מי בא לאכול בחינם?
הרטוריקה הפלסטינית מזכירה את ועידת חרטום. ההתעקשות הישראלית מחזירה אותנו לימים של גולדה ושמיר. בניו יורק הייאוש לא נעשה יותר נוח
הגיעה חמולה אחת, התיישבה ליד השולחן וחיכתה לחברתה. הגיעה החמולה השנייה, הסתכלה סביב וראתה עצי פרי מוריקים, ועליהם תפוחים ואגסים, תפוזים ומנדרינות. והכל בחינם.
התכנסו אנשי החמולה השנייה והחליטו שהם לא פראיירים. למה לשלם אם מרעיפים עליך גודיס ללא תשלום? חצו את הגדרות, התיישבו תחת העצים וסעדו את לבם בכל טוב הפרי.
לפי נתניהו, החמולה שנשארה על השולחן היא הישראלית, כמובן. החמולה הפלסטינית חצתה את הגדרות, כלומר את כל ההסכמים, והחליטה שהיא מקבלת מהעולם הכל, בלי תשלום, אפילו מדינה עצמאית.
אם תשאלו את הפלסטינים, הם ישנו כמובן את זהות הסועדים סביב השולחן בכפר מבחינתם, הישראלים פרצו את הגדרות ואינם מוכנים לשלם להם דבר - לא התנחלויות, לא ויתורים במזרח העיר, לא פשרות בנושאי הגבולות, לא כלום.
כאשר בנימין נתניהו חיפש את אבו מאזן במסדרונות האו"ם כדי שידבר איתו דוגרי, ראש הרשות הפלסטינית כבר היה על המטוס בדרך לירדן. באותה שעה התכנסו ראשי הקוורטט והציעו תוכנית שלום דמיונית חדשה,
שטויות. אף אחד לא באמת רוצה היום לבוא לשולחן המו"מ ולשלם את המחיר ההיסטורי. למרות הדרמה הגדולה באו"ם, חזרנו לאחור הרטוריקה הפלסטינית מזכירה את ועידת חרטום. ההתעקשות הישראלית מחזירה אותנו לימים של גולדה מאיר ויצחק שמיר. אין תקווה, יש רק שולחן מיותם באמצע הכפר. להתראות בוועידת האו"ם הבאה.
2. פעמים רבות תהיתי מדוע האמריקאים ממעמד הביניים לא יוצאים לרחובות, כמו בישראל, במחאה גדולה על המצב הכלכלי הנורא. הם מקטרים בכל פינה, ולא יכולים יותר עם האבטלה, המיתון, יוקר המחיה וחסכונות שיורדים לטמיון יחד עם הבורסה השוקעת.
אחרי תצפית ארוכה על אתרי ההפגנות מול בניין האו"ם ובעיר עצמה, הבנתי משהו. הדמוקרטיה הגדולה בעולם לא משתגעת על הדמוקרטיה השימושית. להפך. המפגינים, מבחינת שומרי החוק, מבטאים בעיקר כאב ראש.
האמריקאים הם אומה של סדר קיצוני. מחאה מבחינתם היא הפרת סדר המפגינים מוכנסים למכלאות אחרי שהם נבדקים בקפדנות, ומעגלים של שוטרים, מאבטחים ואנשי השירות החשאי מקיפים אותם. ממש כמו סוהרים ואסירים. שום דבר שמבטא חופש אמיתי. בתנאים האלה, למי יש חשק להיות דמוקרט ולצאת לרחובות?
3. השר יולי אדלשטיין זכה. הוא עלה לשידור בפריים-טיים של ערוץ 2 ביום שישי בערב ודיווח ממקור ראשון על התקרית באו"ם עם ראש ממשלת טורקיה ארדואן.
אדלשטיין סיפר כי כאשר החליט להחרים את הנאום של אבו מאזן ויצא החוצה, הוא נתקל במאבטחים שהפילו אדם שניסה לתקוף את ארדואן. "זה היה כמו בסרטי פעולה", סיפר שר ההסברה.
קצת מפליא. התקרית האלימה הייתה לידנו, ביציע בקומה הרביעית. אתמול פרסמנו את התמונות במעריב. אדלשטיין יצא החוצה אל הקומה הראשונה. מי שנפל היה דווקא מאבטח של האו"ם, שהותקף על ידי אנשי ארדואן. העליתי את השאלות הללו בפני אדלשטיין. הוא התעקש שראה הכל במו עיניו בקומה הראשונה. "אולי היו שתי תקריות עם ארדואן", הוא אמר. אולי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם