המשטרה מפקירה את היישובים הערביים
החברה הערבית סובלת מחוסר אמון במשטרה ובמוסדות הממשלתיים שלא נוקפים אצבע למען הפסקת האלימות בערים הערביות. הגיע הזמן שהמדינה תתייחס גם אלינו
יש לציין כי בחירות אלו באו על רקע פירוק המועצה שאוחדה לפני 7 שנים (באקה -ג'ת) ונוהלה על ידי ועדה קרואה שמינה משרד הפנים. השבוע האלים המשיך ביריות ורצח של אב ושני בניו באום אל-פחם, שריפת מכוניות בטייבה ועוד יריות בשפרעם.
החברה הערבית סובלת מזה שנים מחוסר אמון במשטרה ובמוסדות הממשלתיים, שלא נוקפים אצבע למען הפסקת האלימות המתמשכת כלפי האזרחים הערביים בכפרים ובערים הערביות, וזה למרות הנתונים המדאיגים עד להחריד שהוצגו לאחרונה בדיון לוועדת הפנים של הכנסת שמעידים על כך ש-60 אחוז מהנרצחים במדינה בשנת 2009 היו ערבים.
נתונים אלו לא מעידים על פגם גנטי שסובלת ממנו החברה הערבית, כמו שרבים היו רוצים להאמין, אלא על חוסר נוכחות ופעילות של משטרת ישראל ביישובים הערביים שממוקמים בתחתית סולם העדיפות של משרדי הממשלה השונים.
קחו לדוגמה את משרד החינוך והרווחה שלא מקדישים תקציבים לפרויקטים למען מיגור תופעת האלימות ברחוב הערבי. כך עולה ממחקר של ד"ר נחום בן אילא, "המבנה התקציבי של הרשויות המקומיות הערביות".
חייבים להודות
אך מורכבות זו לא פוטרת את הממשלה ומשטרת ישראל מחובותיה כלפי האזרחיים הערביים בישראל, על המדינה ועל משטרת ישראל מוטלת החובה למצוא את הדרכים להוציא את הנשק הבלתי חוקי מהיישוב הערבי.
יש להדגיש את הצד השני של המשוואה. לא נתעלם מהאחריות של הקהילה בכל יישוב ערבי וגן מזו של ההנהגה הציבורית והדתית. אלו שתי אוכלוסיות שאינן עושות מספיק כדי להילחם באלימות הפיזית והמילולית של הנוער הערבי. גם למערכת החינוך והרווחה ישנו תפקיד אמיתי בתפעול תוכניות בשטח.
לקראת תקופת בחירות לרשויות המקומיות הערביות ניתן לצפות שרמת האלימות ברחוב הערבי תעלה. לצערנו, בכל פעם שאיימו על מועמד ופגעו בו ובמשפחתו האירוע היה זוכה במקרה הטוב לסיקור בודד בתקשורת היהודית-ישראלית ונוכחות דלה מאוד של המשטרה לאחר האסון.
מההתרחשויות האחרונות ניתן לראות בבירור שהמשטרה מפקירה את היישובים הערביים לשלטונן של כנופיות פשע כאשר היא מתערבת רק כשיש חשש לזליגת הפשע ליישובים יהודיים.
מצב זה גורם למועמדים מיומנים ומקצועיים שיכולים לתרום באופן משמעותי לפיתוח וקידום הרשויות המקומיות הערביות, שמצבם הפיננסי והמקצועי בלאו הכי מצריך טיפול רב, לבחור לא להעמיד את עצמם לתפקיד שיכול לפגוע בביטחונם האישי. התוצאה היא שראשי רשויות ערביים מוצאים את עצמם חשופים ולא מוגנים מפני עבריינים.
ככל שמתקרבת תקופת הבחירות לרשויות מקומית כך גובר הצורך להתערבות ממשלתית ונוכחות המשטרה בכפרים הערבים למניעת מקרים של אלימות.
הצעד הראשון, המיידי והדחוף ביותר הוא כניסה מסיבית של יחידות שיטור להוצאות הנשק הבלתי חוקי הנמצא ביישובים הערביים בכמויות מבהילות וחיזוק אכיפת החוק באזורים אלו, שזה הוא תפקידה של משטרת ישראל בלבד ולא של אף גורם או מוסד אחר. למרות כל המורכבות שבדבר.
הכותבת הינה מנכ"ל מרכז אינג'אז- מרכז מקצועי לקידום הרשויות המקומיות הערביות בישראל
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם