שהם מבצעים. לא פחות.

משנחשף המכתב היו צריכים אמצעי התקשורת להחליט מה עושים איתו. מצד אחד, פרסומו עלול לפגוע במחאה. מצד שני, אי אפשר הרי להחביא אותו. ראשית, משום שהוא לא ממש מתיישב עם מה שליף מכרה לשרון גל. שנית, אני יכול להיזכר בכמה אנשים שקראו להפרת חוק, והתקשורת לא ממש ניאותה לדלג להם על זה. שלישית, נדמה לי שראוי לספר למי שעומדים תחת הבמה שהיא נואמת עליה, מה היא חושבת על המדינה שלהם. רביעית, קצת בעייתי שמי שלא מוכנה לחלוק איתנו בנטל, תלמד אותנו על צדק חברתי.

ליף מרשה לעצמה לשקר

חלק מכלי התקשורת בחרו להתעלם מהפרשה. חלק אחר בחר להתחכם. לפרסם את המכתב ולהציג אותו הפוך. הגדיל לעשות ערוץ 10, שדיווח על המכתב בעוד על המסך מרצדת הכתובית: "נמשכת מתקפת הימין על דפני ליף".

הבנתם ? זו לא ליף שלא בסדר. זה הימין. בערוץ 2 טרחו להזכיר לנו שמי שחשפה את המכתב היא תנועת "ישראל שלי", שבראשה עומדת איילת שקד ושאיילת שקד כיהנה בעבר בלשכת נתניהו. זה ברור? זו בכלל לא פרשת דפני ליף. זו פרשת נתניהו.

וכיצד הגיבה ליף? באמצעות הדובר שלה (סחתיין על הספונטניות) הודיעה שהיא ממש לא זוכרת אם חתמה אי פעם על מכתב כזה. עם יד על הלב, מכמה פוליטיקאים

היינו מוכנים לקבל תשובה כזו? כמה מאיתנו מוכנים להאמין לה שאינה זוכרת שחתמה על כרוז הקורא לסרבנות וקובע שישראל "מוציאה להורג" פלסטינים? ליף מרשה לעצמה לשקר כי החודשיים האחרונים לימדו אותה שאף עיתונאי לא יקשה עליה.

האם פרשת ליף - הסרבנות ו"ההוצאות להורג" - צריכה לפגוע במחאה? לא. האם היא צריכה להפריע לקריאה בעד צדק חברתי? לאו דווקא. האם היא מכתימה את מאות האלפים שיצאו להפגין? ממש לא. אבל התקשורת לא יכולה עוד להמשיך ולשמש כמשרד יחסי הציבור של דפני ליף וחבריה. ציבור צרכניה חייב לדעת את העובדות ובואו ניתן לו להחליט מה לעשות איתן.