אין חדש תחת הקרן
"הקרן החדשה" תורמת אולי פחות כסף בשנה, אבל דווקא הארגונים האנטי-ישראליים זוכים לתמיכה גדולה מבעבר. כך אי אפשר להמשיך
"הקרן החדשה" מעורבת בפעילות ענפה מאוד בתחומים חברתיים רבים בישראל. חלק גדול ממנה מבורך, גם ובעיקר כשמדובר בעידוד יחסי הדוקיום השבירים בין יהודים וערבים בארץ הזו. היו רגעים שבהם חששתי שהמסע נגד הקרן חורג מכל גבולות הטעם הטוב (והוא אכן חרג), היו מצבים שבהם חשבתי שנחצים גם קווים אדומים (כמו הקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית המגוחכת שאמורה לחקור את הקרן וארגונים נוספים).
לפני כשנה, לאחר לחץ ציבורי כבד ועבודה עיתונאית מבורכת (בעיקר של עמיתי בן-דרור ימיני), דומה היה שהאסימון נופל סוף-סוף והקרן מבינה שחצתה את הקו האדום. היא הודיעה שמעתה והלאה תוגבר השקיפות ופרסמה כללים ברורים להקצאת תרומות בעתיד.
על פי הכללים הללו, ארגונים ש"פועלים לשלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית" או פועלים "לשלילת אופייה היהודי של מדינת ישראל", לא יקבלו ממנה תמיכה. היא גם ציינה במפורש את התנגדותה לעידוד חרמות על מדינת ישראל ולסיוע לארגונים זרים לרדוף ולהגיש כתבי אישום נגד חיילים וקצינים ישראלים.
לכאורה, סוף טוב. דוגמה לחשיפה תקשורתית ולחץ ציבורי שהניבו תוצאות מועילות. במציאות, לא ממש. השבוע פורסם דוח טרי של "Ngo Monitor", ארגון שעוקב אחר פעילות העמותות והארגונים דוגמת "הקרן החדשה" ומתבסס על נתוני הקרן ומאזניה. רונן שובל מ"אם תרצו" הפנה את תשומת לבי למספרים, שעברו מתחת לרדאר התקשורתי.
שימו לב: ב-2010 העבירה "הקרן החדשה" לארגונים שונים 16.4 מיליון דולר. ירידה של 17 אחוז בתרומות יחסית ל-2009 (שבה העבירה קרוב ל-20 מיליון דולר). מול הירידה הגדולה בהיקף הכללי של התרומות, בולטת עלייה גדולה של יותר מ-40 אחוז בהיקף התרומות לארגונים בעלי אופי פוליטי המעורבים בסכסוך הישראלי-ערבי (כמעט תמיד מהצד השמאלי). זאת אומרת
כשבודקים את הנתונים יותר לעומק, מקבלים תמונה בעייתית עוד יותר. הנה כמה דוגמאות: ארגון "עדאללה" קיבל 55,400 דולר ב-2009, ואילו ב-2010 קפצה התרומה ל-476 אלף דולר, שזה עלייה של 759 אחוז.
למי שלא יודע, "עדאללה" הוא ארגון שהחוקה שלו קוראת להחלפת המדינה היהודית במסגרת דמוקרטית, דו-לשונית ורב-תרבותית, להגדרה מחדש של סמלי המדינה ולהגבלת ההגירה היהודית למדינת ישראל ל"סיבות הומניטריות" בלבד. אפשר למלא את העיתון במעללי "עדאללה", כולל סיוע לרדיפת קצינים ישראלים בחו"ל, שידול להפעלת לחץ והטלת חרמות על ישראל, ועוד כהנה וכהנה.
הארגון "מדה אל-כרמל", שלא קיבל תמיכה כלשהי ב-2009, זכה ב-2010 ל-100 אלף דולר מ"הקרן החדשה", ומדובר בארגון שבהשוואה אליו "עדאללה" הוא חובבי ציון.
"קואליציית נשים לשלום", ארגון נוסף שמשקיע אנרגיה אינסופית בעידוד רדיפת ישראל והחרמתה, בהטמעת לקסיקון "מדינת אפרטהייד" בכמה שיותר מקומות בעולם וכו', קיבל ב-2009 מ "הקרן החדשה" פחות מ-9,000 דולר, ואילו ב-2010 קיבל יותר מ-20 אלף דולר. ויש דוגמאות רבות נוספות.
בקיצור, "הקרן החדשה לישראל" מצהירה גבוהה אבל פועלת נמוכה, אולי אפילו נמוכה מאוד. מה שמוכיח, לפחות לי, שהקמפיין נגד הקרן היה מוצדק וראוי, ושאנשי הקרן הזו רחוקים מלהפנים את מה שהציבור בישראל ניסה לשדר להם: מותר לחשוב הכל, אפשר וצריך לעודד דו-קיום, מותר ורצוי לתמוך במו"מ, בשלום, במדינה פלסטינית ובהגברת ההבנה וההידברות בין העמים, אבל כשמנהלים קמפיין לשלילת זכותה של ישראל להתקיים כמדינת העם היהודי, כשמשתפים פעולה עם יוזמות ההחרמה השונות ברחבי העולם, כשמשסים את הטריבונלים הבינלאומיים בחיילי ובקציני צה"ל, חוצים את הקו. וחבל.
אקו"ם