השבט אמר את דברו
בפריימריז שהתקיימו לעבודה ניתן היה לזהות עד כמה נותרנו מאחור בכל הנוגע לנושא העדתי. מזרחים עדיין מצביעים למזרחים ואשכנזים ממשיכים לבחור באשכנזים
שניים עשר בספטמבר 2011 - תוצאות הפריירמריז במפלגת העבודה הישראלית מוכיחות כי עם כל הכבוד להיסטוריה שהייתה שלוש שנים לפני כן בארה"ב, במדינת היהודים הדעות הקדומות ממשיכות להוות גורם מכריע בזמן הטלת הפתק לקלפי.
עשרות אלפי מתפקדי "העבודה" הגיעו בתחילת השבוע אל הקלפי והצביעו למועמד שאותו הם רוצים לראות בראש מפלגתם. היה שם את עמרם מצנע, שלי יחימוביץ' ויצחק (בוז'י) הרצוג - האשכנזים. ומן העבר השני עמיר פרץ - המזרחי.
נכון, יש מצביעים ממוצא מזרחי שהצביעו לאותם שלושה, וגם אשכנזים שהצביעו לאותו מזרחי. וצריך לזכור שהעבודה היא המפלגה הגדולה היחידה שהעמידה בראשה יו"ר ממוצא מזרחי. פעם אחת היה זה בנימין (פואד) בן אליעזר, ופעם שנייה היה זה עמיר פרץ, שאף התמודד מטעמה על ראשות הממשלה בבחירות 2006.
אבל כשקוראים את דפוסי ההצבעה של הסיבוב הראשון שהיה לפני מספר ימים, אי אפשר שלא לראות כי התמונה הכוללת היא שישראל מחולקת לשבט מזרחי ולשבט אשכנזי. התוצאות, כמעט בכל יישוב, מוכיחות כי מזרחים נוטים להצביע למזרחי, ואשכנזים נוטים להצביע לאשכנזי. איכשהו, כשהישראלי נמצא מאחורי הפרגוד, נוח לו יותר לתת לדעות הקדומות לצאת החוצה.
שלי יחימוביץ' ניצחה בכל הערים בהן יש רוב אשכנזי - חיפה, תל אביב, גבעתיים ועוד בהרבה מערי המרכז, וכן גם ניצחה במגזר הקיבוצי. עמיר פרץ ניצח בכל יישובי הפריפריה הדרומית, בהם יש רוב מזרחי, תוך שהוא זוכה לממוצע של שבעים אחוזי תמיכה באותם יישובים.
"אבל זה לא רק שניצחנו בשדרות, אשקלון, אשדוד ובאר שבע", אמר לי השבוע בכיר במטה עמיר פרץ, "גם ניצחנו בכל השכונות החלשות במרכז הארץ. זה פשוט היה מדהים. ככל שאתה מדרים בתוך תל אביב - השגנו יותר קולות. ככל שאתה מצפין - השגנו פחות. ברמת אביב כמעט ולא היינו קיימים. ואתה יודע מה ההבדל בינינו לבינם? ההבדל הוא שמזרחים יכולים להצביע לאשכנזי.
את המושג המכובס 'השבט הלבן', שמתייחס לאנשים ממוצא אשכנזי, יצא לי לשמוע כבר בבחירות מקדימות אחרות. בהתמודדות בין שאול מופז (המזרחי) לציפי לבני (האשכנזיה) על ראשות קדימה, בשנת 2008. אז דובר על התגייסות חסרת תקדים של אותו שבט לטובתה של לבני, שרובו מתרכז במתפקדי המפלגה המתגוררים בגוש דן.
ואכן, גם דפוסי ההצבעה באותן בחירות לא היו שונים בהרבה מאלה של העבודה. בפריימריז של "קדימה" אזור המרכז היה של לבני - והפריפריות היו של מופז.
לפני כחודש וחצי, כשכתבתי כאן שהמחאה הציבורית נגד יוקר המחיה לא הייתה מצליחה לצבור תאוצה אם הייתה מתחילה אותה אישה ממוצא מזרחי, "זכיתי" לתגובות נזעמות רבות.
טוקבקיסטים אמרו שאני דמגוג שמשתמש בנושאים שכבר עברו מהעולם. בדפי הפייסבוק השונים של מחאת האוהלים נערכו על אותו טור ויכוחים סוערים במשך ימים, וגם רבים מהחברים שלי לא אהבו שאני מדבר על נושאים עדתיים. אחד מהם שאל אותי 'למה אתה חושב שבשנת 2011 למישהו בישראל איכפת מה המוצא של מנהיג?'.
אז על משקל דבריו של הנשיא אובמה באותו ערב ניצחון על הגזענות: "לכל מי שפקפק בכך שישראל עדיין סובלת מדעות קדומות - לפני מספר לילות הוכיח בפעם המי יודע כמה שישראל מחולקת לשבטים".
ועד שזה ישתנה - כל שבט ימשיך לומר את דברו בקלפי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם