מדינה פלסטינית: בזכות הכוח
יותר משהקהילה הבינלאומית אוהבת את הפלסטינים, היא אוהבת לשנוא את ישראל. זה. באופנה. בזכות הכוח שלה מגיעה להם מדינה עצמאית
הרי לתושבי רפיח אין זהות היסטורית נפרדת לעומת תושבי אל-עריש. הקמתה המוצדקת של מדינה חדשה, דרום סודן, היא פועל יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. רוב מוקדי העימות המדממים בעולם הם פועל יוצא של סכסוכים בין קבוצות בעלות זהות אתנית או דתית שדורשות אוטונומיה, שליטה או עצמאות.
בניגוד למאות עמים אחרים, בעלי זהות מוגדרת, הפלסטינים רחוקים מצמרת הרשימה. רבים מאלה שנחשבו לפלסטינים הבהירו במהלך מאות השנים האחרונות שמדובר בפיקציה. גם עזמי בשארה, ראש וראשון ללאומנות הערבית, הבהיר ש"אין עם פלסטיני. זו המצאה קולוניאלית. יש אומה ערבית".
בכינוס הערבי הראשון תחת שלטון המנדט הבהירו ערביי ארץ ישראל שהם חלק מסוריה. הרי מדובר בחברת מהגרים, שרבים מהם הגיעו לאזור במאות השנים האחרונות, והזהות שלהם, בכל מקרה, לא הייתה פלסטינית, משום שלא הייתה זהות כזאת ולא ישות כזאת.
ולמרות זאת, מה שהיה הוא עניין להיסטוריה. לא לפוליטיקה. הזמנים השתנו. תחושתם ורצונם של הפלסטינים הם החשובים. הם זכאים להגדרה עצמית, אף שכבר יש שתי ישויות פלסטיניות עם רוב פלסטיני - ברצועת עזה ובירדן. זאת משום שגם קבוצה שאינה עונה להגדרות המילוניות של "עם" זכאית להגדרה עצמית, אם זה רצון חברי הקבוצה.
הרי חברי האסכולה הפוסט-קולוניאלית או הפוסט-לאומית טוענים שעמים הם תוצר של היסטוריה מדומיינת, מומצאת ומשוכתבת. זה מה שטוענים הרי נגד כל עם, באופן תיאורטי, וגם נגד העם היהודי, לא רק באופן תיאורטי. אז טוענים. בסופו של דבר הרצון הקולקטיבי הוא שקובע. זו הסיבה שהזכות להגדרה עצמית מעוגנת בסעיף הראשון לאמנת האו"ם וכן בסעיף הראשון לאמנת האו"ם על זכויות אזרחיות ופוליטיות.
כך שהפלסטינים זכאים להגדרה עצמית, וכפועל יוצא מכך למדינה. זה לא חשוב אם בעבר היה עם פלסטיני. זה לא חשוב אם מדובר בחברת מהגרים או באוסף של מחוזות עות'מאניים, שהפכו ליחידה גיאוגרפית רק בגלל החלוקה הקולוניאלית. הם זכאים להגדרה עצמית משום שבעשורים האחרונים גובשה זהות חדשה. הם מרגישים עם, ואין צורך ביותר מכך לצורך הגדרה עצמית.
אז למה לפלסטינים כן ולטיבטים לא? ואיך זה שחלק מהתומכים הנלהבים ביותר לזכות ההגדרה העצמית לפלסטינים עושים סלטה אינטלקטואלית כשהם שוללים זכות דומה מהיהודים?
ובכן, לשווא נחפש צדק והיגיון. מזלם של הפלסטינים שמולם עומדת ישראל. הפלסטינים, ולא הכורדים או הטיבטים, הם אלה שזוכים להכרה בינלאומית רחבה. משום שיותר מאשר הקהילה הבינלאומית אוהבת את הפלסטינים, היא אוהבת לשנוא את ישראל. זה באופנה. זה שייך לכוחות הקדמה.
הרי הטיבטים והכורדים ועוד עמים אחרים אינם זוכים לתמיכת הקהילה הבינלאומית. אולי מס שפתיים. לא יותר. בגין אמר פעם שאנחנו כאן בכוח הזכות, ולא בזכות הכוח. היום כוח הוא עניין של המעצמה החדשה, הקהילה הבינלאומית, שיש בה רוב אוטומטי לכל גחמה ולכל עוולה. כך שעל משקל דבריו של בגין, לפלסטינים מגיעה מדינה לפני הכורדים והטיבטים, בזכות הכוח יותר מאשר מכוח הזכות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם