על חטאים שחטאנו
יום הכיפורים הוא זמן לחשבון נפש. הנה כמה סליחות שצריכים נבחרי ציבור, אנשי תקשורת וגם אנחנו, העם, לבקש מתושבי הפריפריה
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ביום חשבון הנפש, כשתפקוד את ישיבת חסידי גור, זכור את חולי ישראל. החולים מאשדוד, שעדיין נודדים בין בתי חולים, כי טרם החלטתם אתה ומשרדך היכן ומתי ייבנה בית החולים.
בקש סליחה על שגם השנה, תושבת שדרות חיה פחות מתושבת תל-אביב, כי לא הצלחת לצמצם את פערי תוחלת החיים בין הפריפריה למרכז, שעומדים על שמונה שנים. אתה שפקוד על בריאות עם ישראל, שתכה באגרופך הקמוץ על ליבך בשעת הווידוי, זכור להכות גם על דמם של החולים והפצועים, בחדר המיון בבית החולים ברזילי, שטרם מוגן, ועל אחרים שדמם זועק מן האדמה.
חברי ועדת טרכטנברג, כשתשבו על כיסאות עור הצבי במשרדכם או בביתכם החמים עם משפחתכם, ולרגע תרגישו רטט קל, לא יהיה זה הגשם שיידפק על חלונכם ולא רוחות הסתיו, אלא בכיים וזעקותיהם של מחוסרי
עליכם להכות על חטאים של העלמת עין וקשיות עורף, לאותן אנשי השכונות הפריפריה החברתית מג'סי כהן, שכונת התקווה ושאר אחיותיהן, שהותרתם ללא תקווה ומחסה.
שר התחבורה, ישראל כץ, אתה שהצהרת עם כניסתך לתפקיד שחזונך "לקרב את הפריפריה למרכז", חטאת בחטא היוהרה. עשה חשבון נפש על כיתות הרגליים של מאות אלפי אזרחים, שעדיין לא זכו לראות את פסי הרכבת, על מחירי הנסיעה הגבוהים שנאלצים תושבי הפריפריה לשלם, בשונה מהמרכז. ובכלל על כל שעה ושעה של ציפייה לתחבורה ציבורית תקינה, שממאנת להגיע.
נבחרי ש"ס, אתם שחרטתם על דגלכם לייצג את האוכלוסיות החלשות והפריפריה. ביום הסליחה והכפרה, הכו על חטא של שתיקתה, כמו במחאה האחרונה. ביום הדין הקדוש זכרו את הדרת רגלכם בשעות המצוקה והדוחק של בוחריכם, שרובם מגיעים מהפריפריה.
איש הרוח והחזון, ירון לונדון, חטאת בדבריי ההבל שלך כי "צריך כור היתוך יצוק מפלדה אשכנזית. כי האשכנזיות היא הייבוא של אירופה, בהקשר של התרבות המערבית. בלי ההקשר הזה אין לנו מקום כאן. לא זה עם זה ולא בתוך המזרח התיכון". כנושא דגלה של ההגמוניה האשכנזית, פשפש במעשייך וכפר על שחצנותך, ועל שנאת החינם שאתה זורע.
המועצות האזוריות והקיבוצים, כן, אנשי היישוב הוותיק גם מקומם לא נפקד מרשימה זו, המועצות האזוריות דוגמת "תמר" ואחיותיה, עליכן להלקות על חטא חמדנותכן הבלתי נלאית. על המשך שליטתכם בשטחים עצומים (81 אחוז משטחי ישראל), והעלמת עין מעיירות הפיתוח שמסביבכם.
ובעיקר על המסים שאתם קוטפים מעמל ידם של אנשי הפריפריה, שעובדים תחתיכם.
העם היושב בציון, על כל אותן פעמים שעצמנו עינינו מול סבלן של עיירות הפיתוח ותושבי השכונות. על כל התגובות חסרות התוכן שהטחנו בפניהם דוגמת, "שתו לי, אכלו לי". ועל כך שצעקנו "צדק חברתי לכולם", אבל לא באמת התכוונו.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו. ולך ראש ממשלתנו רק נרכין ראשנו ונודה, כי לך הגדולה והגבורה, ולנו תושבי הפריפריה, הנדכאים והמסכנים, בושת הפנים. אכן חטאנו, פשענו, שיקרנו ותעתענו לפניך. כי אמת אתה עשית, ואנחנו הרשענו. אנחנו חליפתך, אנחנו תמורתך, אנחנו כפרתך. אנחנו נלך למיתה, ואתה תלך ותיכנס לחיים טובים, ארוכים ולשלום.
עוד שנה חלפה, ומענה ממנהיגנו על האדמה לא מגיע, כנראה שגם ביום הכיפורים הקרוב תושבי ותושבות הפריפריה יישאו את עיניהם מעלה, ויבקשו מאלוהים שבשמיים: "עננו רחום וחנון, עננו!" .
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם