"אנחנו צריכים להיות
מצליחנים, לא בכיינים"
ראש המועצה האזורית גליל עליון, אהרון ולנסי, מספר על הדרך להקמת הקריה לרפואה בגליל: "הבנו שאנו בפריפריה צריכים לעשות למען עצמנו"
אלו התאחדו באופן נדיר לפורום ראשי רשויות הגליל המזרחי - בהובלתו של ולנסי - במטרה לקדם את הקמתם של קריה לרפואה ומכון מחקר אקדמי בגליל המזרחי, כשלצדם עמותה שבה חברים אנשי אקדמיה: בכירים מארבע מכללות ושלושה בתי חולים בגליל.
ראשי הרשויות חברו לפורום מתוך הבנה שאיחוד הכוחות והפיכת המטרה לקונצנזוס בקרב כלל ראשי הרשויות יגבירו במציאות של בירוקרטיות קשות בצינורות קבלת ההחלטות הלאומיות, את הסיכויים למימוש החזון שימשוך אוכלוסייה חזקה לפריפריה הצפונית, שיוסיף אלפי מקומות תעסוקה, שישדרג את בתי החולים ויצמצם את הפערים האדירים בין הרפואה בפריפריה לבין זו שבמרכז הארץ.
אהרון ולנסי, עברו בסך הכל שלוש שנים מהיום שהקמתם את הפורום. האמנת שתגיעו ליום הזה כל כך מהר?
"זה יפה מאוד שזה קורה. אני מאוד מתרגש, זה כמו לחלום על משהו שמתגשם וזה פשוט לא קורה הרבה. הרעיון היה של שמעון פרס כשכיהן כשר הראשון לפיתוח הנגב והגליל. אחר כך בא יעקב אדרי, ובתקופת כהונתו ב-2009 התקבלה החלטת הממשלה להקים בית ספר לרפואה בצפת, ואחר כך בא סילבן שלום ודחף את הרעיון במרץ בלתי נלאה ובהתלהבות עד ביצועו, ואת זה אי אפשר לקחת ממנו"
"כולם השקיעו ימים כלילות, אבל צריך לזכור שזה רק הסיפתח, בית הספר לרפואה זה עוד פקולטה. לא צריך להגזים יותר מדי ולהגיד שהנה הגענו למנוחה ולנחלה. זאת תחילתה של התפתחות מאוד חשובה, אפילו היסטורית, אבל 127 תלמידים זאת רק התחלה. בסוף אמנם יהיה בית ספר גדול, ואולי תהיה גם פקולטה שנייה, אבל זאת רק יריית הפתיחה לשינוי המיוחל. זה הישג אזורי נכבד מאוד שימשוך אוכלוסייה חזקה לגליל ושיביא מאות מקומות עבודה. כדי שהפקולטה תוכל להתקיים, היא חייבת להביא לשדרוג כל בתי החולים הפזורים ברחבי כל הגליל שבהם ילמדו הסטודנטים. אנחנו צריכים ללכת על משהו רחב יותר".
יש הרבה מאבקי אגו בין ראשי רשויות. כל אחד ניסה בוודאי למשוך את מנוף הצמיחה אליו. איך הצלחתם להגיע להסכמה ואיך הפורום תרם להקמת הפקולטה לרפואה בצפת?
"לא היה קל לאחד את כולם. חלק מראשי הרשויות היו עסוקים בבעיות היומיומיות, כך שלא היה להם זמן להסתכל על העתיד שמחוץ לרשות שבראשה הם עומדים. יש קנאת סופרים, ומובן שבאופן טבעי כל ראש רשות היה מעדיף שהפקולטה הזאת תוקם ברשות שלו, אבל אמרנו שאנחנו צריכים לשנות פאזה. לשנות את המתכונת של ההתנהגות למען עצמנו.
אני ראש רשות כבר 20 שנה, וכל השנים היינו רצים ומייללים שיתייחסו לפריפריה, שייתנו לנו זכויות שוות לאלה שבמרכז הארץ. הגענו למסקנה שאנחנו אלה שצריכים לעשות למען עצמנו. שאנחנו צריכים להיות מצליחנים ולא בכיינים.
"רוב ראשי הרשויות מבינים את העניין והם נתנו לנו מנדט להוביל מהלך
"תפקידנו היה לרוץ וללחוץ על השרים ועל הממשלה, לשכנע מנכ"לים וגורמים בממשלה. מכיוון שאנחנו 14 ראשי רשויות, הלחץ על מקבלי ההחלטות היה כפול פי 14 מראש רשות אחת. הקונצנזוס מזער את חילוקי הדעות שהיו עלולים לעכב את המהלך. לכולנו יש נגישות לכל מקום, והלחץ הופעל מצד כולנו".
