רפלקס עזה: ישראל חייבת לעצור ולחשוב
הבידוד המדיני מקשה על מהלכים צבאיים נרחבים. זה הזמן לבחון מחדש את מדיניות התגובות הישראלית, כמו גם את הסגר על הרצועה
ואכן, אני מאמין בכנות רצונה של ישראל בשקט, אלא שדרך התנהגותה אינה מעידה על כך, שכן תגובתה המיידית לירי ראשון היא מין רפלקס או תגובה פבלובית, בלי להשקיע מחשבה מראש - ולטווח ארוך.
ברור לכולם שעם התגובה תבוא תגובת נגד וחוזר חלילה, ושמצרים תיקרא לתווך כדי שהצדדים יגיעו להפסקת אש, ובינתיים הדרום נפגע, החיים משתבשים וגוברות הקריאות שלא לתת את תושבי הדרום כבני ערובה בידי ארגוני טרור.
במקביל גוברות הקריאות ליציאה ל"עופרת יצוקה 2", שבו יושלמו המהלכים שלא בוצעו במבצע הראשון בתחילת 9002. אבל כל אלה אין בהם כדי לפתור את הבעיה, אם בכלל ניתן לפתור אותה בטווח הקצר ובמישור המבצעי בלבד.
לפיכך, על ממשלת ישראל לבחון מחדש - ולעומק - את מודל ההתייחסות לרצועת עזה. הממשלה מודעת לבידוד המדיני שאנו נמצאים בו, ואשר מקשה מאוד על ביצוע מהלכים צבאיים נרחבים. כמו כן הממשלה ודאי עוקבת אחרי הנעשה במדינות השכנות ואחרי עליית כוחן של מפלגות אסלאמיות בתוניסיה, במצרים וייתכן גם בלוב.
בתקופה שלפני בחירות במצרים ושל אי יציבות במדינות שמסביבנו
תופעה זו מקשה ומגבילה את טווח אפשרויות הפעולה של מנהיגות שפויה, המנסה להחזיר סדר מדיני על כנו ולפעול תוך ראייה שקולה של המרחב. סנטימנט האנטי-ישראליות לא תורם ליכולת שלהם לעשות זאת.
כחלק ממדיניות שקולה מחושבת ובלתי תגובתית, על מדינת ישראל להכיר בצורך להסיר את ההסגר על עזה אשר גורם נזק מדיני מחד, ואינו תורם לפגיעה בשלטון חמאס או לעצירת הברחות אמל"ח לרצועה מאידך.
הסרת ההסגר, תוך פיקוח בינלאומי על תנועת סחורות בים, תיצור שינוי בהתייחסות הישראלית כלפי הרצועה - ולבטח להתייחסותה של הקהילייה הבינלאומית כלפינו. והיה אם ההקלות הללו יביאו להמשך פעילות ירי וטרור כלפי ישראל מאזור הרצועה, תהיה הצדקה מלאה לפעולה רחבה שתגרום נזק כואב ויינתן מרחב לפעולה כזו מצד הקהילייה הבינלאומית.
למדינת ישראל יכולת צבאית מבצעית מרשימה. מה שחסרים לה הם התנאים הבינלאומיים להוציא פעילות כזו אל הפועל ולהפכה להישג מדיני. לשם כך זקוקה ישראל למדיניות מחושבת ולכושר התאפקות שיגבר על הרפלקס.
הכותב הוא אלוף במילואים, נשיא המועצה לשלום ולביטחון
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם