"השב"כ שם צלב על
יצהר ומחפש להרע"
עורך הדין של ישיבת "דורשי יחודייך" אומר כי השב"כ לא מצליח לפענח את פעולות 'תג מחיר' ולכן מעניש את הישיבה בעונש קולקטיבי

עורך הדין יצחק בם. "השב"כ לא מצליח לפענח את 'תג מחיר' ומעניש את הישיבה בעונש קולקטיבי" צילום: שמואל קליין
מה היה התהליך מול משרד החינוך עד שקיבלת את ההודעה שלשום?
"בהתחלה היה סיפור עם התקצוב שהעניק משרד החינוך לישיבת'עוד יוסף חי'. המשרד העלה שלל טענות מנהליות: שהישיבה לא עמדה בביקורת של כמות התלמידים וכל מיני דברים מגוחכים אחרים. מההתחלה הרגשנו שאלה רק תירוצים והמטרה האמיתית היא להתנכל לישיבה. בחודש מרץ, אחרי התכתבות ארוכה עם משרד החינוך, שבה טענו שהטענות המנהליות שלהם אינן מחזיקות מים ומשרד החינוך עובד בניגוד להנחיותיו שלו בעניין צורת הביקורות בישיבה, קיבלנו הודעה שהכל בסדר ושהתקצוב חוזר.
"הוכחנו למעשה שהם שמו על הישיבה זכוכית מגדלת ובאו לביקורות הרבה יותר פעמים ממה שהם עצמם קובעים בהגדרות של ביקורות במוסדות תורניים. ואז, שלושה שבועות אחרי אותה הודעה קיבלנו פתאום הודעה שעל פי הנחיית משרד המשפטים התקציב מעוכב עד להודעה חדשה. ביקשתי לראות את ההנחיה וראיתי שהייתה ישיבה אצל פרקליט המדינה שהורה שם לעצור את העברת התקציבים עד שיועבר לעיון משרד החינוך מה שהוא מכנה שם כ'חומר הרלוונטי'".
"התעללות בכלים מנהליים"
מהו אותו חומר רלוונטי?
"'החומר הרלוונטי' במרכאות זה החומר של השב"כ. אכן ביקשתי לראות אותו אבל לא נתנו לי. מה שקורה זה שהשב"כ שם צלב על יצהר ומחפש בכל דרך להרע לישוב הזה. השב"כ לא מצליח לפענח את פעולות תג מחיר ומעניש את הישיבה בעונש קולקטיבי".
אין פה משהו מיתמם, למה אתה חושב שבכלל מכוונים אליהם?
"לטענת השב"כ ישנו מידע שתלמידים מהישיבה מעורבים בפעולות'תג מחיר'. לישיבה אין שום אפשרות להתמודד עם הטענות האלה, מבלי לדעת באלו תלמידים ובאלו מעשים מדובר. יש הרבה
מאוד דיבורים על מעשים כאלה או אחרים, אבל בסוף משום מה הם כמעט אף פעם לא מגיעים לראיות בבית משפט. לכן מה שעושים זה להתעלל בכלים מינהליים ולסגור את הישיבה".
מה הסמכות של משרד החינוך לסגור את הישיבה?
"הישיבה הקטנה מוגדרת על פי חוק כ'מוסד חינוך תרבותי ייחודי' ועל פי חוק, כדי לקיים מוסד כזה צריך אישור ממשרד החינוך. ברגע שמשרד החינוך לוקח את הרשיון, אסור להמשיך לקיים את המוסד הזה".
זה אומר שבפועל התלמידים הצעירים יעזבו את הישוב?
"לגבי הישיבה הגבוהה, התלמידים לא יעזבו כי אין שום צורך לקבל רשיון כדי לקיים ישיבה גבוהה. לגבי הישיבה הקטנה, על פניו אי אפשר להמשיך לקיים את המוסד הזה כפי שהוא ללא הרשיון. לכן מה שמשרד החינוך עושה פה זה פשוט לתרום עוד כמה עשרות נערים לחוג ההולך ומתרחב של נוער הגבעות השרוי ללא מסגרת".
גיל: 33 ; בוגר לימודי משפטים של האוניברסיטה העברית ומוסמך למשפטים מטעם אוניברסיטת הרווארד; שותף במשרד בם, דבורין, כהן; מתמחה במשפט מנהלי ופלילי