איך אתם רואים את המשך הצמיחה שמתחילה היום עם פתיחת בית הספר לרפואה?
"אנחנו מאמינים שכדי להתפתח ולנסוק באזור פריפריאלי כמו שלנו, צריך ללכת בכיוון של מחקר ואקדמיה. שני הנושאים האלה הם ערובה להתפתחות ולקפיצת מדרגה של האזור כולו.
עם כל הכבוד לצימרים ולתיירות, שזה חשוב מאוד, הם לא אלו שיביאו להתפתחות מרשימה במיוחד כי אקדמיה ומחקר אפשר לעשות בקצה העולם, אפשר לעשות את זה בעמק הסיליקון ואפשר לעשות את זה בגליל העליון. אנחנו רוצים בתוך 12-10 שנה להפוך את מיג"ל (מרכז ידע גליל עליון) למשהו בקנה מידה של 50 אחוז לפחות ממכון ויצמן. תראי מה מכון ויצמן עשה לרחובות ולנס ציונה. הפקולטה לרפואה צריכה להיות חלק ממכון מחקר אקדמי עתידי. זה ימשוך לפה מסה גדולה של אוכלוסייה חזקה ויוסיף עוד אלפי מקומות תעסוקה.
"החוסן הלאומי שלנו בפריפריה הוא לא רק בענייני ביטחון מול האויבים שלנו שמעבר לגבול הצפון, החוסן האמיתי יבוא באמצעות חיזוק האוכלוסייה ויצירת מקומות תעסוקה. יש לנו עוד שני צוותים שעסוקים בתחומי האצת שיפור תשתיות התחבורה לאזור, ובכללן גם רכבת לגליל, וצוות נוסף שמגבש תוכנית לשיפור החינוך באזור.
"רבים מתחו ביקורת על השר סילבן שלום שמיהר לפתוח את הפקולטה אף שבתי החולים עדיין לא שודרגו והותאמו ללימודי הרפואה. לטענת המבקרים, שלום עשה זאת רק בשביל 'לגזור את הסרט' ולזקוף לזכותו הישג פוליטי.
במקרה הזה היה נכון להזדרז. אם נחכה שנגמור את מכון ההקרנה או את הקריה שאמורה להכיל את בית הספר למחקר ואת האוניברסיטה העתידית, אז בקודים של הלו"ז של מדינת ישראל לא נגיע לשום מקום. היה צריך לעשות את הצעד הזה כדי שמשהו מכל החזון הזה ייצא כבר לדרך. השדרוג של בתי החולים יבוא במהירות רבה דווקא בגלל הקמתו של ביה"ס לרפואה, כי אחרת לא יוכלו לקיים את ביה"ס לרפואה ויצטרכו לנסוע לרמב"ם או לאיכילוב".
אתה מרגיש שפתיחת הפקולטה מסמנת נקודת מפנה ביחס של מדינת ישראל לפריפריה?
"כן, אני חושב שכן. תראי איך המשפט הזה יצא לי בקלות. בדרך כלל יש לי המון ביקורת. הממשלה הנוכחית הגיעה כבר שלוש פעמים לגליל העליון.
"אני מודע למשחקים הפוליטיים, ואני לא תמים, אבל בכל זאת אנחנו שמחים. בסופו של דבר, אני עוד מעט בן 70 והגיל שלי והניסיון הוסיפו לי חוכמת חיים, אני לא נולדתי גאון. למדתי את הארץ הזאת ולמדתי איך הדברים יכולים להתקיים.
הם יכולים להתקיים אם אתה יודע מה אתה רוצה, אתה יודע מה אפשרי, אתה הופך את זה לחזון, אתה יודע שזה אפשרי, לא חלום אלא חזון שהופך לחזון מעשי. כשאתה מגיע למבוי סתום, אתה משרבב לשם את האמונה החזקה בחזון הזה ומפצח את הקשיים עד כניסתך לנתיב חדש, ברור, מוכר ומובן. אין לנו זמן לעוד דונם ועוד דונם. לכן צריך לעשות קפיצת מדרגה ".
גיל: 70 מגורים: קיבוץ כפר גלעדי מצב משפחתי: נשוי, אב לחמישה ילדים וסב לתשעה נכדים תפקידים קודמים: סא"ל במיל', מזכיר קיבוץ כפר גלעדי, מנכ"ל מכללת תל חי, שליח תנועת הבונים לקנדה ומנהל הנוער והחלוץ, ראש המועצה האזורית גליל עליון ויו"ר פורום ראשי רשויות של הגליל המזרחי (שהוקם ב-2008 במטרה לקדם את בית הספר לרפואה וכולל 14 ראשי רשויות מהגליל העליון המזרחי)
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם